נצחון הבלורית והתואר

אין אינדיקציה טובה מתוצאות הבחירות להוכחת האמת בהברקה של צ'רצ'יל: "הטיעון הכי טוב נגד הדמוקרטיה הוא שיחה בת 5 דקות עם המצביע הממוצע". כן, זהו אותו אנגלי שמצטטים מפיו את האמירה שדמוקרטיה היא הטובה שבין הגרועות. אומרים לי ששידורי ישראל על רוב גליהם וערוציהם ראיינו לפני הבחירות את "המצביע הממוצע". מנעתי מעצמי את הפגישה עם הגיגיו, יותר בגלל שאלות המראיינים ופחות בגללו, אבל ידידיי שידעו את הסתייגויותיי מקרקס הבחירות, הקפידו לעדכן אותי בשואלים, בנשאלים, בשאלות ובתשובות. עכשיו, כאשר המופע הקרקסי מאחורינו, אפשר לנסות לברר הנחות, עובדות ומסקנות. וגם לנפק עצות למי שירצה לשמוע. ישראליות מצביעות יאיר לפיד בגלל יאיר לפיד, חשבתי להציע שלילת זכות הצבעה מנשים למטה מגיל 35. עד עתה עלתה בדעתי רק שלילת זכות מנשים לעלות במכוניותיהן על הכביש (לא שלילת זכותי כמובן), זאת בלי הגבלת גיל. מדוע? תשובה קלה. מפני שבשעת הנסיעה הן מתאפרות, מדברות בסלולרי עם הילדה, עם העוזרת, עם הבעל האישי (או הוא איתה), עם חברה וכדומה. לכן, הן נזהרות וכמעט אינן עוברות לנתיב הימני. נעולות על השמאלי (הלא-פוליטי במקרה זה), בעיקר אם לא מדובר בג'יפ הסעה לגן-הילדים. כשרכב ההסעה הוא ג'יפ, הוא הרי פחות נוסע ויותר חונה. על המדרכה. רק אם אין עליהָ מקום, הוא חונה על הכביש. באמצע. אני יודעת זאת מניסיוני, כי ביתי ממוצב ליד גן-ילדים. מה הקשר בין זכות ההצבעה לכביש? מדובר בנושאים משיקים כשנקודת הממשק היא – ביטחון. שאלות של חיים ומוות. חבל שאין פילוח לפי מין המצביעים. אני מעריכה שרוב מצביעי יאיר לפיד הן מצביעות. לפני המופע הדמוקרטי האחרון הייתה "הצבעה" באיזשהו תיכון בפאתי בירת הג'יפים. לפיד זכה ברוב, המורכב מכמעט 100% מצביעות ועוד כמה מתומכיהן. היום סיפרה ברדיו אחת המצביעות שבנותיה הכריחו אותה להצביע עבורו. ידעתי שהיו ויש משוררים וסופרים שיש להם מעודדות, או סופרות שיש להן מעודד אחד או שניים – מבקר ספרות או סופר, שמקדם הדפסת ספריהן מתוך חיבה אישית הדדית. מקרה יאיר לפיד מלמד שלא רק ענייני רוח מקדמים. גם לבלוריות ולהבעות חינניות יש תפקיד לא מבוטל. נבואות שמגשימות עצמן ונבואות שקר עד עתה היו תחזיות מומחים לתוצאות ההצבעה. התחזיות עצמן, לא מעט גרמו לתחזיות משנה של אלה הקרויים "ציבור המצביעים", תחזיות שהשפיעו על ההצבעה. מה שנהוג לכנות – נבואות שמגשימות את עצמן, נבואות שקר בכלל אלה. מִשהן מגשימות את עצמן הן הופכות להיות אמת, אבל ממש משום כך הן שוללות את היותן נבואות. כך יוצא ש'עוצמה לישראל' יש לה הרבה יותר תומכים שיכלו להקפיץ אותה מעל משוכת אחוז החסימה, מאשר מצביעים, כי אלה "ניבאו" שהיא לא תעבור את אחוז החסימה ונדדו למה שנראה להם הכי קרוב למקור – הבית היהודי, או לליכוד-ביתנו, שכמה שלא ינער מעליו את אבק חורבות הימין שפעם היה, יישאר בעיני המצביעים הפוטנציאליים – "ימין". ואם מצביעים אלה גם "מרכיבים" ממשלה עוד לפני הבחירות, הם יצביעו עבור מי שהם "מנבאים" שירכיב אותה. כדי לחזק את הימין... שמעתי זאת במו אוזניי. בנט מבפנים או בנט מבחוץ? את יום הבחירות, לפחות כל עוד אין קנס או עונש הגליה, ביליתי הרחק מהציוויליזציה, לא לפני שיעצתי לידידיי לנהוג כמוני. לצערי, אין לי השפעה מבפנים, והם הצביעו. התוצאות לא משביעות את רצונם, ועכשיו הם מקוננים על בזבוז זמנם אתמול. לא הצבעתי, אבל אני מתכוונת להתערב בהרכבת הממשלה, שוב על-ידי מתן ייעוץ, אם ירצו לשמוע. ונתחיל מנפתלי בנט. נפתח לך אדוני חלון הזדמנויות לא להיכנס לממשלה, גם אם הלכת לבחירות במטרה מוצהרת להשפיע מבפנים. לא שהיה לתומכיך ברור באיזה כיוון, אבל גם למשאלות לב יש תפקיד בדמוקרטיה. שלך – להיבחר, של מצביעיך – שתיבחר. נבחרת ונבחרתך שילשה את כוחה. נתניהו עדיין לא הזמין אותך, אבל אם ייקלע למצב נואש ויזמין, סָרב! למה? כי מבחוץ תשפיע יותר בעצם היותך באופוזיציה. בניגוד לדברים שאמרת לפני הבחירות, שאסור לסרב לפקודת הרס יישובים, ובניגוד לדברים שאמר מישהו ממפלגתך לפני הבחירות – "לא נפרק ממשלה על מגרון אחד", עכשיו מן האופוזיציה תהיה לך מה-זה מוטיבציה לפרק אותה על מגרון ומעלה (משתי מדינות, האחת תדרוש זאת). לעומת זאת, אם תהיה "בפנים", פתאום יתגלה לך בכורח הרצון להיות בממשלה, ש"מה שרואים מכאן..." וגו'. אז לטובת המצביעים שלך ובמבט קדימה, קח את עצתי בשתי ידיך, כדי לא ללכת בדרכי קדימה. אבל זה רק אם אתה באמת נכנסת לכנסת כדי להשפיע לפי רוח בוחריך. אחרת אני נוטה לחשוב שהשוני בין המפלגות הוא בעיקר השוני בין מנהיגיהן, והוא קטן להפליא וניתן לזיהוי (למרות פרישת רשת הסוואה עליהם בצבעים שונים): אגו.