אפס אמון. זאת התופעה שמאפיינת את המגעים הקואליציוניים מהדורת שנת 2013 בכלל, ואת המגעים בין נתניהו לבנט בפרט.
בימים שלישי ורביעי נשאו הח"כים החדשים נאומי בכורה באולם המליאה. מספרם הרב דרש מבצע מיוחד. יומיים נדרשו לעניין, כשלכל ח"כ חדש הוצמד עמית ותיק שבירך אותו לאחר שסיים את דבריו. בדרך הטבע חברי הכנסת של יש עתיד תפסו את מרבית הזמן, שכן כולם חדשים. הסיעה, יש לציין, סיפקה גם את הנואמת הבולטת מכולם. מרוב הנאומים שבהם צפיתי, זכרתי לבסוף את נאומה של נציגת הסיעה רות קלדרון ולאו-דווקא משום שהפגינה בקיאות בגמרא וידעה לדקלם ארמית. בשונה מחבריה, שלרוב הפגינו חוסר ניסיון, נשאה קלדרון נאום בנוי לתלפיות, חד וברור, שריתק את הצופים מתחילתו ועד סופו.
לא שהדבר משליך על עתידה הפוליטי, שהוא לוט בערפל בדומה לעתידם של חלק גדול מהח"כים החדשים. ח"כים בעלי ניסיון הרעיפו עליהם שבחים. תוך שבועות מספר יגלו החדשים כי לא הגיעו לבית חם אלא לג'ונגל. היחסים שלהם עם שועי המקום הוותיקים כבר לא יתנהלו בדגם חניך-מדריך. אך זאת אחרי הקמת ה ממשלה, כשתתחיל חלוקת המקומות בממשלה, בסיעות ובוועדות הכנסת.
מצעד החדשים לא היה אלא הצגת כיסוי. לעתים צבעונית, לעתים משמימה. הייתה זו הצגה בלבד, בשעה שהכול יודעים שהמשחק האמיתי מתנהל הרחק מכאן ומעטה הסודיות עבה מכפי שהיה אי פעם. גם שרים בכירים מסתפקים בניחושים.
לפני כעשרה ימים הציע אחד מבכירי הליכוד לנתניהו לתקוע טריז בין לפיד לבנט. להציע לבנט הצטרפות לממשלה בתנאים מועדפים כי השותפה הראשונה תמיד מקבלת יותר מהבאים בתור. נתניהו לא השיב. לאחר כמה ימים הזמין את בנט לפגישה.
על הפגישה, כמו גם על ההצעה להצטרף לממשלה, שמע בנט מהתקשורת. ההזמנה הגיעה באיחור. העובדה שלשכת רה"מ מעבירה ליו"ר הבית היהודי מסרים דרך התקשורת לא תרמה לשיפור האווירה בין נתניהו לבנט. החשדנות של בנט גברה. נדבר קודם על קווי היסוד, השיב על ההצעה, אחר כך על התיקים, ואל תציב לי אולטימטום.
|
|
|
לפיד בנאום בכורה [צילום: פלאש 90]
|
|
בנאום הבכורה שנשא הבליט בנט את סוגיית הגיוס. יחסי הכוחות בחברה הישראלית השתנו, אמר, וחמישה לא יכולים יותר לסחוב אלונקה שעליה ארבעה.
כל עוד הברית בנט-לפיד שרירה וקיימת, שני גושים ניצבים זה מול זה. הליכוד-ביתנו מול יש עתיד והבית היהודי. כל גוש מונה 31 מנדטים. לכל גוש הצעה משלו ביחס לסוגיית השוויון בנטל.
המתווה של לפיד לא מקובל על הסיעות החרדיות. המתווה שמציע הליכוד מקובל על שס כברירת מחדל, מתוך הנחה שליהדות התורה אין מנוס מבליעת הצפרדע.
לפי הרב שי פירון, מפלגתו תהיה מוכנה להגמיש במידה מסוימת את הצעתה המקורית - שכן כל הצעה היא עמדת פתיחה למו"מ. להלן התוצר הסופי המסתמן בקווים כלליים.
מתווה יש עתיד:
- גיל הפטור המקסימלי – 21–22 (היום מדבר לפיד על גיל 18 ותו לא).
- תקופת המעבר תימשך חמש שנים.
- בתום התקופה ייקבעו מכסות ברורות - כך וכך מקבלים פטור מדי שנה, כשהפטורים יתחלקו בין המגזרים וגם הישיבות הציוניות יקבלו את חלקן.
- בתום תקופת המעבר, אזרח שלא יתגייס יישא באחריות. האחריות יכולה להיות פלילית (סיכוי נמוך יותר) או כלכלית (אפשרות סבירה). מסלול הסנקציות הכלכליות מתנה את ההטבות שהאזרח מקבל מהמדינה בשירותו הצבאי או האזרחי. ייתנו יותר - יקבלו יותר. לא ייתנו - לא יקבלו.
- חייל קרבי יקבל משכורת מינימום בשנת השירות השלישית.
- הצבא יחליט בהתאם לצרכיו מי יתגייס לשירות צבאי ומי לשירות אזרחי.
ההצעה, מבהיר הרב פירון, מותאמת לציבור הדתי-לאומי. היא לא תפגע בישיבה ציונית כלשהי. תלמידי ישיבות דוגמת מרכז הרב, שמתגייסים בגיל 25–26, יקבלו פטור בהתאם לחלק שלהם במכסות. עם ההצעה הזאת יכולים אם כן לחיות בשקט גם הרבנים מהפלג החרד"לי - היא לא משנה את המצב הקיים במגזר.
מתווה יעלון:
- גיל פטור מקסימלי – 25–26.
- אין מכסות, יש יעדי גיוס. המטרה הסופית המסתמנת – 6,000 מתגייסים מתוך שנתון משוער של 8,000.
- שיטת קנס-פרס בשלושה מישורים: היחיד, המוסד והנהגת הקהילה. במישור הפרט - לא סנקציות, אלא הקטנה של הטבות דוגמת נקודות זיכוי במשכנתה ביחס למי שישרת. במישור המוסדות - ישיבה שלא עמדה ביעדי הגיוס תקבל בשנה הבאה פחות תקציבים. היום המצב הפוך - הישיבה מקבלת כסף לפי מספר התלמידים שנמצאים כרגע בישיבה. במישור ההנהגה - אם הישיבות לא עומדות במכסות, הכנסת מקצצת בשנה הבאה בתקציב הישיבות.
- מסלול הסדר אישי: במקום הקמת ישיבות הסדר חרדיות, צעד שעשוי לארוך עשרות שנים, יוכל כל תלמיד ישיבה חרדי לקבוע מסלול אישי שבמהלכו ישלב שירות עם לימודים כמו תלמידי ישיבות ההסדר, ולהישאר בישיבה שבה יבחר.
- בשלב הראשון יגויסו המשתמטים - אלה שרשומים בישיבות ועובדים בשחור. מערך בדיקה ביומטרי שיוצב בכניסה לישיבות יסייע לחשוף אותם.
ההבדלים:
- מי מכריע בין שירות צבאי לאזרחי. לפי לפיד: הצבא. לפי יעלון: המתגייס.
- לפיד קובע מכסות. יעלון - יעדים.
- לפיד מציע סנקציות. יעלון, שיטת קנס-פרס, כשהקנס נמוך יותר מהסנקציות לפי תוכנית לפיד.
- לפיד מתנהל רק מול הפרט. יעלון - מול הפרט אך בעיקר מול המוסדות ומול ההנהגה החרדית.
מבחינה עניינית, היתרונות והחסרונות שקולים.
היתרונות של הצעת לפיד: הצבא יקבע מי יתגייס ומי לא, ובכך לא ייפרץ פתח לשירות קל במידה מרובה כשהזכויות הן זכויות שוות. גם האחריות האישית הכלכלית של כל אזרח ואזרח יש בה מידה מובהקת של צדק. איך אמר בן-ארי, בלי חובות אין זכויות.
היתרונות של הצעת יעלון: ניסיון להציג מתווה שיכול להיות מקובל ולו על חלק מהחברה החרדית ועל הנהגתה הפוליטית, קרי שס. לקביעת יעדים וקביעת מכסות יהיה אולי תרגום כמותי זהה. למשל, יעדי גיוס של 6,000 בשנה וקביעת מכסות בסך 2,000 בשנה זה אותו דבר כשמדובר בשנתון של 8,000. ההבדל הוא הצהרתי. ההצעה של לפיד קובעת כי כל אזרח חייב להתגייס, קביעה שנוגדת את האתוס החרדי. ההצעה של יעלון קובעת כי כך וכך אזרחים חייבים להתגייס, וכל מי שרוצה ללמוד תורה – זכותו, כל עוד החברה עומדת ביעדי הגיוס. סוג של מכירת חמץ לגוי בפסח. הלבנת הגיוס.
|
|
|
נתניהו. מחפש נוסחה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
גם אם ימצא לבסוף נוסחה שתאפשר להכניס לממשלה גם את לפיד וגם את שס, ולהרכיב קואליציה של 81 כפי שרצה, נתניהו עדיין יהיה בבעיה. המטרה שלו הייתה להקים ממשלה שאף אחת מהשותפות לא תוכל לפרקה. אם הברית לפיד-בנט תחזיק מעמד, גם בקואליציה של 81 נתניהו לא ירגיש בנוח | |
|
|
|
על פני הדברים, אפשר להגיע לעמק השווה. להצעה מוסכמת. אלא שהבעיה בראש ובראשונה אינה עקרונית. הבעיה היא פוליטית. ללפיד ולנתניהו מטרות מנוגדות.
נתניהו רוצה ששס תשב בממשלתו. אם אפשר גם יהדות התורה, אבל בלעדיה יוכל להסתדר. על כן עליו להגיע למתווה ששס יכולה לחיות איתו, ולו ברמת ההצהרה.
לפיד רוצה את החרדים בחוץ. לא משום שיש לו בעיה לשבת באותו חדר עם אריה דרעי, אלא כי עליו להציג לבוחרי מפלגתו רשימת הישגים. מתווה גיוס שהסיעות החרדיות לא יוכלו לחיות איתו הוא הישג. כל מתווה שיאפשר את כניסתה של שס ל ממשלה יתפרש בקרב מצביעי יש עתיד כוויתור.
על כן, נכון להיום נמצאים השניים על מסלול התנגשות. לנתניהו אין אמון בלפיד שהבטיח להדיח אותו בהמשך ולהתמודד על ראשות הממשלה. לבנט אין אמון בנתניהו שלהערכתו רוצה אותו בחוץ. לנתניהו אין אמון בבנט שאולי ירצה בשלב זה או אחר לפרק את הקואליציה אם יהיה בידיו המפתח.
הברית לפיד-בנט הופכת את מלאכת המרכבה לכמעט בלתי אפשרית - ללא השניים לנתניהו 58 מנדטים בלבד: הליכוד-ביתנו, שס, יהדות התורה, קדימה והתנועה של ציפי לבני.
גם אם ימצא לבסוף נוסחה שתאפשר להכניס לממשלה גם את לפיד וגם את שס, ולהרכיב קואליציה של 81 כפי שרצה – הליכוד-ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי, קדימה, התנועה ושס - עדיין ימצא נתניהו את עצמו בבעיה. המטרה שלו הייתה להקים ממשלה שאף אחת מהשותפות לא תוכל לפרקה. אם הברית לפיד-בנט תחזיק מעמד, גם בקואליציה של 81 נתניהו לא ירגיש בנוח.
|
ביום רביעי הקרוב מתכנס מרכז הבית היהודי. האם נפתלי בנט יציג לחברי המרכז הסכם קואליציוני עם הליכוד? כלל לא בטוח.
נתניהו מציע הצעה מפתה שנועדה לנפץ את הציר לפיד-בנט. הוא מציע לבנט את תיק החינוך, את תיק הדתות שיאפשר לבית היהודי להנהיג אפליה מתקנת לאחר שנים שבהן שלטה שס במערכת, ואת תפקיד סגן שר הביטחון.
בנט יוכל לשמש שר החינוך. אורי אריאל יוכל לבחור בין תיק כלכלי משמעותי לתיק הדתות. ונציג נוסף מהבית היהודי – וזהותו היא סיפור נפרד - יקבל את התיק השלישי. מוטי יוגב יוכל לשמש סגן שר הביטחון. הרב אלי בן-דהן, מנכ"ל בתי הדין הרבניים לשעבר שלו בטן מלאה על שס, ישמח באמצעות המפלגה לחזק את האחיזה בבתי הדין ובמועצות הדתיות. הצעה קורצת.
בנט לא מאמין לנתניהו, אבל מצד שני מי אמר שלפיד לא יתפתה להצעה שאולי יקבל ולא יחתום ראשון על ההסכם הקואליציוני? שר מהליכוד העריך שההצעה שקיבל בנט היא הצעה אמיתית. "נתניהו מת כבר לחתום עם מי מהסיעות", אמר, "הכול תקוע, שום דבר לא זז, וזה מכניס אותו למתח. לכן ההצעה נשמעת אמיתית".
אלא שבדומה לחבריו בסיעה, בכירים יותר ובכירים פחות, הוא אינו יודע דבר.
|
|