כיוון שמדובר בהליכים המבוצעים במדינה זרה, יש לבחון את ההיבטים המשפטיים גם בחו"ל וגם בארץ.
- המצב המשפטי ביחס להליכים המבוצעים בקזחסטאן:
הליכי פונדקאות הינם הליכים לגיטימיים, מוכרים ומוסדרים בקזחסטאן. החוק מאפשר לבצע פונדקאות בין תמורת כסף ובין בהתנדבות מלאה מצידה של הפונדקאית. אחד העקרונות הבסיסים בחוק בקזחסטאן, הוא שההסכם שנחתם בין ההורים המיועדים לאם הפונדקאית הוא זה שמסדיר את היחסים בין הצדדים לו ומחייב אותם. ככל שההסכם עומד בדרישות החוק, הוא מסדיר את היחסים בין הצדדים וקובע את מעמד הילדים הנולדים כתוצאה מהליכים אלה. חתימת הצדדים על הסכם כזה, מאושרת על-ידי נוטריון ציבורי ובכך ניתן לו התוקף המשפטי המלא.
בניגוד לישראל, אין גוף מבקר כמו הוועדה הקיימת בארץ, ואין צורך לעבור דרך בית המשפט, בסיום ההליך, כדי לאשר את הקשר שבין ההורים המיועדים לילד הנולד.
אין בקזחסטאן מגבלה כלשהי הקשורה לדת של ההורים המיועדים או של הפונדקאית. בקזחסטאן אין אפשרות שגבר ישכור שירותי פונדקאות ויהיה צד בלבדי להסכם כזה. החוק לא מגביל את השימוש בתרומת זרע או ביציות בהליכים כאלה.
מבחינת החוק בקזחסטאן, אין דרישה שהפונדקאית תהיה דווקא נשואה ואין מגבלה על מספר הפעמים שהיא משתתפת בהליך כזה. באופן עקרוני, כאשר הורים מיועדים מציגים בעלות על תאי רבייה או על עוברים, בין אם מדובר בתאי רבייה שלהם או בכאלה שנרכשו על-ידיהם, וההסכם נחתם עם הפונדקאית בהתאם לחוק, הם מוכרים כהורים המיועדים של הילד הנולד בהליך זה.
מבחינת הרשויות בקזחסטאן, כאשר הפונדקאית יולדת את הילד, ומוצג לרשויות הרלוונטיות הסכם הפונדקאות כשהוא מאומת על-ידי נוטריון ציבורי, אוטומטית נרשמים ההורים המיועדים, כהורים של הילד בתעודת הלידה ולפונדקאית אין כל זיקה לילד הזה.
באופן עקרוני, החוק בקזחסטאן מכיר באם, בעלת הביציות (מבחינה ביולוגית או שרכשה אותן) כאמו של הילד הנולד, לפי ההסכם. אם היא נשואה ויש לה תעודת נישואין, ירשם גם הבעל, כאביו של הילד (בין אם הזרע שלו ובין אם הזרע מגיע מתרומה).
כחלק מהוראות החוק, על הפונדקאית לספק להורים מידע מלא על מצבה הרפואי בטרם חתימת ההסכם וכן נכללת החובה שלה לעמוד במעקב בריאותי בכל תקופת ההריון, לספק מידע מלא על מצבה הרפואי ולקיים כל בדיקה או הליך שיידרש בהתאם להנחיות הרופאים המטפלים.
- המצב המשפטי ביחס להליכים אותם יש לבצע בישראל:
כיוון שהילד נולד בחו"ל, אין לו תעודת זהות ישראלית והוא לא מוכר על-ידי הרשויות בישראל כאזרח ישראלי. לכן יש לדאוג לכך שהוא יוכר על-ידי הרשויות בישראל ובשלב הראשון תוצא לו תעודת מסע, כדי שניתן יהיה להכניס אותו לארץ.
לשם כך יש לבצע בדיקה להתאמת מטען גנטי בין התינוק לבין אזרח ישראלי. בדרך-כלל מדובר באב, שכן במרבית המקרים נעשה שימוש בזרע של הבעל ובאמצעותו מתבצעת ההתאמה הגנטית. במקרים בהם האם המיועדת הינה גם בעלת הביציות, ונעשה שימוש בתרומת זרע, ניתן לבצע את הבדיקה הגנטית לאם ולתינוק.
מטרת הבדיקה להוכיח זיקה גנטית בין אזרח ישראלי לתינוק. קיומה של זיקה גנטית, יוצר על-פי החוק את הקשר בין התינוק למדינת ישראל.
על-פי החוק בישראל, לא ניתן לבצע בדיקה להתאמת מטען גנטי, מבלי שניתן לכך היתר ספציפי מבית המשפט לענייני משפחה בארץ. בסמוך לאחר הלידה, יש להביא את התינוק אל הקונסוליה הישראלית המקומית. הקונסול לוקח דגימה מהתינוק והיא מועברת לביצוע הבדיקה והתאמה, בישראל. עם קבלת האישור על התאמת המטען הגנטי, מונפקת לתינוק תעודת מסע והוא יכול להיכנס לארץ. לאחר הכניסה לארץ, מתבצע הליך משפטי פורמלי לקבלת צו הורות לטובת ההורים עבור הילד, בדומה להליך שמתבצע בפונדקאות שנערכה בישראל, ובכך למעשה מושלם החלק המשפטי של התהליך.
