כמעט ארבע שנים אחרי '
עופרת יצוקה', מדהים היה להיווכח לפני כחודש שצה"ל נשלח למבצע בתחילת שנת 2009 ללא יעדים מוגדרים מראש. בעלי התפקידים אז - הרמטכ"ל
גבי אשכנזי, שר הביטחון
אהוד ברק, שרת החוץ
ציפי לבני, אלוף פיקוד הדרום
יואב גלנט ומפקד חיל האוויר עידו נחושתן - חשפו, בזה אחר זה, בכנס מרתק, מה התרחש מאחורי הקלעים. בשורה התחתונה: המבצע יצא אז לדרך מבלי שיעדיו הוגדרו מראש.
בסופו של דבר נמשך המבצע 22 ימים, אף שלפחות שבוע מוקדם יותר אפשר היה לסיים את השגת היעדים (הרתעה שנמשכה זמן רב, יחסית, מול הגורמים שביצעו ירי מרצועת עזה, ובראשם חמאס). למרות הזמן הממושך של המבצע, צה"ל לא קיבל אור ירוק ללכת עד הסוף, ולהביא לריסוק שלטון חמאס ברצועה.
אילו מבצע 'עופרת יצוקה' היה נחשב כישלון כמו מלחמת לבנון השנייה, והייתה מוקמת בעקבותיו ועדת חקירה, היא הייתה מבקרת את תהליך קבלת ההחלטות לפחות כמו הפרק הרלוונטי בדוח
ועדת וינוגרד. ומה הפעם? האם צה"ל יצא לפעולה שהחלה בחיסולו של אחמד ג'עברי כאשר היעדים מוגדרים מראש? בינתיים אפשר לבחון את היתרונות ואת החסרונות של האפשרויות השונות שעומדות לפני צה"ל.
