הקמפיין בידיעות נגד ביבי, ופשרו

כאשר בנימין נתניהו הודיע על הקדמת הבחירות הייתי בשדה הקרב של ורדן, בצפון מזרח צרפת, שם נערך ב-1916 הקרב העקוב מדם של למעלה ממיליון חיילים צרפתים וגרמנים. את רוחם של אותם חיילים, שלא האמינו באלוהים, עודדו שם בסיסמא: "אל תדאגו!" וגם הסבירו מדוע: "אתם יכולים להימצא במקום בטוח או מסוכן. אם אתם נמצאים במקום בטוח, אז אין לכם מה לדאוג! אם אתם נמצאים במקום מסוכן, אזי יכולות להיות שתי אפשרויות: או שתיפצעו או שלא תיפצעו. אם לא תיפצעו, אזי אין לכם מה לדאוג! אם נפצעתם, אזי הפציעה יכולה להיות קלה או מסוכנת. אם היא קלה, אזי אין לכם מה לדאוג! אם היא מסוכנת, אזי קיימות שתי אפשרויות: האחת, שתשובו לאיתנכם, והשנייה שלא תשובו. אם תשובו לאיתנכם, אזי אין לכם מה לדאוג! אם תמותו, אזי בוודאות לא תוכלו להיות מודאגים!". זהו המודל הבדוק לעיוות מכוון של המציאות, בדרך הגיונית לכאורה של שכל ישר. זה בדיוק מה שנתקלתי בו בבואי ארצה בעמוד הראשון של "העיתון של המדינה" לשעבר. הכותרת הגדולה זעקה: "נתניהו הסכים לרדת מהגולן." בידיעה עצמה נאמר, על סמך מסמכים אמריקנים, שבניגוד לכל קודמיו בראשות הממשלה, נתניהו הכי הרחיק לכת והיה מוכן לסגת מכל רמת הגולן, עד קו המים של הכנרת. וזאת, תמורת שלום מלא, שיכלול גם ציפייה ישראלית - ללא התחייבות מפורשת של אסד - לניתוק הקשרים המיוחדים בין סוריה לאירן. המשא-ומתן העקיף נוהל באמצעות האמריקנים החל מסוף 2009 ונותק במרץ 2011, בהתלקח המהומות בסוריה. מספר שותפי הסוד בישראל היה מצומצם ביותר. לידיעה צורפו התבטאויות של נתניהו בעבר נגד ירידה מרמת הגולן (תחת הכותרת "דיבורים לחוד") וכן מפה ולידה פירוט קצרצר של קווי הנסיגה להם הסכימו קודמיו של נתניהו. מה צריך להבין האזרח, שאינו מאמין באלוהים, מהכותרת של העיתון ומהידיעה? מה נשאר לו בראש? דבר מרכזי אחד: ביבי שקרן, ביבי מוליך שולל, ביבי מכר כבר לסורים את כל רמת הגולן, עד המילימטר האחרון; אסור להאמין לאף מילה שלו. ולכן, אוי לכם אם תצביעו בעדו. העיתון מעוות את המציאות אני שב וטוען: מי שמעוות כאן באופן זדוני את המציאות, ומציג מצג שווא, הוא העיתון! למה? אכן נוהל קדם משא-ומתן עקיף עם הסורים ע"י נתניהו, באמצעות האמריקנים. אבל, בקדם המו"מ העקיף הזה נתניהו לא הביע שום (שום) הסכמה לרדת מרמת הגולן, בוודאי לא לכנרת. מה שהיה במו"מ הוא זה: הסורים חזרו ושוב חזרו על התנאי הבסיסי המוקדם שלהם מכל ראשי ממשלות ישראל: קודם כל תתחייבו לנסיגה לקווי 4 ביוני 67'. נתניהו סרב, והציג לסורים שורה של דרישות במישור האסטרטגי (הינתקות מאירן, חיזבאללה, ארגוני טרור). המקסימום שהוא הגיע אליו היה: אסד, אם תתחייב להתנתק, וזה יספק אותנו, אז נהיה מוכנים לשקול לדון בדרישות הטריטוריאליות שלך ברמת הגולן. לדעתי צריך להסיר את הכובע בפני ביבי על ניהול קדם המו"מ. ראשית, הוא נשמר בחשאי, ולא דלף לעיתונות; שנית, בניגוד לעבר, ישראל לא אצה להתפשט מנכסיה עוד בטרם החל המו"מ. היא הפכה כאן את סדר הדיון: קודם כל בדיקת הסוגיות האסטרטגיות, ובשום מקרה לא מתחילים בדיון האווילי על קווי 4 יוני 67'! שלישית, ביבי הראה שבכל זאת הוא לא יושב באפס מעשה מדיני. לפחות הוא ניסה לבדוק את האפשרות לנתק את סוריה מ"ציר הרשע".