סירוב וסרבנות

איך קוראים להוצאה בכפייה של ערבים ממקומותיהם לצרכי הסדר מדיני? פשיטא: עקירה, גירוש, טרנספר. לעומת זאת, כשהמגורשים הם יהודים רק "הימין הקיצוני" משתמש לגביהם בביטויים כאלה. את הטרגדיה של גירוש יהודי הרצועה וצפון השומרון מכנים "פינוי". אזרחי המדינה גורשו בידי מדינתם רק אצל שליטים מפלצתיים כסטלין, וגם הוא עקר את "הגרמנים של הוולגה" ואת הצ'צ'נים רק מחשש התחברותם לגרמנים שהתקדמו לעבר שטחיהם. כשאלזס-לוריין הועברה ב-1871 מצרפת לגרמניה, התושבים לא נעקרו. 20% העדיפו להגר לשטח הצרפתי וליתרם הוענקה אזרחות גרמנית. אפילו ב-1940, כשהחבל שוב החליף ידיים ועבר לגרמניה הנאצית, התושבים הצרפתים לא גורשו. ה"פטנט", ללא אח ורע בעולם, של ארץ עוקרת אזרחיה, רשום על שם מדינת ישראל ובתוכה - על שם 'הליכוד' ומנהיגיו, בגין ושרון. הם שהמציאו את החריג הזה, שבעוד כל עמי התרבות רואים בגירוש אוכלוסיות "טיהור אתני" ופשע נגד האנושות, במדינת היהודים, ורק שם, זו הנורמה, בתנאי שהעקורים הם יהודים. יוסי שריד ויאיר צבן כתבו בעיתון זה (27.6.90): "אנחנו מתנגדים לסרבנות שירות בשטחים... אבל היום שבו תינתן פקודת הטרנספר... יהיה גם היום של סירוב פקודה". משה נגבי, 'הכהן הגדול' של שלטון החוק, כתב ("על דמוקרטיה וציות", 'יש גבול'): "אם יחילו את הריבונות בלי לתת זכויות הצבעה(לערבים) אחשוב שהסרבנות מוצדקת". ועמוס עוז הרחיק לכת וכתב (שם): "מול גירושם והגלייתם של הערבים..לא ניתן לכם... אפילו אם נצטרך לפלג את המדינה ואת הצבא..."

בניגוד למצפון

הדברים האלה לא עוררו "עליהום" הדומה במשהו לסערה המתחוללת מסביב לראיון האלים שבו נפתלי בנט, במענה לנסים משעל, הביע אי יכולת מצפונית לגרש יהודים מבתיהם. זאת, משום שעקירת ערבים לצרכים מדיניים נחשבת כאן (בצדק) לתועבה, ועל כן סירוב מצפוני מתקבל כטבעי. עקירת יהודים, לעומת זאת, הפכה לנורמה ולכן סירוב לקחת בה חלק מוקע בחמת זעם. מה מבדיל את סדום מכל מקום אחר, שגם בו משקרים, גונבים ורוצחים? שבסדום הרוע הוא הנורמה ואלו מעשים טובים הם בחזקת "לא נורמאלים", ועל כן נענשים עליהם. דוחה במיוחד היא הסערה המלאכותית שעוררו מנהיגים בליכוד שנעשו לפתע 'אדוקים מן האפיפיור' (נתניהו: "לא יהיה אצלי בממשלה"; יעלון:"מזועזע"; ארדן:" נזק כבד לצבא"; אלקין: אבצע פקודות פינוי). האם זה ביטוי למהותו הפנימית של הליכוד, ולכך שצפויים לנו ממנו גירושים נוספים? אם לאו, אדרבה - כנגד התחייבותו של בנט לציית לפקודת גירוש ללא תנאי, הבה ונראה את הליכוד מתחייב שבשום תנאי לא יבצע עוד גירוש, נראה אותו מחוקק 'חוק איסור עקירה וגירוש!' אריאל שרון, האיש שהגה וביצע שני גירושים, השיב על השאלה שהוצגה לבנט בזה הלשון: "כמי ששרת בצבא שנים רבות, אני אומר: חייל חייב למלא פקודות ואם חייל מרגיש שהפקודה שניתנה לו היא בניגוד למצפונו, עליו לפנות באופן אישי, ואני מדגיש באופן אישי, להתייצב בפני מפקדו, להסביר לו זאת - ולהיות מוכן לשאת בתוצאות." ( ראיון ברדיו, 13.7.95). בנט חזר כמעט מילה במילה על הנחייה זו של שרון, ואם כן - כיצד כיהן נתניהו בממשלתו? אביו המנוח של ראש הממשלה, הפרופסור בן ציון נתניהו ז"ל, אחיו ד"ר עדו נתניהו ואשתו, עורכת הדין דפנה נתניהו וכן בן דודו, הפרופסור נתן נתניהו, חתמו על גילוי דעת, בו נאמר: "אנו קוראים לכל הקצינים, החיילים והשוטרים להאזין לקול מצפונם הלאומי והאנושי ושלא להשתתף במעשים שיכתימו אותם, ואשר עליהם הם עתידים להצטער כל ימיהם". לאיזה מרחקים הפליג בנימין נתניהו, ולאן הוא לוקח עימו את מפלגתו?