כמי שהשתתף בכינוס רמלה של תנועת 'הקוממיות' מצאתי לנכון להעיר מספר הערות. ראשית הערה טכנית ברמת המידע. ב"
דה מרקר" נכתב שהשר
נפתלי בנט קרא שלא ללמוד עריכת דין אלא מקצועות נדרשים. אבל מה הוא עוד אמר וזה לא צויין, שהוא קורא ללמוד הנדסה ותוכנה. כיכול השמטה חסרת ערך, אבל יש בה להעיד שאין לסמוך בהכרח על הדיווח העיתונאי.
בנט גם הדגיש הצורך בשוויון זכויות לכל האזרחים כולל הערבים תוך אבחנה מהסוגיה הקולקטיבית, שהרי ישראל היא מדינת העם היהודי ולכן אין הערבים יכולים לדרוש זכויות קולקטביות. זו כמובן סתירה, כי צרפת איטלה או ארצות הברית הן מדינות שאין בהן סתירה בין זכויות האינדבידואלים ובין אינדבידואלים לקולקטיב, שהרי מדובר בלאום אזרחי הכולל את כולם. מבחינה זו אין הבדל בינו לבין ד"ר ח"כ רות קלדרון שפשוט רוצה להרחיב את המושג "יהודי" כך שיכלול גם בריאה משונה ושמה יהודים חילוניים. ומה לגבי חילוניים שאינם יהודים? ומה לגבי ישראלים שאינם יהודים?
למרבה הצער, כל עוד נמשך השיח סביב המושג יהודי ולא המושג הפוליטי אזרחי-ישראלי, נהיה במבוך חס מוצא. יש גם לציין שמהיהדות לא צמחה מדינת הלאום כמו גם הדמוקרטיה המודרנית בהן הריבון הוא העם בעוד שביהדות הריבון הוא האלוהים. ביהדות אין תפיסה של אזרח כריבון, מ'סימום ניתן להקים קהילה יהודית, וזה בעצם מה שקם אליבא דבני פלד.
ולסיום שתי תמיהות: מה פתאום עיריית רמלה נותנת חסות לכנס של מפלגה? ותמיהה בתחום
כבוד האדם, מדוע הקהל קם לכבודם של רבנים שנכנסו או יוצאו מהאולם וקם לכבוד ד"ר רות קלדרון או שופטת בית המשפט העליון לשעבר
דליה דורנר?
