עושים קופה

מוקדם להספיד את דרעי

דומני שמוקדם עדיין להספיד את אריה דרעי, ראש מטה הבחירות של ש"ס, ולבחון את ביצועיו על-פי הסקרים. אז נכון שיש סקרים המצביעים על המפלגה המדשדשת, ואפילו יורדת במנדטים למספר חד סיפרתי. אולם ההיסטוריה מוכיחה, שבאופן מסורתי המפלגה הביאה תמיד יותר מנדטים מאשר ניבאו לה הסקרים. יתר על כן, ברור שאילו דרעי היה הראש היחיד בש"ס, במקום אחד מתוך שלושה ראשים, היה לו מרחב פעולה חופשי יותר כדי לספק את הסחורה המצוּפה ממנו. אבל מה לא עושים למען השלום, בהוראת מרן עובדיה? אז מחיר הוויתור האישי יתכן שבא על חשבון ההישגים האלקטורליים. ימים יגידו אם הנחה זו נכונה או לא. לעומת זאת, נראה לי שיש לשלול את הדיעה שדרעי נכשל בגלל הרשעתו. כידוע, ש"ס פונה בעיקר לקהל המזרחי המסורתי, המשוכנע בחפותו של האיש - דיעה המגוּבה על-ידי משפטנים רבים. אי-אפשר להתעלם ממשפט השדה שנערך לדרעי במשך שנים בכלי התקשורת, והשפעתו הבלתי נמנעת על השופטים. יש לזכור שהוא גם שילם בריבית דריבית על תקופת הקלון שנמשכה באופן תקדימי7 שנים, ואשר העניקה את החוק הידוע על שמו. די לזוללי דרעי לתיאבון!

מוקדם לתפור חליפות

נכון שעל-פי התחזית הפוליטית נראה שהליכוד ירכיב את הממשלה הבאה. ובכל זאת, למרות שאנו עומדים עדיין לפני הבחירות, ביבי החליט שהניצחון כבר מונח בכיסו (ומה עם הפתעות ומהפכים שהיו נחלת בחירות קודמות?) ובמהדורות החדשות כבר פורסמה חלוקת התיקים הצפוייה. השאלה היא האם לא מוקדם מדי לחלק תיקים ולתפור חליפות? האם בליכוד לא מכירים את משל הכפרית והביצה? אם כן כדאי לרענן את זכרונם ולהביאו כשֵירות לציבור. ובכן, משל לכפרית קשת יום שהייתה לה ביצה. חלמה האישה על האפרוח שתטיל הביצה, שיגדל לתרנגולת, שתטיל ביצים, ומהביצים יבקעו אפרוחים וחוזר חלילה, וכך טוותה את שרשרת הדורות, שיעניקו לה משק שלם של ביצים ותרנגולים ופרנסה בשפע ממכירתם. אלא שבדיוק אז, בשיא תוכניתה החלומית, נפלה הביצה והתנפצה לרסיסים, ועימה כל התוכנית שרקמה לרווחתה הכפרית האומללה, ירדה לטמיון. אז כדאי שביבי ילמד שיעור בסבלנות ובחוכמה ממשל הביצה, ולא יקדים את המאוחר, אלא ימתין עד לפרסום תוצאות הבחירות, ורק אז, בהנחה שייבחר, יתחיל במלאכת הרכבת הממשלה וחלוקת התיקים.

לא לשתי שקל

דומה שגם אם אתם פמיניסטים מוצהרים של הלשון, החובבים לשון נקבה, נוסח מירב מיכאלי, יש קווים אדומים שלא תוכלו לעבור. לאחרונה מסתמנת מגמה לשונית בלתי נורמטיבית להתיר את הצורה 'שתי שקל' הנפוצה בלשון השוק. האקדמיה ללשון העברית, טוענים חסידי המגמה, כבר יצרה תקדים לשינוי מסורת דקדוקית, כאשר התירה לומר 'תהיו' ו'יהיו' בלשון זכר גם לנקבות. אולם עם כל הכבוד לשינוי זה, דומני שהוא נעוץ כבר בלשון חכמינו ולכן ניתן היה להכשירו. לעומת זאת, שימוש בלשון נקבה במספרים לעצמים זכריים (דוגמת שתי שקל במקום שני שקלים) הוא שגיאת יסוד, המהווה זלזול בשפה העברית. כידוע, שורשי לשוננו נעוצים במקורותינו - בלשון המקראית והמשנאית, ובכך ייחודה ויופייה. סירוס יסודות הדקדוק הוא פגיעה במהותה. נכון שדורנו, דור האינסטנט, מבקש להינתק מן המקורות וליצור שפה ישראלית חדשה קלה ונטולת כללים. אולם יש לי הפתעה בשבילם. שימוש בעברית תקנית זו גזירה שהציבור יכול לעמוד בה. יש להחדיר את יסודות השפה כבר מגיל הגן, באופן שייטמעו בצעירים ובלב הציבור. גם על מורים ושדרנים להקפיד על עברית נכונה, כדי לשמש מודל לתלמידים ולמאזינים. דומני שאליעזר בן יהודה, מחייה השפה, שבימים אלה חל יום השנה לפטירתו, מתהפך בקברו לנוכח המגמה הסתמנת. אז תנו כבוד לעברית!

מחיר הזוהר

אם חשבנו שהרופאים הבכירים הם שיאני השכר, בא פרסום טבלת השכר של בכירי השדרנים בטלוויזיה המסחרית וטפח על פנינו. בניגוד לבכירי הרופאים, שלפחות עבודתם הקשה מצדיקה במידה רבה את גובה שכרם, הרי אצל כוכבי הטלוויזיה מדובר בשכר של עשרות אלפי שקלים, הנושק למאה אלף ולמעלה מכך, אשר בהחלט בלתי פרופורציונלי לשעות העבודה שלהם. הרושם הוא שעיקר השכר הוא פחות על העבודה ויותר על הכוכבוּת והרייטינג שהם מביאים בעקבותיה. לכאורה מדובר בטלוויזיה מסחרית, ולא ציבורית. אולם כזכור היא הייתה לא פעם (במיוחד ערוץ 10) על סף קריסה כלכלית, ומי אם לא הציבור, הוא שמימן מכספו את הסיוע הממשלתי למניעת קריסתה? זהו אותו ציבור, שנקרא להידוק החגורה ונתון כל הזמן תחת גזירות כלכליות של האוצר. האם הוא אמור לממן שכר מותרות של אבק כוכבים? ובככלל עם משכורות אסטרונומיות כאלה, מה הפלא שהיא קורסת?

היכן ההרתעה?

אין ספק שהמגמה השמאלית, השולטת בבתי המשפט, ובמיוחד בבית המשפט העליון, באה לידי ביטוי בעצם הפרשנות השונה הניתנת לעבירות, ופסיקתן לא על-פי חומרתן, אלא על-פי המחנה הפוליטי שאליו שייך הנאשם. אם הוא שייך למחנה הנכון, השמאלי, דינו, איך לא, להקל, בניגוד לנאשם הימני. אז מה הפלא שהשופטים אישרו פה אחד את התמודדותה של ח"כ זועבי לכנסת, למרות שותפותה למעשה טרור, והקלו בעונשה של ענת קם למרות שהורשעה בריגול חמור. הדבר מחייב שילובם של שופטים ימניים במערכת, משום שבניגוד לנורמה, כבר מזמן לא החוק היבש בלבד עומד לעיני השופטים. אולם מעבר לכך, אם מטרת המאסר של קם הייתה להרתיע אחרים מפני ריגול, באה ההקלה בעונש והחטיאה את המטרה. דומה שעצם ההקלה פחות משמעותית מהנימוק שניתן לה. ההקלה על-רקע אידיאולוגי לא רק שלא תרתיע, אלא אף תיתן לגיטימציה לריגול ולעבירות אחרות על-רקע דומה. הדבר חמור במיוחד כשמדובר בגניבת מסמכים ביטחוניים, העלולים לסכן את המדינה. אז מה עשינו?

עושים קופה

חידה: איך זה שעבור 0 קוב צריכה פרטית של מים משלמים עבור צריכה משותפת של כמעט 4 קוב? במלים אחרות, כיצד נוצר האבסורד שכל תשלום חשבון המים נטו של צרכן הוא עבור צריכה של דיירים אחרים וחנויות בבניין, מבלי שהוא נהנה מהם? תשאלו את חברת 'הגיחון', שמבקשת ככל הנראה בכל מחיר לעשות קופה על חשבון צרכניה. בשנים האחרונות החתומה מטה פנתה למועצה לצרכנות כדי להפסיק עיוות זה של חוסר כל יחס בין צריכת השימוש הפרטי לחיוב הגבוה עבור צריכה משותפת בבניין, ולחייב את החברה בתשלום יחסי הוגן ביניהם. ואכן, בתקופה מסויימת המצב תוקן. אולם כנראה שזה הספיק לה, והחברה החליטה שוב בשנה שעברה לחזור לסורה. לתשומת לב המועצה.