מנזר השתקנים והצבועים

לעומת אישים ערכיים אלה רב מספרם של אלה שלא השמיעו את קולם ברמה והעדיפו לשתוק כל אחד וסיבתו. מן הדין לערוך "ספירת מלאי" לא מחמיאה. שתיקתם של שרי המשפטים לשעבר ציפי לבני, יוסי בילין ופרופ' דוד ליבאי שמוכרים כאישים פוליטיים ישרים ולא מצאו לנכון להביע את דעתם הנחרצת יכולה להתפרש רק שהם העדיפו לרדת לבונקר בבחינת שומר נפשו ירחק מידו הארוכה של אולמרט המבקש לחזור לחיים הפוליטיים ולהיפרע מאלה שחשפו את מעלליו. למען האמת לא היו לי ציפיות משני שרי משפטים אחרים פרופ' דניאל פרידמן שמונה בשעת ע"י אולמרט כשר המשפטים והעניק לו כבר אז שירותי חיפוי עלובים וגם לא שר המשפטים לשעבר חיים רמון חברו הטוב של אולמרט ובעל רמה מוסרית מפוקפקת. לעומת זאת לא התפלאתי כלל על שתיקתו של שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן העומד בראש המערכת המשפטית במדינה. נאמן מסווג ע"י אלה שמכירים אותו מקרוב כצדיק קטן ואדם שנוי במחלוקת שצבירת הממון סימאה מזמן את עיניו. במקום ששר המשפטים יגן בחירוף נפש על המערכת המשפטית וישמור על הביצורים סביבה הוא מנסה מדי פעם לקעקע אותה מבית ומחוץ.

בפרשת אולמרט חצה נאמן את הקו האדום. כחברו האישי של אולמרט ופרקליטו לשעבר היה מחויב שר המשפטים הנוכחי שלא לעסוק בשום נושא שקשור לאולמרט. כך התחייב שר המשפטים בכתב בפני אומ"ץ שדרשה מממנו בראשית כהונתו שלא יעסוק בענייניו. נאמן הפר את ההתחייבות שנתן בנושא זה ולא הייתה לו בעיה מוסרית עם כך. נאמן התנכל, בין השאר, ליועץ המשפטי לשעבר מזוז על שהחל לטפל בהכנת כתב האישום נגד אולמרט ומה שחמור יותר הוא העיד לטובת אולמרט במשפטו ואין ספק שעדותו סייעה בדרך זו או אחרת לזיכויו של אולמרט בסעיף זה. היה ברור לי גם ששר המשפטים לשעבר השר דן מרידור חברו הוותיק של אולמרט יסגור את פיו ולא יאמר מילה שקשורה בעבריינות של אולמרט שהוא התעלם ממנה לאורך השנים באופן אובססיבי וסירב להכיר בקיומה. למרידור הצבוע הידוע יש כבר ניסיון בתחום זה כאשר נערכה במחצית שנות השישים חקירה של שלטונות המס נגד אולמרט בחשד שהגיש חשבוניות מס כוזבות בתקופת כהונתו כגזבר הליכוד. מרידור ניסה להניא מאחורי הקלעים את ראשי נציבות מס ההכנסה שלא להמליץ על הגשת כתב אישום נגד אולמרט שאיים לסחוט את ראשי הליכוד אם יבולע לו. רשות המיסים לא נענתה לבקשתו של מרידור והמליצה להגיש כתב אישום נגד אולמרט.

אבל משום מה התחמקה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש שכיהנה אז כפרקליטת המדינה מלהגיש כתב אישום נגד אולמרט ונימקה זאת באזני בכך שהוא מתוחכם וחמקמק ויש בעיה עם הראיות נגדו (בגין אותן עבירות שביצע אולמרט הועמד לדין הגזבר השני של הליכוד מנחם עצמון שהורשע) בשעתו הועלתה הסברה שמרידור רמז לביניש לא להתאמץ יתר על המידה אבל הוא הזדרז להכחיש זאת. אשרי המאמינים. בסופו של דבר הוגש כתב אישום נגד אולמרט בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ אך זוכה מהרשעה פלילית בנסיבות תמהות. בכל מקרה סוד גלוי הוא שביניש נוטה חסד מיוחד לאולמרט ואני נוטה להאמין שהיא גם חוששת מפניו. כדאי אולי לבדוק בהזדמנות גם את מערכת קשריו של אולמרט עם בעלה של ביניש עורך הדין יחזקאל ביניש ואולי ימצא הפתרון. חבל ששני הנשיאים המוערכים של בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר ופרופ' אהרן ברק והשופטים העליונים בדימוס דליה דורנר ומישאל חשין שמרו גם הם על זכות השתיקה מול פעילותה של כנופיית אולמרט.

נועלים את רשימת "דיירי" מנזר השתקנים והצבועים בפרשת אולמרט כמה אישים הידועים כחובבי פרסום אלה שאינם מחמיצים שום הזדמנות להשמיע קולם אבל הפעם החרישו. אחד מהם הוא פרופ' אמנון רובינשטיין שהיה פעם אישיות פוליטית ונוהג לפרסם מאמרים, להתראיין ולחתום על עצומות בענייני שעה בוערים. בפרשה החמורה של תקיפת הפרקליטות הוא שתק. גם נשיא המכללה הבינתחומי פרופ' אוריאל רייכמן המעורב בענייני השעה של המדינה ערק מהחזית שנפתחה נגד הפרקליטות. נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר אריק כרמון שנחשב לאחד ממקורביו של אולמרט העניק לו לאורך השנים הגנה אוטומטית וניסה להעניק לחברו הנוכל תעודת יושר פיקטיבית. אין ספק שכרמון לא חש בנוח על שסגנו הפרופסור המוערך למשפטים מרדכי קרמניצר יצא חוצץ נגד גזר הדין. הוא החמיץ הזדמנות בלתי חוזרת להוכיח שהוא עומד מעל גל הסאוב של אולמרט. לוחם פומבי נוסף למען הדמוקרטיה פרופ' זאב שטרנהל לא ראה משום מה בתקיפת הרשות השופטת איום על הדמוקרטיה הישראלית. מעניין כיצד יתרץ את שתיקתו בפני הסטודנטים שלו באוניברסיטה. הלכי רוח קשים עוברים על שעור גבוה של אזרחי המדינה המתקשים לעכל את גזר הדין המקל במשפטו של אולמרט ששחט את מבחן בוזגלו. הם תולים את תקוותם בפרקליטות שתאזור אומץ ותערער על פסק הדין בפני הערכאה המשפטית העליונה ביותר. אומ"ץ מבקשת לשמש להם לפה. במכתב ששיגרתי לפני כמה ימים לפרקליט המדינה משה לדור נאמר: "תנועת אומ"ץ פנתה אליך מיד אחרי זיכויו המפתיע והמקומם של ראש הממשלה אהוד אולמרט משני סעיפי האישום, בפרשת קבלת מעטפות המזומנים מטלנסקי ובפרשת הנסיעות הכפולות באמצעות חברת "ראשונטורס". היינו מודעים לכך שההחלטה צריכה ליפול רק אחרי שינתן גזר הדין בסעיף החמור של הפרת אמונים שבו הורשע אולמרט. להפתעתנו הבלתי נעימה חזרה בה ברגע האחרון הפרקליטות מכוונתה לדרוש הטלת עונש קלון בסעיף זה על אולמרט. גם העונש שנדרש ע"י הפרקליטות בסעיף הנדון נראה לנו לא מידתי. לצערנו חרף כמה הערות חמורות שהשמיעו שופטי בית המשפט העליון כלפי התנהלותו של אולמרט בעבר ובהווה הכרעת הדין הייתה מקלה והיוותה חוליה נוספת של גזר דין בעייתי מצד אחד ופגיעה במבחן בוזגלו מצד שני. אומ"ץ מבקשת לצרף לערעור על שני הסעיפים שמהם זוכה אולמרט גם את גזר הדין בסעיף שבו הורשע הנאשם. אנו סבורים שיש צורך להעמיד במקביל להכרעה עקרונית של בג"ץ את השאלה האם זיכוי ע"י שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי מונע הגשת ערעור לבג"ץ.

שני שופטי בג"ץ אמרו, אמנם, באחרונה את דברם בנדון בערעור שהתברר בפני ההרכב שלהם במשפט מסוג אחר לגמרי. נראה לנו שהפירוש הגורף שניתן להערה זו מוטעה. לעניות דעתנו אין לשלול את זכות ואולי חובת ההכרעה של הערכאה המשפטית העליונה באמצעות הגשת ערעור בעיקר כאשר מדובר באיש ציבור שעשוי לעמוד למבחן הציבור בבחירות. אדם זה שעשוי לחזור לראש הפירמידה נתן בפומבי פירושים מגמתיים משלו לגזר הדין של בית המשפט המחוזי ונוהג כאדם צח כשלג. אומ"ץ מצפה לכך שפרקליטות המדינה תגיש ערעור לאלתר, לא תיכנע ללחצים גלויים ומוסווים שמפעילים שליחיו של אולמרט, בהם אנשי תקשורת המשרתים אינטרסים פוליטיים ואחרים. תקוותנו היא שהפרקליטות תתעלם גם מהערותיהם הבוטות של פרקליטיו המייעצים לפרקליטות לראות בגזר הדין של בית המשפט המחוזי סוף פסוק. גם אם ניכשל בסיבוב הנוכחי לא נרים ידיים ונעשה הכול כדי למנוע מאולמרט המגה מושחת לחזור לשלטון ולהשחית מחדש את המדינה ואת יתרת החלקות הטובות שעוד נותרו בה. זו התחייבות בלתי חוזרת.