כמו חברים רבים אחרים שלך, התלהבתי מאוד מהאפשרות שתעשה מעשה ותפנה את כישרונותיך המרובים לאפיק המתאים להם מכל והנדרש כיום ביותר לעם ישראל - האפיק הפוליטי, זאת בעקבות הפרסומים בדבר ההצעה שקיבלת להצטרף למפלגתה של
ציפי לבני.
נכון, בדומה למדינות רבות במערב, אנו סובלים ממחלה הרסנית של היעדר הנהגה ושל בריחת אנשים מוכשרים כמוך מכל זיקה למערכת הפוליטית, מחלה ההולכת ומחמירה במרוצת השנים.
.
בעיתון
הארץ נכתב אומנם כי אתה "איש ימין", אבל אין רחוק מזה. אין מדובר בעוד עיתונאי או בדרן טלוויזיה, אלא בפובליציסט החשוב ביותר הכותב בישראל, אידיאולוג צרוף החוזר על משנתו הסדורה במשך עשרות שנים מעל כל במה ומשמש כיום כמסביר הלאומי המבוקש ביותר בקהילות היהודיות בעולם.
במשך שנים התרעת בעקביות ובאומץ, על הבעיות המרכזיות בחברה הישראלית, בראש ובראשונה הפער החברתי-עדתי, הרובץ עדיין כסרטן כחמישים שנה לאחר העליות הגדולות, הגרוע ביותר בעולם המערבי (אפילו יותר מאמריקה!!), ההפרטות המופקרות של העשורים האחרונים שהגבירו תופעה זו והפקידו את המשק בידי מספר עשרות ידיים תוך והיעדר תחרות וריכוזיות חסרות אח ורע בעולם המערבי, כאילו היינו רוסיה של ילצין.
האקטיביזם השיפוטי של הנשיא ברק החותר תחת הדמוקרטיה הישראלית - "ממשלת הפילוסופים" המסרסת את השלטון, התקשורת המופקרת, האנרכיסטית ונעדרת האתיקה, הרדיפה של "כנופיית שלטון החוק" אחרי כל מתנגד אמיתי ומדומה, בלוויית חקירות משטרתיות וכתבי אישום מופרכים בפרשות נאמן, רפול, חטר ישי, ריבלין, ולאחרונה גם אולמרט, ליברמן ועוד ועוד.
בדומה לאישים בעלי השקפות דומות, כמו פרופ' דני פרידמן, פרופ'
רות גביזון, דרור חטר ישי ואחרים, שילמת מחיר יקר על מאבקך, על עמדותיך העקרוניות. נלחמת במשך שנים בשמאל הפוסט-ציוני והאנטי ציוני המנהל את מאבקו הפוליטי בחו"ל וגורם לישראל נזק בל ישוער. כך גם נלחמת ללא מורא בימין הקיצוני של ארץ ישראל השלמה הרוצה להטביענו במדינת אפרטהייד דו-לאומית, ממש כמו השמאל הקיצוני הרוצה בכך בשם הרעיון הנפסד של "מדינת כל אזרחיה".
התנגדת ל"התנחלויות הפוליטיות", בלשונו של יצחק המנוח, שנועדו לטרפד כל פתרון של שלום, והיית איש של שלום בכל רמ"ח אבריך שלמד את הלקח של מלחמת יום כיפור לפיו על ישראל לנהל מו"מ בכל שלב עם שכניה, אפילו שהסיכויים נראים קלושים ואפילו רק כדי להשיג הסכם ביניים.
תמכת במשך עשרות שנים בחלוקת הארץ, תולדה של החלטתו ההיסטורית של בן-גוריון משנת 49' לעצור ולא לכבוש את כל ארץ ישראל המערבית, (אותה כינה יגאל אלון "האסון הלאומי") מתוך הכרה במגבלות הכוח וידיעה שאומות העולם לא יקבלו טיהור אתני בכל רחבי ארץ ישראל.
ידעת כי לא ניתן באופן עקרוני, למרות הניצחונות המפוארים של מלחמת ששת הימים, לשנות החלטה היסטורית זאת, למעט תיקוני גבול קלים, והטפת שנים לאורה, לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. לכל האמור לעיל קורא הארץ איש ימין - דומני כי אתה יכול רק להתגאות בכך.
אנו זקוקים מאוד לאנשים ערכיים, אידיאולוגיים, אמיצים וישרים כמוך. מצער מאוד כי נרתעת ברגע האחרון, אף אם המסגרת לא הייתה אידיאלית, ובחרת להמשיך בעבודתך העיתונאית החשובה. חבל מאוד.
