אפוקליפסה מתוצרת עצמית

כותב שורות אלה מגדיר את עצמו כנפגע של הרפורמות והמהפכות במדינת מוצאו (הלא היא - ברית המועצות לשעבר) וככזה כל פעם מתמלא פחד וחרדה כששומע שהפוליטיקאים החכמים שלנו מתכוונים לערוך רפורמה פוליטית בארץ. יש כמה רעיונות הרסניים לדעתי עם פוטנציאל להביא אסון, כגון להנחיל שלטון נשיאותי או להעלות את אחוז החסימה וכדומה. הרעיון האחרון נראה לי כסכנה ממשית ואפילו מיידית, שמדיר שינה מעיניי: היו פרסומים שרוב חברי הכנסת הנוכחית כבר הסכימו לחוקק חוק על-מנת להעלות אחוז החסימה ל-4, 6, 7 אחוזים (לעומת 2 אחוזים כיום). הם רואים זאת כתרופת פלא לחולי הפוליטי. ואני מצידי משוכנע כי העלאת אחוז החסימה תביא אסון למדינה. תוצאה הפוכה חסידי העלאת אחוז החסימה מתרצים זאת ברצונם להיאבק בסחטנות של מפלגות קטנות. הם חולמים להגיע למצב בו יהיו לנו רק שתי מפלגות - כמו בארה"ב - ונחיה באושר ובעושר... אך בפועל הם ישיגו תוצאה הפוכה. ישראל הקטנה מורכבת ממגזרים רבים - יהודים וערבים, עולים וותיקים, אשכנזים, מזרחים, רוסים, דרוזים, בדואים... לא בטוח שמניתי את כולם. ויש גם הבדלים אקונומיים ואחרים בתוך כל מגזר פנימה. אפילו המגזר ה"ערבי" אינו אחיד - מתחלק למוסלמים ונוצרים, דתיים ונוטים לחילוניות, לאלה שרואים את עצמם כחלק מהמדינה היהודית - ואלה שהיו מעדיפים לתלות מעל ביתם דגל פלשתין. למה בהתנשאות לא מובנת רוצים לאסוף אותם תחת מטריה אחת, למה רוצים לאלצם להצביע עבור רשימה אחת? כנציג ה"רחוב הרוסי" חייב אני לחדש לכם: גם מגזר זה אינו מקשה אחת, גם כאן יש ויש - ולפעמים הבדלים בין השכבות ברחוב הרוסי גדולים יותר מאשר הבדלים בין הרוסים לוותיקים. כבר עכשיו אנשים רבים מתלוננים שאין למי להצביע - כלומר לא מוצאים בין פתקי ההצבעה מפלגה שעונה לדרישותיהם. העלאת אחוז החסימה תצמצם מספר המפלגות המתמודדות ל-8-5 (במקום 34 בבחירות האחרונות) ותוריד עוד יותר את אחוז המשתתפים בבחירות כלליות, ותשאיר אוכלוסיות שלמות, מגזרים, ללא ייצוג, ללא מענה לשאיפותיהם. אבל זאת בעיה שולית - לצידה של הסכנה העיקרית והמפחידה. אחוז החסימה במצב הנוכחי קואליציות מורכבות ממפלגה גדולה אחת ומספר מפלגות קטנות, ובדרך כלל מפלגה קטנה אחת לבדה לא מאיימת על קואליציה. גם אם איזו סיעה פורשת - תמיד יש אפשרות להחליפה מה"מלאי" האופוזיציוני תוך תיקון בפלטפורמה הקואליציונית. ומה יקרה אם נעלה את אחוז החסימה? במציאות הישראלית, בגלל ההתפתחויות הדמוגרפיות, עד מהרה נגיע למצב בו תהיינה בכנסת סך הכל ארבע מפלגות. שתי מפלגות גדולות המייצגות מבחינה מדינית וכלכלית את הימין (נקרא לה לצורך הדיון "הליכוד") והשמאל ("העבודה"); לכל אחת מהן צפויים בערך 45-40 מנדטים. ולצידן - שתי מפלגות קטנות יותר - רשימה מאוחדת של חרדים למיניהם ורשימה "ערבית" עם 17-15 מנדטים כל אחת - תלוי במזג האוויר ביום הבחירות, במצב הביטחוני ובתפוצת עיתון כזה או אחר. למספר המיוחל של שתי מפלגות סך הכל לא ניתן להגיע - בשביל זה ניאלץ להעלות את אחוז החסימה ל-30 מנדטים. סדום ועמורה גם אחרי תיקון החוק אף מפלגה לא תזכה להרכיב ממשלה לבד. גם אז יהיה צורך בקואליציה. מה הן האפשרויות? ניסיון שנים עברו מלמד כי "ממשלות אחדות לאומית" - הן בפועל ממשלות "שיתוק לאומי", לא מתקדמות, לא מושלות ממש. המקרה האחרון המאכזב היה ניסיון של הקיץ האחרון, כאשר קדימה נכנסה לממשלת נתניהו ושרדה שם חודשים ספורים בלבד בלי לעשות דבר. בעצם, גם כיום, עם אחוז חסימה נמוך יחסית, אופציה של קואליציה של שתי מפלגות גדולות תוך התעלמות ממפלגות קטנות ה"סוחטות", קיימת - בשביל זה אין צורך לשנות את חוקי הבחירות. זה לא קורה, כי יש מכשול רציני להרכבת ממשלת אחדות - גם אמביציות אישיות של פוליטיקאים - כפי שקרה אחרי הבחירות הקודמות, כאשר נתניהו ולבני לא הצליחו להרכיב ממשלה כזאת בעיקר בגלל האגו הנפוח של שני המנהיגים. לכן המפלגה הגדולה בהסדר העתידי תיאלץ לפנות עם ההצעה למפלגה קטנה. ואז תתחיל החגיגה האמיתית. מי אמר סחטנות ולא קיבל? הנה, תתכבדו. כל מפלגה גדולה - לא משנה ימין או שמאל - תהיה נתונה לחסדיה של מפלגה קטנה. הלו, תומכי הרפורמה - לילד הזה פיללתם? המו"מ הקואליציוני האחרון לא הדליק נורה אדומה אצלכם? וזה רק היומן. רק הפרחים, לפי הפתגם הרוסי - הפרות עוד לפנינו. אני לא מתכוון לצייר כאן אפוקליפסה - אני סומך לחלוטין על הדמיון של הקוראים המכובדים - שכל אחד לפי השקפתו ופחדיו יתאר לעצמו את סדום ועמורה שמצפים לנו אחרי העלאת אחוז החסימה. בכייה לדורות כמובן, אין דבר מושלם בעולם, גם ההסדר הנוכחי לא נטול חסרונות. אך בואו נעצור לרגע ונחשוב שנית לפני שנהרוס את מה שעבד באופן סביר כל כך הרבה זמן. הרי תודו שבמשך 65 שנים המערכת הפוליטית בישראל לא נקלעה למשבר קונסטיטוציוני. דווקא ריבוי המפלגות הקטנות מבטיח יציבות הממשלה לאורך זמן, כי בתמרון חכם המפלגה הגדולה מסוגלת להוביל את מדיניותה בסוגיות העיקריות - תוך התחשבות בשותפים קואליציוניים כמובן. ובזמן הרכבת קואליציה ראש ממשלה מיועד "עושה שופינג" - בוחר את המפלגות הקרובות על-פי השקפותיהן ודואג שהן תהיינה ה"זולה" מבחינה תקציבית (ושומר על הקופה לטובת הכלל). אני מבחינתי הייתי מוריד את אחוז החסימה למנדט אחד - אבל מוכן לפשרה: בואו נשאיר את המצב כפי שהוא. נבחרי הציבור היקרים (תרתי משמע) שלנו - למה אתם רצים בתוך איזה אמוק להכניס שינויים בלי לבדוק? ריבוי המפלגות אינו קללה אלא ברכה; במיוחד אם ניקח בחשבון שעדיין אין תשובה מהי השיטה הטובה לפריימריז. להזכיר לכם כמה פעמים בתקופה הקצרה יחסית של עשרים שנה הכנסתם שינויים והתחרטתם? בחירות ישירות של ראש הממשלה, ביטול בחירות ישירות, פריימריז במפלגות, ביטול פריימריז, בחירות על-ידי מכרז, ועדה מסדרת... אבל הפעם השינוי עלול להיות בכייה לדורות. הפתגם הרוסי אומר: "המצוין - הוא האויב של הטוב", או בעברית: בואו לא נקלקל את המצב בשיפורו. אם יחוקק החוק, הוא ייכנס לתוקף בבחירות הכלליות הבאות, כלומר - בשנת 2017. שנת 2017 - ושוב "בגוף שלי צמרמורת": איזה תאריך סימבולי! לפני מאה שנה חבורת "יפי נפש" ברוסיה הגדולה שכל דאגתם הייתה לעזור לעניים, לאנשים פשוטים - הכניסה כמה שינויים מינוריים לחוקיה של המדינה הגדולה והעשירה באוצרות הטבע בעולם - והביאה להרס וחורבן. לדעת הכל רוסיה לא מסוגלת להתאושש מהרפורמות ההן כבר מאה שנה! לישראל אין לוקסוס לערוך ניסויים כאלה על אזרחיה.