סרט המתח הנפלא "ארגו" שהגיע ארצה זה עתה עוסק בפרשה של חילוץ 6 דיפלומטים שנמלטו בשנת 1979 מהשגרירות האמריקנית המותקפת, הסתתרו בבתי דיפלומטיים קנדיים וחולצו על-ידי הס.אי.אי. במבצע מסובך ואמיץ. הפרטים הוסתרו שנים ארוכות, תחילה כדי למנוע פגיעה בבני הערובה האחרים, שנתפסו בשגרירות והוחזקו לא פחות מ-440 יום ולאחר מכן כדי לא לטפח טענות על פגיעה "בריבונות אירן", מצד אמריקה, והקרדיט ניתן עד לתקופת הנשיא קלינטון לממשלת קנדה בלבד.
הסרט יצא לפני הבחירות בארה"ב שהתקיימו בנובמבר ונעשה בו מאמץ מרוכז לשכתוב ההיסטוריה ברוח תקופתו של הנשיא אובמה וניסיונות הדיאלוג שלו עם העולם המוסלמי שעלה עד כה בתוהו ורק מציגים את אמריקה באור מגוחך משהו. על-אף שהסרט משחזר באופן דווקני את התקופה ומיטב הכוחות ההוליוודים נרתמו להפקת יצירה חשובה זו, נעשה מאמץ מרוכז לרכך את המסר האנטי חומניסטי העולה מההתנהגות הברברית של משמרות המהפכה לכל אורכו.
אולי סבר מישהו שיש למתן את המסר על-מנת שלא להכשיר את הלבבות לתקיפה אמריקנית כנגד הגרעין האירני, או מה שיותר סביר, חששו המפיקים כי מיחזור מחדליו של הנשיא דאז - קרטר, יפגעו בנשיא אובמה במערכת הבחירות, שכן הרפובליקנים מרבים לכנות את אובמה "ג'ימי קרטר השחור".
בפתיח הכאילו דוקומנטרי לסרט, מציינת הקריינית בצדקנות כי הדחתו של השליט הנבחר מוצאדק ב-1953 בהפיכה מאורגנת ע"י ארה"ב ובריטניה והכתרתו של השאח ריזה פהלווי, הביאה למשטר דיכוי ועינויים והיא הייתה הסיבה למהפכה ולשנאת העם האירני כלפי אמריקה. "אחרי נפילת השאח צנחה המדינה לתקופת אי סדר וחיסול חשבונות" נאמר בפתיח, ברוח ההלקאה העצמאית המקובלת בחוגים הליברליים באמריקה.
אמריקה אכן הדיחה את מוצ'דק בשיא המלחמה הקרה, בחשש שנטיותיו הקומוניסטיות יספחו את אירן למדינות שמעבר למסך הברזל והשאח, בוודאי שלא היה צמחוני והשליט דיקטטורה אכזרית, אולם ביחס לרפובליקה האיסלאמית הטובחת מזה שנים בבני עמה, שצמחה בעקבותיו, דומה שכל השוואה תעשה עם משטרו חסד.
בתור אקורד סיום הביאו יוצרי הסרט נאום מביך והפטתי, מלא פחות, מהנשיא בדימוס קרטר.
האיש שמדיניותו הכושלת הביאה להדחת השאח ולנפילת אירן בידי האיטוללא חומייני, והשלטתו של משטר רצחני וברברי המאיים עד עצם היום הזה על שלום העולם ומעל הכל על ארה"ב - "השטן הגדול" עצמה, הפך לגיבור לעת בלותו.
אין מתאים ממנו, על-פי "רוח המפקד" דהיום הנשיא אובמה, לסכם את הפרשה: "בסופו של דבר שוחררו שאר בני הערובה אחרי 440 יום ללא שפיכות דמים", אמר קרטר בגאווה, מסתמך על זכרונו הקצר של הציבור. מי שהיה הנשיא האמריקני הכושל אי פעם, שהיה אחראי לפיאסקו הנורא בו הוחזקו 60 דיפלומטים שנתפסו בתוך השגרירות בניגוד לכל כללי הדין הבינלאומי, עברו מסכת השפלות ועינויים ושוחררו בסופו של דבר רק אחרי 440 יום !!!
שפיכות הדמים כנראה נשכחה מהנשיא בדימוס שכן בניסיון החילוץ הכושל עליו הורה קרטר נהרגו חיילי קומנדו אמריקנים בהתנגשות מסוקים בדרך למבצע לחילוץ בני הערובה, שכשל.
אכן בזכות "הפוליטקלי קורקט" ולטובת הקמפיין של אובמה אפשר גם לשפץ מעט את ההיסטוריה ולהפוך את מי שגרם לאחת הפרשות המביכות ביותר בהיסטוריה האמריקנית, לגיבור.
