קבלו כותרת: "דרוקר: ייתכן שבעתיד אעשה תחקיר גם על
ידיעות אחרונות" (דה-מרקר, 6.2.13). מדובר בכותרת המשך למשפטי הסיום של דרוקר, מהתחקיר המניפולטיבי שעשה נגד העיתון ישראל היום (ערוץ 10, 4.2.13).
אני לא מאמין לדרוקר שיהיה לו אומץ להתעסק עם נוני מוזס. בשבוע שעבר קראנו בדה-מרקר, שנוני מוזס (אפרופו המינוי של
רפי גינת לעורך הראשי בערוץ 10) עומד להשתלט על הערוץ שבו דרוקר מגיש תוכנית תחקירים. עכשיו תעשו את החיבור.
יש עוד סיבה למה אני לא מאמין לדרוקר. אילו רצה, היה מזמן עושה תחקיר. לא צריך לדובב שטינקרים מוצללי פנים.
מיקי רוזנטל ידידו הקרוב היה בעבר בכיר בידיעות אחרונות, הוא בוודאי היה שמח להסביר, למה התכוון כשאמר בכנס אילת לעיתונות: "האינטרס הציבורי מעניין את התחת של נוני מוזס" (30.11.09).
לא רק רוזנטל התבטא בפומבי נגד ההתערבות של מוזס. גם דורון גלזר, מי שהיה עורך בעיתון, סיפר שמוזס הטיל וטו על תחקירים בעניין ראש הממשלה
אריאל שרון, יותר מפעם אחת. "ריבוי ההתערבויות מצד המו"ל", אמר גלזר, "הוביל בסופו של דבר לפרישתו שלו ושל עיתונאים נוספים" (העין השביעית, 17.4.12).
פרשת מוטי גילת
בכתב התביעה שהגיש התחקירן מוטי גילת נגד ידיעות אחרונות היה כתוב (ציטוט): "ביום שלישי 5.8.03 הצעתי לעורך העיתון
משה ורדי שאכתוב קטע פרשנות על ממצאי
מבקר המדינה בפרשת ניגודי האינטרסים של אריאל שרון בכפר מלל. ורדי הסכים להצעה. כתבתי מאמר בן 350 מילה ומכיוון שמדוח המבקר עלה ששרון לא העיד אמת - הענקתי לקטע הזה את הכותרת 'לא דיבר אמת'. עורך החדשות, מר מירון רפפורט, הוסיף לכותרת את המילה שרון - כלומר, 'שרון לא דיבר אמת'. הכותרת שיקפה את דוח המבקר, והייתה נכונה ועמדה בכל שיקול מערכתי ועיתונאי... מירון רפפורט שהיה אחראי לכותרת הזו, פוטר בתוך ימים מהעבודה... באחת השיחות הקשות ביני לביו נוני מזוס, כמדומני באפריל 2004, הוא הבהיר לי כי הוא חושב שעליו להתערב בעבודתי העיתונאית". סוף ציטוט.
ההתעלמות משייקה בן-פורת
בכתבה שהתפרסמה בעין השביעית (19.7.12) על העיתונאי הבכיר שייקה בן-פורת ז"ל קראתי את הציטוט הבא: "בן-פורת חש פגוע שאיש מהנהלת העיתון [ידיעות אחרונות] לא נפרד ממנו במילת תודה לאחר קרוב ל-40 שנות תרומה בעיתון. צנועה, ככל שתהיה". הלכתי לארכיון וגיליתי את הסיבה: בן-פורת אמר בטלוויזיה (אוקטובר 96') שהתכסח עם "הבוסים" בגין וטו שהטילו על ראיון שהתכוון לעשות עם
דן מרידור, שהביע דעה נגד מתן מניות לידיעות אחרונות בערוץ השני! המחאה התפרשה כהוצאת כביסה מלוכלכת החוצה. על זה אין סליחה. 40 שנות תרומה לעיתון נמחקו כלא היו. בעיניי, ההתעלמות הזאת היא חרפה ערכית.
על המהפך ביחסים עם אולמרט
נחום ברנע אמר יותר מפעם אחת שעיתונאים לא צריכים לקיים קשר אישי עם מושאי סקירתם. זה פוגע באיכות הסיקור. קוראי
מעריב בתקופה ש
אמנון דנקנר היה העורך הראשי, התרשמו שהעיתון של
עפר נמרודי משמש כמלונת כלבי שמירה, שראו באולמרט המושחת והכושל יעד שמירה מועדף. בנוגע ליחסים בין אולמרט לעיתון של מוזס, ברנע היה יותר ספציפי.
תחת הכותרת "ידיעות אחרונות היה יותר קשוב לאולמרט" נכתב (ציטוט): "נחום ברנע מודה שעיתונו העניק יחס מיוחד לראש הממשלה הקודם. 'נכון שידיעות אחרונות היה הרבה יותר קשוב לאולמרט מכל עיתון אחר', אמר ברנע, 'זה מאה אחוז נכון! אני מניח שיש יחס מיוחד של נוני מוזס ל
אהוד אולמרט'" (וואלה ברנז'ה, 8.2.12). זה אותו ברנע שאמר: את ביבי רדפו על שטויות, וזה אותו אולמרט שבראיון טלוויזיה (בעיצומה של פרשת סיריל קרן, ינואר 2003) הביע בוז לאמינות של ידיעות אחרונות. מה קרה? מה הסיבה למהפך ביחסים?
הנה לכם תשובתי הסובייקטיבית:
קבלו ציטוט: "לפני כמה שנים, ביקש ידיעות אחרונות לקבל מענק ממרכז ההשקעות במשרד התמ"ת לצורך הקמת בית דפוס בגליל. היקף המענק אמור היה להיות 33.5 מיליון ש"ח. שר התמ"ת דאז אהוד אולמרט, פעל לאישור הבקשה, אף שגורמים במשרד הבהירו כי ההשקעה אינה עומדת בתנאי הסף של חוק עידוד השקעות הון. העיתון עתר לבג"צ, אך לפני שנה משך את עתירתו כשהבין מההערה של השופטת ביניש כי העתירה לא תתקבל. בסופו של דבר מוזס לא קיבל את המענק". סוף ציטוט (דה-מרקר, 3.7.08).
אולמרט כשר התמ"ת, ניסה את אותו טריק גם בפרשת קוקה-קולה, בניגוד לעמדת שר האוצר דאז, נתניהו. היועץ המשפטי רובינשטיין יירט את הכוונה. אם מחברים לזה גם את הרשעתו בתיק "מרכז ההשקעות" מאליו מבצבץ החשד: אולמרט התכוון לקנות את ליבו של נוני מוזס במיליונים מכספי ציבור. אומנם בג"צ סיכל את מזימתו, אבל לא את "רצונו הטוב". והרצון הזה סידר לאולמרט כרטיס וי.אי.פי. במועדון המועדפים של נוני מוזס.
שורה תחתונה
אנחנו סולדים מלהיטות יתר. כשמדובר בישראל היום, דרוקר גילה להיטות יתר. היועץ המשפטי לשעבר (השופט)
אליקים רובינשטיין, המליץ בעבר להדיח את ניצב
משה מזרחי בגלל "להיטות יתר". אנחנו לא יכולים להדיח את דרוקר, אבל לחשוף את החולשה המוסרית של התחקיר שלו נגד ישראל היום, את זה אנחנו ועוד איך יכולים.
לפניכם ארבעה סרטונים
- בסרטון הראשון - העיתונאי מירון רפפורט מסביר מדוע פוטר מידיעות אחרונות. את סיבת פיטוריו מוטי גילת פירט בתביעתו.
- בסרטון השני - העיתונאי שייקה בן-פורת חושף כעס על העיתון: מנעו ממני ראיון עם דן מרידור רק בגלל שהיה נגד מתן מניות לעיתון בערוץ השני.
- בסרטון השלישי - יחימוביץ' מאשימה את ידיעות אחרונות שהפך עלון של קדימה בתקופה הכי רגישה - לפני בחירות. באותה תוכנית השתתף גם... רביב דרוקר.
- בסרטון הרביעי - אהוד אולמרט מביע זלזול באמינות של ידיעות אחרונות.
