X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
אני מתעניין בפוליטיקה, עוקב אחרי שידורי הטלוויזיה, שומע רדיו וקורא בעניין רב את הדיווחים על ההתרחשויות הפוליטיות. למה?
▪  ▪  ▪
ספינים על ימין ועל שמאל, על חילונים וחרדים ודתיים, ועל מה לא [צילום: פלאש 90]
רמאות פוליטית
בפוליטיקה הצדדים מרמים לא רק אחד את השני, אלא גם אותי, הצופה מן הצד. כל הזמן ממטירים עלי ספינים (בעברית: שקרים ותרגילים), שמתבררים בתוך זמן קצר כשקרים ותרגילים שלא מחזיקים מים

בתקופת המשא-ומתן האחרונה, בעלת התהפוכות והספינים המופלאים, הקדשתי מחשבה לנושא. לא עשיתי משאל בין חברים ולא חיפשתי מומחים כדי להבין. תהיתי לעצמי: למה פוליטיקה?
הנשאל היחיד, המשיב היחיד והמסכם הייתי אני. התשובה שלי: הפוליטיקה היא טלנובלה: יש גיבורים קבועים, יש "טובים" ויש "רעים" ויש שעוברים מקבוצה לקבוצה. התככים בפוליטיקה מרובים יותר ומתוחכמים יותר מאשר אלה שיש בסדרות ה"ריאליטי", ואחד היתרונות הגדולים שלהם - בפוליטיקה התככים הם אמיתיים. בסדרות הריאליטי הכל מפוברק או מומצא ומנוהל תמיד על-ידי במאים.
אבל פוליטיקה זה לא רק יתרונות (לצופה מן הצד). יש גם חסרונות: הצדדים מרמים לא רק אחד את השני, אלא גם אותי, הצופה מן הצד. כל הזמן ממטירים עלי ספינים (בעברית: שקרים ותרגילים), שמתבררים בתוך זמן קצר כשקרים ותרגילים שלא מחזיקים מים. מי שנופל בפח הזה באופן מתמיד הם הכתבים הפוליטיים ומערכת הבחירות האחרונה הוכיחה זאת יותר מבעבר.
איפה ארתור?
בתחילת מערכת הבחירות הופיעו תגובות בטוקבקים ובעל-פה בנוסח אחיד למדי: מדוע צריך לבזבז כל כך הרבה כסף על מערכת בחירות שתוצאותיה ידועות מראש. אחרי כחודש הם חדלו. האם "יד נעלמה" דאגה לפרסם את התגוביות הללו?
כשהתחילה מערכת הבחירות, ה"גיבור" של רבים מהכתבים הפוליטיים היה ארתור פינקלשטיין, שחזה 44 מנדטים לליכוד. איפה הוא היום? לעומתו, עמיר פרץ עזב בסערה את מפלגת העבודה כי שלי יחימוביץ' לא הסכימה להצהיר שהיא לא תיכנס לממשלת נתניהו (אחר-כך כן הצהירה). הוא חבר להתנועה של ציפי לבני וזכה בפרס: שר בממשלת נתניהו. עמרם מצנע לא קיבל קידום. מדינת הקומבינה כבר אמרנו?
שקרים שקופים
כתבתי כבר שאני קורא את הדיווחים הכתובים ומקשיב לשידורים. לא פעם אני מופתע לשמוע שיאיר לפיד ויתר או שהליכוד כשל או שנסדקה ברית ה"אחים" ונפתלי בנט מוכן לחבור לדתיים (דבר שלא היה לו יסוד). ותוך יום או יומיים לכל היותר, התברר שזה היה עוד בלוף מבית מדרשה של מפלגה אחרת.
אולי זה יותר משעשע לעקוב בעין ביקורתית אחרי הפרסומים ולגלות את השקרים השקופים עד שקופים למחצה. זה עושה את הדבר יותר מעניין.
הפתיעה אותי התנהגותם של הפרשנים הפוליטיים. כמו עדר הם שעטו אחרי "מידע" זה או אחר בלי לבדוק ובלי לברר. לפחות, יכלו להוסיף הערת אזהרה שיש הכחשות או חסרים אימותים למידע. כך, למשל, דהרו הפרשנים הפוליטיים אחרי "גוש הימין" ו"גוש השמאל". לא ראיתי משפטים של הסתייגות, אלא קביעות נחרצות. כמו ידעו אמת לאמיתה.
סיפור בהמשכים
המערכת העיתונאית כולה יצאה בביקורת מתמדת על יאיר לפיד בתקופה שהוא התחמק מלהודות שהוא הולך לפוליטיקה. אחר כך כשהקים את מפלגתו, המשיכה הביקורת העיתונאית ביתר שאת. ממש מאבק נגד האיש שהעז לצאת מצג הטלוויזיה אל המאבק המפלגתי. הציבור הוכיח שלתקשורת אין הכוח שמייחסים לה. אחר-כך כשהתנהל המו"מ הקואליציוני, שמתי לב שנטיית לבם של הכתבים לענייני מפלגות הייתה לטובת ראש הממשלה המובס חלקית. לא הייתה זו תפארתה של התקשורת.
סיפורה של מערכת הבחירות האחרונה ובעיקר של המו"מ על הרכבת הממשלה, מזכיר לי את סיפורי העיירה של גדול המספרים דאז, שלום עליכם (שלום רבינוביץ'). פרנסתו הייתה על כתיבת סדרות בעיתונים היהודיים - כל יום פרק נוסף בעלילות של יהודי העיירה. כל יום פרק מושך, שהקורא להוט לדעת מה ההמשך. כל יום קונים את העיתון כדי לקרוא עוד סיפור בסדרה האינסופית.
והיום, לקראת הגמר, כאשר נפתלי בנט דורש, יאיר לפיד לוחץ, הליכוד מגיב וישראל ביתנו לא טומנת ידה בצלחת - האם אין זה סיפור בהמשכים?
וכך זה נמשך עד שבכיכר פטרוס הקדוש הכריזו "האבּמוס פאפאם". יש לנו אפיפיור.
הם ידעו שזה ייגמר בבחירה וגם אצלנו ידעו שזה ייגמר בממשלה. אבל הדרך הייתה מעניינת יותר.

תאריך:  15/03/2013   |   עודכן:  15/03/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות בחירות 2013
אור יזרעאלי
הציונות הדתית שנמצאת בכל המוקדים החשובים בחברה הישראלית מגיעה להיות שותפה בכירה בממשלה החדשה. היא נמצאת ליד השולחן בו נקבעות ההחלטות הגורליות במדינה. נפתלי בנט הבטיח - וכיום הוא מקיים
יוסי שחר
אין שום הצדקה ומחויבות לויאלית למנות אותם אישים מהעבר לתפקידי השרים והסגנים מהליכוד. יש לרענן, לשנות ולהצעיר את מועמדי הליכוד לאור המהפך הפוליטי שהתרחש בבחירות לכנסת ה-19 ברשימות האחרות
דן אלון
שני שקרנים יצאו לדרך, ביברמן בים, בם, בום. וכמו החלילן מהמלין, כל העכברושים נאספים ובאים. ואז החל המו"מ, ושני הפטפטנים הגדולים הפכו לשני שתקנים. על הספינים השקריים של נתניהו, לפיד לא עונה. הוא מעדיף לשתוק, ולא לומר את האמת מאשר לשקר. בימים כאלה, גם הימנעות מאמירת שקר בדמות הסתרת האמת היא נחמה. נחמה פורתא, אבל נחמה
עופר וולפסון
בסיומה של הפגישה עם נתניהו במעון ראש הממשלה הסכים לפיד לוותר מעט: 18 שרים + ראש ממשלה    יהיה שר האוצר הבא של ישראל    ההערכה: בנט יקבל את תיק תמ"ת מורחב; הממשלה תוצג ביום ד'
נסים ישעיהו
השינוי המיוחל אמור להתבטא קודם כל בהסרת המחיצות הגבוהות שצמחו בין קבוצות שונות של יהודים. כלומר, כמו שכל בית נורמלי כולל טיפוסי אישיות שונים ודעות שונות ואף מנוגדות, והוא עדיין בית, כך הבית היהודי בארץ ישראל אמור לכלול ולהכיל את כולם באהבה ובאחווה
רשימות נוספות
"עמיר פרץ מעורב בפרשת קניית הקולות"  /  מירב ארד
נתניהו הציע לבנט תיק כלכלי בכיר   /  לילך ויסמן
הוועדה המסדרת תחלק ח"כים לוועדות  /  עידן יוסף
הנפקה ובחירות - השווה והשונה  /  אפרים הלפרין
שלי הצדיקה  /  ציפורה בראבי
בגנות העורמה והשקר  /  צ'לו רוזנברג
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il