X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
לא מזמן שמעון פרס התנגד בתוקף למדינה פלשתינית, והיום גם נתניהו תומך בהקמתה. והיא תקום בתנאים הכי גרועים לישראל, אם לא יהיה לנו אומץ לדון ברצינות באופציה הנגדית: סיפוח של יותר ממיליון ערבים פלשתינים לישראל
▪  ▪  ▪
מה האלטרנטיבה? להשאיר את המצב כמות שהוא. פרס ונתניהו [צילום: לע"מ]

שמעון פרס (ציטוט):
  • "אם תקום מדינה פלשתינית נפרדת, היא תהיה חמושה מכף רגל עד ראש. יהיו בה גם בסיסים לכוחות המחבלים הקיצוניים ביותר, ואף הם יהיו מצוידים בטילי כתף נגד מטוסים וטנקים, המסכנים לא רק עוברי אורח, אלא כל מטוס ומסוק שימריאו בשמי ישראל, כל כלי רכב שינוע בעורקי התחבורה העיקריים בשפלת החוף. יש אומנם ספק, אם גם מרחב טריטוריאלי יש בו משום הרתעה מוחלטת. אבל העדר מרחב טריטוריאלי מינימלי מעמיד מדינה במצב של אי-הרתעה מוחלטת (ההדגשה במקור). דבר זה, כשהוא לעצמו יש בו משום פיתוי כפייתי כמעט לתקוף את ישראל מכל העברים... גם פירוז הגדה נראה כתרופה מפוקפקת: הבעיה איננה הסכם על פירוז, אלא קיומו של הסכם זה הלכה למעשה. מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו" ["כעת מחר", ירושלים 1978, עמ' 255]
לא הבאתי את הציטוט מלפני 30 שנה כדי ללעוג לשמעון פרס. דבר ידוע הוא שעד לפני כ-15 שנה כולם מימין ומשמאל היו נגד מדינה פלשתינית, לפני 10 שנים מפלגת העבודה עוד לא הסכימה להכניס אותה למצע שלה. והיום כולם בעד. מימין ומשמאל. כל מילה בדבריו של פרס נגד מדינה פלשתינית נכונה היום כמו שהייתה נכונה אז. שום דבר לא השתנה, מלבד פרס עצמו.
ושרון. ואולמרט. וציפי לבני. ונתניהו. בקיצור כולם. במערכת הפוליטית הישראלית יש רוב מוחץ - מחיים אורון ועד בנימין נתניהו, כולל ליברמן - שתומך עקרונית בהקמתה של מדינת פלשתין. במערכת הבינלאומית אין פוליטיקאי אחד שחושב אחרת, כולל ידידי ישראל הכי שרופים.
איך זה קרה?
התשובה היא שנגמר הזמן של המצב הזמני. האגף הימני של המפה הפוליטית בישראל תמיד נשאל מה האלטרנטיבה שלו, והוא מעולם לא השיב את התשובה - הכי פשוטה לכאורה - שהמצב כמות שהוא הוא האלטרנטיבה. מה שיש הוא מה שצריך להיות. מה יותר פשוט מזה?
אבל לא רק נתניהו לא אומר את זה, גם יעלון לא אומר את זה, וגם יצחק שמיר לא אמר כך. כל מה שהימין הישראלי אומר לאורך השנים הוא שבינתיים אין עם מי לדבר. זה לא מקרה ולא תוצאה של איזו הזנחה הסברתית. המצב הקיים, שבו מדינה דמוקרטית שולטת באוכלוסיה שלמה שאין לה זכויות אזרח, יכול להתקיים רק תחת הכותרת "זמני". והאִמרה המפורסמת שאין יותר קבוע מן הזמני, היא פתגם יפה אבל נכון רק באופן זמני.

הם מפחדים

אחרי 44 שנים של זמני, צריך כבר לתת תשובה טובה יותר מאשר "לא עכשיו". כל מי שמבין שישראל צריכה להמשיך לשלוט ביהודה ושומרון כמצב לא זמני, ולו רק כדי למנוע את הקמתה של מדינה פלשתינית חמושה ועוינת, צריך לדעת שיש לזה מחיר כבד: סיפוח של השטח על תושביו. כלומר הוספת מיליון ורבע או מיליון וחצי ערבים לישראל. המחיר הזה מעורר פחד נורא בישראל, ולכן שמעון פרס מוכן להסכים לכל דבר שבעבר הוא הסביר באופן כל כך משכנע מדוע אסור להסכים לו. בעקבותיו הולכים כל היתר, משמאל ומימין. ליברמן עוד מציע הסדר ביניים, כאילו אפשר למשוך עוד קצת את הזמני בלי להחליט מה יהיה אחריו. אולי אפשר לסחוט עוד טיפה, אבל זמנו של הזמני כבר אזל.
התוצאה היא שעל השולחן מונחת רק תוכנית אחת, וישראל תחת כל הנהגה הולכת ומאבדת את עמדותיה ושוחקת את כל הקווים האדומים שלה. כי כאשר ישראל אומרת שההיפרדות היא אינטרס קיומי שלה, ואופציית הסיפוח מעוררת בה פחד איום, היא כבר לא נמצאת במצב של מיקוח. אתה לא יכול להתמקח עם קונה על המחיר, כשהזמן שלך נגמר ואתה מודה שאין לך אופציה לא למכור.
ישראל צריכה לבחור בין סיפוח של יותר ממיליון ערבים פלשתינים ובין מדינה פלשתינית בתנאים הגרועים ביותר. אלה הן שתי האופציות. אם לא יקום מישהו ויניח על השולחן תוכנית של מדינה אחת, אם לא נהיה מסוגלים לשקול בלי בהלה את אופציית הסיפוח ואת המחיר שהיא עשויה לעלות לנו, ולהעמיד אותו מול המחיר של האופציה הנגדית, התוצאה תהיה מדינה פלשתינית. וזו תהיה מדינה חמושה ועוינת, שלא מכירה בישראל כמדינת העם היהודי, שלא תהיה מפורזת, שלא תוותר על עקירת כל היישובים, ושלא תחתום על הסכם שלום עם ישראל. כמו שנשחקה עצם ההתנגדות למדינה פלשתינית, כך יישחקו כל התנאים והדרישות שישראל מציבה בפני הקמתה.

חטא המרגלים

מספרם של ערביי יהודה ושומרון הוא בערך כמספרם של ערביי ישראל. אם היום מכהנים בכנסת ישראל 10 ח"כים שמייצגים מפלגות ערביות לאומניות, ואם סיפוח יו"ש יהיה תהליך שנמשך לאורך 30 שנה, אפשר לצפות שבעוד 30 שנה מספרם של הח"כים מהסוג הזה יוכפל. זה לא יהפוך את ישראל למדינה דו-לאומית. אם במהלך 30 השנים ישראל גם תחוקק כמה חוקי יסוד המקבעים את מעמדה כמדינת העם היהודי, ואם בשנים הללו יבוא עוד גל עלייה גדול, יהיה קצת יותר קל להתמודד עם הסכנה. קל מאוד לא יהיה בשום מקרה. יהיה בהחלט קשה. אבל הפחד אפילו להעלות את הרעיון לדיון הוא מוגזם באופן לא מידתי, בוודאי כשהאופציה של מדינה פלשתינית חמאסית שממנה יורים טילים על תל אביב תהיה קשה הרבה יותר.
בכלל, הפחד הוא יועץ רע מאוד, ובמקרה הזה הוא ממש חטא המרגלים. אפס כי עז העם היושב עליה. נוותר על הארץ ובלבד שלא נצטרך להתמודד עם מיעוט ערבי של 30 אחוזים. בואו נעשה להפך. לא נוותר על הארץ ולא ננהג בבהלה. התמודדנו עם אתגרים קשים יותר ויכולנו.
רכבת המדינה הפלשתינית כבר יצאה מהתחנה שלפני האחרונה והיא דוהרת על הפסים במלוא הקיטור. אילו הייתה קיימת התחנה הבאה, הסופית, לא היה שום כוח שיכול לעצור את הרכבת הזאת. אבל מדינת ישראל עוד יכולה להינצל מאסון המדינה הפלשתינית משום שהתחנה הסופית לא קיימת. אבו-מאזן לא רוצה להגיע להסכם. הפלשתינים לא רוצים את המדינה הקטנה הזאת, ולמזלם יש להם אובמה שסיפק להם תירוץ מעולה. זה הזמן להעלות לדיון את האופציה האחרת ולדון בה בלי פחד. מוסף 'עמדה' בסוף הגיליון הזה מוקדש לדיון הזה.

ועוד קטע, על השלום

מי שקוראים לעצמם "מחנה השלום", לא באמת מעוניינים בשלום עם הפלשתינים אלא מוּנעים בעיקר מהרצון שהפלשתינים יעופו לנו מהעיניים וייעלמו מאחורי איזו גדר (וחיים באשליה כאילו זה אפשרי). אבל יש גם יש גם אנשים שבאמת ובכנות מעוניינים בשלום בין היהודים לפלשתינים. לאלה מוקדש כחומר למחשבה הקטע הבא.
היום כבר מותר גם בחוגי הפוליטיקלי-קורקט להודות שידידנו היקר חוסני מובארק היה רודן מושחת, ובהזדמנות זו מותר גם ללחוש שבעצם הוא לא היה כל כך ידידנו. עדיין כולם אומרים שהשלום עם מצרים הוא נכס אסטרטגי לישראל, אבל יחד עם זה מביעים דאגה גדולה לשלומו של השלום, שכן כידוע המוני העם במצרים לא ממש מתלהבים מהשלום איתנו, ועוד פחות מהם האליטה המצרית והאינטלקטואלים שממש שונאים ומחרימים אותנו גם אחרי 30 שנות שלום.
גם השלום עם ירדן לא הרבה יותר חם, ולא מבטא את רצון העם הירדני. זה הסכם שעומד על כרעי האינטרסים של משטר לא דמוקרטי שזקוק לשלום קר איתנו (ועם אמריקה) כדי לשרוד, ושיחליף את עורו ברגע שתשתנה מפת האינטרסים של שרידותו. לא הצלחנו, לא בירדן ולא במצרים, להשיג שלום שמחלחל אל האוכלוסיה, ושמשמעותו יחסי מסחר ועבודה וחילופי תרבות ותיירות ותנועה חופשית וניגוב חומוס ברבת-עמון או בקהיר.
האוכלוסיה הערבית היחידה שאיתה הצלחנו לכונן שלום של ממש, ולמחוק את יחסי האיבה והעוינות, היא אוכלוסיית ערביי ישראל. לא הכול ורוד בין יהודים לערבים בתוך מדינת ישראל. יש הרבה מה לתקן בתחום הזה, ויש גם סימנים שצריכים לעורר דאגה, ובכל זאת, העובדה היא שערביי ישראל היו במלחמת השחרור בצד האויב ונלחמו נגדנו, והיום הם אזרחים ישראלים שלומדים איתנו, עובדים איתנו, שותפים איתנו, וחיים איתנו בשלום. הם גם לא רוצים בשום אופן לוותר על מעמדם כאזרחי ישראל. את השלום היחיד הזה לא השגנו במשא-ומתן ולא בטקסי חתימה חגיגיים. אילו היינו מנסים ב-1949 לנהל עם ערביי הגליל משא-ומתן על עתיד הגליל, המגעים היו מתנהלים עד היום ללא תוצאות. הענקת האזרחות הישראלית באופן חד-צדדי, היא שיצרה את השלום היחיד בינתיים שיש לנו עם איזושהי אוכלוסיה בכל רחבי האומה הערבית.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  07/10/2012   |   עודכן:  07/10/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לספח את יהודה ושומרון ולהישאר בחיים
תגובות  [ 22 ] מוצגות  [ 22 ]  כתוב תגובה 
1
אתם משיחיים ואסון למד' היהודים
עזרי  |  7/10/12 14:42
 
- ביבי מקים מדינה לאיסלם הנאצי ל"ת
ואליצור אשם ??  |  7/10/12 21:04
 
- איך הגעת למספרים האלה?
אלימלך קנובלוך   |  8/10/12 10:53
 
- אתה מטורף? 3 מיליון ערבים
עזרי  |  9/10/12 02:23
 
- פיתרון שהצליח בכל סכסוך-טרנספר
לערביי יו"ש ועזה  |  10/10/12 15:05
2
האוסלואידים: תקועים בילדות
ד"ר רון בריימן  |  7/10/12 16:34
 
- ד.ר..אתה דוקטור כמו שטייניץ ?
פילוסוף טרנולוגי  |  7/10/12 17:43
 
- ציליגר:אתה אידיוט אחרי האקדמיה ל"ת
או גם לפני  |  16/10/12 12:53
3
ברק וביבי מטרפים את א.אליצור  ל"ת
אתה בעד או נגד  |  7/10/12 17:38
4
הנדל"ן עלה לכם לראש. ל"ת
הימין המסוכן  |  7/10/12 23:25
5
in two years, jordan will be a
jim  |  8/10/12 00:06
6
לאמץ דוח הלוי,לישב יהודים ביוש ל"ת
דניאל סבלדי  |  8/10/12 13:35
7
זוהי הצעת מתכון להתאבדות
אחד העם  |  8/10/12 16:01
8
צודק לגמרי! ל"ת
ע  |  8/10/12 16:08
9
ערביי ישראל- גייס חמישי
לא נשכח את 2000  |  8/10/12 16:19
10
דוקא עכשיו לעסוק בעתידנות?
אהוד פרלסמן  |  8/10/12 17:19
11
שכחת לציין שצריך לוותר על
0מולני1  |  9/10/12 01:06
12
לסוטו היא הפתרון
אברמובי  |  9/10/12 11:58
13
ערביי ישראל הם ברירת מחדל
קוסם  |  9/10/12 13:06
14
האידיאולוגיה של החמאס
ע.ג.  |  9/10/12 23:16
15
כנסו
חברה  |  11/10/12 10:23
16
אליצור: עדיפה מדינה דו לאומית
פועה  |  11/10/12 14:44
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
משה פייגלין
אמנם לא התפללתי בהר הבית, אך זה לא מנע מקצין משטרה להודיע לי כי אני מעוכב לחקירה בחשד שהתפללתי. חשתי מתוסכל. "כיוון שלא נעברה שום עברה" - קבעה השופטת - "אני מורה לשחרר את העצור ללא כל תנאי"
אלכס לוין
מתי הופיע לראשונה דגל לשמחת תורה? כיצד התפתח המנהג? מה הייתה המסורת בקהילות אשכנז ומה ציירו הילדים על הדגלים?
יורם דורי
כאשר כולי באווירת השריון ממרחק של עשרות בשנים, הגעתי למפגש השנתי של עמותת לוחמי חטיבה 600 בלטרון. מזה שנים אנו דואגים לזכור את חברינו. להזכיר את פועלם ואת גבורתם. 119 לוחמים איבדה החטיבה. אין חטיבת מילואים שאיבדה יותר. סוג כבוד שעדיף היה לוותר עליו
צילה שיר-אל
מפת הכוכבים הכללית לשבוע זה - מעבר הכוכב סטורן למזל עקרב    הכוכב סטורן מאיר את החלק החשוך באישיות הפנימית והמורכבת בחייו של כל אדם, על-ידי כך שהוא דוחק אותו לפינה וגורם לו להתעמת עם קושי כלשהו
אלכס לוין
למאפייה אין שם, יש רק אופה בעל נפש רחבה, מאפייה שנראית כמו מעולמות רחוקים, איי שם מימי הביניים הרחוקים, עם המון אהבה למקצוע האפייה והמון אהבה לקונים. יש עוד מקומות יפים ומעניינים בארץ ישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il