בשבע השנים האחרונות חשבנו שכבר ראינו וחווינו הכל. ראינו את הגירוש והבריחה מחבל עזה וצפון השומרון ("ההינתקות" 2005); ראינו את התבוסה של צה"ל מול ארגון מחבלים סוג ב' בלבנון (קיץ 2006), מכיוון שההנהגה הפוליטית כיוונה את צה"ל לדשדש בשטח 33 ימים והפכה אותו לצד"ל (צבא דישדוש לישראל); ראינו את הדישדוש של צה"ל במבצע "
עופרת יצוקה", כאשר אינו מצליח להכניע ארגון מחבלים סוג ג' (דצמבר 2008). ראינו וחרקנו שיניים בזעם ואמרנו כי זאת אשמת הממשלה התבוסתנית והכושלת של מפלגת קדימה וגרורותיה. רצינו להאמין כי ממשלת "הליכוד" ו"ישראל ביתנו" תנהג באורח שונה ביום פקודה, ותעביר את הלחימה לשטח האויב. לחימה קרקעית למי ששוכח.
ממתינים עד בוש
יום זה הגיע ב-14 בנובמבר כאשר החל מבצע "עמוד ענן". ציפינו למפנה גדול והאכזבה הייתה מרה וקשה.
במקום לפרוץ במלוא העוצמה לתוך מדינת חמאסטן בעזה ולהכרית את ארגוני הטרור עד משתין בקיר, העדיפו ביבי וברק להמתין. לא יאומן, אפילו לא לדשדש, אלא להמתין. כל הכוח האדיר של עוצבות סדירות ועוצבות מילואים ישב בין המשפתיים והמתין עד בוש.
בפועל הוא היה מסוגל לכבוש תוך שלוש יממות את כל רצועת עזה כי החמאס הוא נמר של נייר. אך הפוליטיקאים של "המקלט ביתנו" לא חפצו בכך שהרי זה יכול היה לשבש את הפריימריז בליכוד ואת הבחירות לכנסת.
במשך שמונה ימים הייתה התפעלות כללית ממערכת ההגנה נגד טילים "כיפת ברזל" שהשיגה אחוזי יירוט מרשימים. שמענו את כל סוגי הסופרלטיבים הנמצאים בשפה העברית. מי שכיכב בתקשורת במקביל היה פיקוד העורף וכולם התפעמו מן המקלטים, הממ"דים וכל מערכות המיגון. שכחנו כי ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, ויש להעביר את המלחמה לשטח האויב. בקיצור הפכנו למדינת המקלטים, החומות, הגדרות ומערכות ההגנה נגד טילים (רקטות, קאסמים, גראדים, פאג'רים וסתם פצמ"רים).
לנו יש טילי "פטריוט", טילי משפחת "חץ", טילי "
תמיר" של כיפת ברזל ובקרוב יהיו לנו טילי "שרביט קסמים" ובעתיד אולי תותחי לייזר. ואם התהליך יימשך מדעני ומהנדסי ישראל יפרשו כיפת הגנה שתכסה את שמי ישראל ויבנו מקלטים וממ"דים חדשים מחומרים מורכבים ומתקדמים.
מבצר צלבני ענק
בקיצור יוקם כאן מבצר צלבני ענק מוגן בשלושה ממדים, שתושביו נרפים ותבוסתנים. והרחק מזרחה יושב האויב העיקרי "משמרות המהפכה" של אירן. הם מחככים ידיים בהנאה ואומרים לעצמם: הציונים המטומטמים משקיעים את כל כוחם ומרצם בעימות עם ארגוני מחבלים עלובים, בעוד אנחנו משלימים את המשימה האסטרטגית. מתקני ההעשרה וההפרדה הושלמו. "קבוצת הנשק" השלימה את ייצור ראשי הנפץ הגרעיניים והיהודים "בני הקופים והחזירים" עוסקים ביירוט טילי M-75 תוצרת בית.
מישהו חייב להפסיק את הקיבעון ההגנתי שלנו, אחרת "יום חיטין השני" יגיע וימוטט את המבצר המתקדם והמפואר.
