X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
התוצאה המשמעותית של הבחירות, מבחינת ההשפעה על מדיניותה העתידית של ישראל, היא הירידה בכוחן של מפלגות גוש הימין ובמיוחד הירידה המשמעותית בכוחו של "הליכוד ביתנו" ועלייתה המטאורית של מפלגת "יש עתיד" בראשותו של יאיר לפיד
▪  ▪  ▪
אחוז הצבעה גבוה [צילום: פלאש 90]

ביום שלישי, ה-22 בינואר 2013, התקיימו בישראל בחירות כלליות לכנסת ה-19. להלן אנסה לעמוד על התוצאות העיקריות של הבחירות והתובנות שניתן להסיק מהן. מן הראוי לציין, שהתוצאות והעולה מהן מפריכות הנחות מסוימות שרווחו בתקשורת והיו מקובלות בציבור. כמו-כן, אנסה לבחון את האפשרויות השונות להקמת ממשלה ואת ההשלכות שיהיו לכך בתחום הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ והביטחון של ישראל.
אחוז ההצבעה
היקף ההצבעה בבחירות אלה עמד על 68 אחוז, שהם כ-3 אחוז יותר מאחוז ההצבעה בבחירות של 2009 והגבוה ביותר מאז 1999. עם זאת, אחוז ההצבעה האמיתי הוא אף יותר גבוה. אחוז ההצבעה מחושב על-פי מספר המצביעים בפועל - 3,834,136 איש - מתוך כלל בעלי זכות הצבעה - 5,656,705 איש. אולם, על-פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פנקס הבוחרים, הבנוי על מרשם התושבים, כולל בין 400,000 ל-500,000 איש אשר חיים באופן קבוע, או לפחות לתקופה ארוכה, בחו"ל ואינם גרים כלל בארץ. אנשים אלו אינם נמצאים פיזית ביום הבחירות בישראל וממילא אינם יכולים להצביע. על-פי ההערכה, אחוז ההצבעה מבין אלו שיכלו להצביע פיזית גבוה ב-5 אחוז מזה המדווח, היינו כ-73 אחוז.
היקף ההצבעה במגזר הערבי הגיע ל-56 אחוז, שאף הוא גבוה מזה שנרשם בבחירות של 2009, אם כי עדיין נמוך באופן משמעותי מזה שבמגזר היהודי. על-פי צירוף הנתונים, ניתן להעריך שאחוז ההצבעה למעשה במגזר היהודי, היינו, ללא אלו שנמצאים בחו"ל, עומד על 75 אחוז, שהוא בין הגבוהים בעולם - גבוה בהרבה מזה שבארצות הברית ואף מזה שברוב מדינות אירופה. עובדה זו מפריכה את ההנחה בדבר אדישות וניכור של חלקים גדולים בציבור הישראלי. הבחירות הללו הוגדרו על-ידי פרשנים רבים כבחירות המשעממות ביותר מזה זמן רב. ואף על-פי כן, שלושה מתוך כל ארבע אנשים באו לממש את זכותם להצביע. יש בכך משום תעודת כבוד לאזרחי ישראל ולדמוקרטיה הישראלית.
חלוקת המנדטים
התוצאה המשמעותית של הבחירות, מבחינת ההשפעה על מדיניותה העתידית של ישראל, היא הירידה בכוחן של מפלגות גוש הימין ובמיוחד הירידה המשמעותית בכוחו של "הליכוד ביתנו" ועלייתה המטאורית של מפלגת "יש עתיד" בראשותו של יאיר לפיד. בבחירות של 2009, מפלגות גוש הימין זכו ל-65 מנדטים ונהנו מרוב ברור בכנסת. בבחירות הללו, גוש מפלגות הימין - הליכוד ביתנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה - זכו ב-61 מנדטים, רוב של מנדט אחד בלבד. "הליכוד ביתנו" עצמו הפסיד כרבע מכוחו, 11 מנדטים, וירד מ-42 חברים בכנסת היוצאת ל-31 שיכהנו בכנסת הבאה. הליכוד הפסיד 7 מנדטים לשותפיו בגוש הימין - 5 מנדטים לבית היהודי ו-2 מנדטים ליהדות התורה ועוד 4 מנדטים למפלגות שמחוץ לגוש הימין. ירידה קלה זו בכוחן של מפלגות הימין מפריכה את ההנחה שהייתה מקובלת בדבר תזוזה ימינה בדעת הקהל הישראלי. "יש עתיד", מפלגה שלא הייתה קיימת עד כשנה לפני הבחירות, זכתה ל-19 מנדטים, הישג ללא תקדים בתולדותיה של מדינת ישראל.
למספרים האלו יש כמה השלכות. ראשית, יכולתו של גוש הימין לקדם את סדר היום שלו בתחום המדיני - המשך תנופת ההתנחלות בכל חלקי יהודה ושומרון, שמירה על כל המאחזים הלא-מורשים והלבנתם, ועבור המרכיבים היותר מיליטנטיים - מניעת הקמתה של מדינה פלשתינית - מוגבלת מאוד, ובתחומים מסוימים, כגון הצרת צעדיו של בית המשפט העליון ופגיעה ביכולת הפעולה של ארגוני זכויות האדם - לא קיימת כלל. שנית, מעמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נחלש באשר הוא נתפס כמי שהוביל את מפלגתו להפסד צורב בבחירות וכמי שאחראי לצמצום רציני במספר חברי הכנסת של הליכוד. הדבר עלול לפגוע בחופש הפעולה של מר נתניהו בכל הקשור למינויים בממשלה ובעתיד, גם בנקיטת צעדים בתחום המדיני, וזאת במיוחד לאור ההרכב הימני קיצוני של נציגות הליכוד בכנסת.
השלכה נוספת היא משקלה הגדול של מפלגת "יש עתיד" בהכרעות מדיניות וביטחוניות עתידות. דע עקא, שעמדותיה של מפלגת יש עתיד ועמדותיו של מנהיגה בתחום המדיני-ביטחוני, בין אם מדובר בתהליך המדיני עם הפלשתינים ובין אם המדובר בסוגיה האירנית, אינן בהירות דיין. המפלגה כמו גם יאיר לפיד התרכזו בכל מערכת הבחירות בסוגיות פנים - חלוקה שווה בנטל והקלת מצבו של מעמד הביניים וכמעט לא עסקו בסוגיות מדיניות. בקרב 19 חברי הכנסת של מפלגה זו יש כאלו שהם שמאלה מהמרכז ויש גם כאלו שהם ימינה מהמרכז. עם זאת, עמדתה המוצהרת של המפלגה ושל לפיד, היא בעד שתי מדינות לשני עמים וחידוש מהיר של התהליך המדיני.
נקודה אחרונה שיש להזכיר בקשר להרכבה של הכנסת, היא שבגוש הימין קיימות שתי סיעות שהן בעצם רשימה משותפת של שתי מפלגות: הליכוד ביתנו, המורכבת מהליכוד (20 מנדטים) ומישראל ביתנו (11 מנדטים) והבית היהודי המורכבת מהבית היהודי (8 מנדטים) ותקומה (4 מנדטים). האפשרות של פילוג בעתיד בכל אחת משתי הסיעות האלו תמיד קיימת; לפילוג כזה דרוש שליש מחברי הסיעה ולכל אחד משני מרכיביה של כל אחת משתי הסיעות יש את השליש הדרוש. רמז ראשון לאפשרות כזאת היא העובדה שמר ליברמן כינס כבר למחרת הבחירות ישיבה נפרדת של חברי הכנסת של ישראל ביתנו והיו אף מי שראו בכך מסר מאיים מצידו למר נתניהו. מר ליברמן אף דאג למסור הצהרה לפיה על הממשלה העתידה לקום, לעסוק בנושאי פנים ולא בנושאים מדיניים בהם לא ניתן יהיה להגיע להסכמה בין מרכיביה. ניתן לראות בהצהרה זו מעין הערת אזהרה מצידו של מר ליברמן נגד מהלכים מדיניים אפשריים של ראש הממשלה.
הרכבת הקואליציה
השלב הראשון בהרכבת קואליציה הוא החלטת נשיא המדינה להטיל על חבר כנסת להרכיב ממשלה. לאור הצהרתו של מר לפיד, כי הוא אינו מתכוון להצטרף לגוש חוסם, מובטח למר נתניהו שלפחות 62 חברי כנסת (הליכוד ביתנו, יש עתיד והבית היהודי) ימליצו לנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו וכך הוא יעשה. לרשותו של נתניהו יעמדו 42 ימים להציג ממשלה חדשה בפני הכנסת.
קיימות כמה אפשרויות להרכבת קואליציה, אולם במצב שנוצר המלאכה תהיה כרוכה בקשיים רבים. אפשרות אחת היא קואליציה של 61 חברי כנסת, המבוססת על מפלגות הימין בלבד. זאת אפשרות מאוד קלושה וברור, כי זה הדבר האחרון שראש הממשלה היה רוצה. אולם, אין לשלול אותה לחלוטין. ברור שממשלה כזאת תהיה ממשלה של שיתוק מדיני על כל המשתמע מכך. אפשרות שנייה, היא ממשלת אחדות לאומית שתכלול את רוב המפלגות, למעט מרצ והמפלגות הערביות משמאל ויהדות התורה מימין ותמנה 96 מנדטים. גם אפשרות זו היא קלושה וספק רב אם ממשלה כה גדולה תוכל לפעול ביעילות ולהחזיק מעמד לאורך זמן.
האפשרות הסבירה ביותר היא קואליציה של הליכוד ביתנו, יש עתיד, התנועה וקדימה בתוספת ש"ס (יחד 69 מנדטים), ממשלה שתוכל ללכת לתהליך מדיני, או הבית היהודי (יחד 70 מנדטים), ממשלה שתוכל לפעול לשוויון בנטל ואף להתקדם - לפחות במידה מסוימת - בתהליך המדיני, או שניהם: קואליציה של 81 מנדטים. סביר לחשוב שהאפשרות האחרונה היא זו הרצויה לנתניהו והיא אכן תאפשר לו את מרב חופש הפעולה בתחום המדיני-ביטחוני כמו גם בתחום הכלכלי-חברתי. האם היא תקום - ימים יגידו.

תאריך:  28/01/2013   |   עודכן:  28/01/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אהוד (אודי) דקל / Udi Dekel  אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel  אורי שרגא אורבך / Uri  Orbach  אוריאל  קונסטנטין  אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan  אמנון יצחק  בן-דוד מרב  בנדטה ברטי / Benedetta Berti  בן-חיים מאיר  בניית אתרים  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גבי סיבוני / Gabi Siboni  גלעד שר / Gilead Sher  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  דוד סימן טוב / David Siman-Tov  דניאלה יקירה  זהבה גלאון  זכות הצבעה  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יאיר שמיר / Yair  Shamir  יואל גוז'נסקי / Yoel Guzansky  יורם שוייצר / Yoram Schweitzer  יעקב פרי / Yaakov  Perry  יפתח שפיר / Yiftah Shapir  יצחק אהרונוביץ' / Yitzhak  Aharonovitch  כבוד האדם וחירותו  לימור לבנת / Limor  Livnat  מיקי לוי / Mickey  Levy  ממשלת ישראל / Israel Government  מקסים אוקנין  משה צרפתי  ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky  סילבן שלום / Silvan  Shalom  עוזי לנדאו / Uzi  Landau  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  פניה (פאינה) קירשנבאום  צבי מגן / Zvi Magen  קובי מיכאל / Kobi Michael  ראובן אגסי  שאול מופז  שלמה ברום / Shlomo Brom  שמעון שטיין / Shimon Stein  שרה פיינברג / Sarah Fainberg
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הבחירות בישראל: משמעויות ותובנות ראשוניות
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
יהודה, תנועת בנדיטים לא נחשבת! ל"ת
א.ה  |  29/01/13 22:25
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות בחירות 2013
שולמית קיסרי
כל הפרשנים הפוליטיים גורסים כי הממשלה שתוקם בקרוב תצטיין באימפוטנטיות, בשנאה הדדית ובסחבת    האזרחים שיצאו למחאה בקיץ 2011 וגם ב-22 בינואר 2013 לא נחשבים בעיני ראש הממשלה בנימין נתניהו יותר מקליפת השום
שמעון זיו
תוצאות הבחירות עם עלייתה של יש עתיד בצורה מטאורית מראה כי הבוחר אינו מרוצה מהשיטה שאינה נותנת מענה לצרכים המשתנים בחברה הישראלית
גלעד קדומים
השמאל אומנם לא ממש נבחר, אבל השמאל יגיד לממשלה הימנית שנבחרה בצורה דמוקרטית להפליא מה נכון ומה לא נכון, מה מוסרי ומה לא מוסרי. שמאלנים מיוסרים, תפנימו כבר, העם לא רוצה שמאל, העם רוצה ימין!
אלכס לוין
מספר סטיקרים שיתנו לכם את המושג המועט אבל הקשה ביותר מי אלו אשר מפיצים אותם ומה דעתם עליכם, אבל לא על כספכם חלילה, לא על קבלת דמי ביטוח לאומי עבור ילדיהם, לא בעבור קבלת שירותים רפואיים בחינם
פסח רויטמן
לא יאיר לפיד אשר בראש מפלגת יש עתיד הוא המנצח הגדול בבחירות האחרונות אלא בנימין נתניהו עם מהלכו החכם של צירוף מפלגת ישראל ביתנו למפלגה שבראשה הוא עומד הליכוד
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il