הכרות עם הגיגי "דמויות המופת" בהארץ

שני עורכי עיתון הארץ לשעבר, מתי גולן וחנוך מרמרי שותפים גם הם לביקורת שלי ושל רבים כלפי העיתון, שהתדרדר והפך בחלקו לבטאון פוליטי של השמאל הקיצוני, האנרכיסטי והאנטי ציוני. חנוך מרמרי ביטא את ביקורתו על הארץ באינטרנט (וואלה 17.4.13) ב"עין השביעית" שהוא כיום העורך שלו וכן בגליונות העבר של העיתון "מקור ראשון" 6.5.05. מתי גולן ביטא את ביקורתו ב"גלובוס", העיתון הכלכלי שהוא כותב בו לאחרונה. קבוצה מאוד מסוימת של כותבים בעיתון הארץ, הרואים את עצמם כאליטה של מתקני עולם שיש להם שלמות התבונה, החוכמה והפתרון לכל נושא ועניין, כולל חלום השלום עם הפלשתינים, מפרסמת את דעותיה והגיגיה בעיתון, תמיד באותו "המודל האידיאולוגי" שלפיו ישראל תמיד אשמה. קבוצה אריסטוקרטית זו של עיתונאים ואנשי רוח בעיני עצמם, מאופינת בהרגלי התנשאות, עליונות, שחצנות, לעג וזלזול כלפי כל מי שלא בדעתה. לשם הכרות עם "דמויות מופת" אלה, מבית היוצר של הארץ, ליקטנו רק מעט מפניני ההגיגים שלהם, למען זכות הציבור לדעת. כל הציטטות המובאות בהמשך עברו בודאי את שיקולי העריכה הקפדניים ב"עיתון לאנשים חושבים".

• "כל השדים והמזיקים בעולם נוצרים משגגת הזרע היהודי". ספי רכלבסקי מתוך המאמר "פיכוניזם".

• "פקודות הצבא אונסות את מפקדת בית הספר לקצינים של צה"ל להשליט מידת סדום בבסיס". אליה ליבוביץ מתוך המאמר: "סדום שליד מצפה רמון".

• "שחרור 1027 פלשתינים בתמורה לגלעד שליט זה מחירון הגזענות הישראלית". אלון עידן ממאמרו "כמה שווה חייל ישראלי" (הוא עורך בכיר בהארץ).

• "המדינה מגדלת דורות של אנדרואידים לאומנים ומפיצה בערות". יצחק לאור ממאמרו "האפר שותק". ביום השואה 8.4.13

• "אחרי יממה של שירים עצובים, סיפורים עצובים ונאומים עצובים אני מבקש להצהיר: יש לי ארץ אחרת". אורי משגב תאור יום הזכרון לחללי צה"ל 17.4.13.

• "הכת המשיחית הגזענית הדתית היא התנועה הקיבוצית בימינו". ספי רכלבסקי ממאמרו "פייגלין וחמורו 12.12.12.

• ב-65 שנות קיומה היא (מדינת ישראל מ.ד.) נהפכה לגידול ממאיר המכתיב את התנהלותה המדינית והדיפלומטית של ישראל". ד"ר יונתן מנדל ממאמרו "קללת החד-צדדיות".

• "יבוטלו כל זכויות היתר הבלעדיות המוקנות היום ליהודים הישראלים בלבד, כולל בעלות על קרקע ונגישות למשאבי טבע. כל המשאבים החומריים והפוליטיים יחולקו מחדש על-פי עקרונות של צדק חלוקתי מתקן". (בתרגום: הכוונה לפלשתינים מ.ד.). אברום בורג מהמאמר "אוסלו מת ומה הלאה".

• "כאשר המלך השוודי לחץ את ידו של מקבל פרס נובל, היהודי פרופרסור שכטמן, לחץ חייל של צה"ל על ההדק והרג מפגין ערבי". אלון עידן ממאמרו במדור "מדד".

• "יום השואה וזכר השואה נהפכו לחלק ממנגנון המגייס את השואה לכל עניין. טעם רע שולט במסלול השואה בתרבות הישראלית הכל מתנקז לשבוע אחד ומתגלם בהרבה קיטש תועמלני". יצחק לאור ממאמרו "האפר שותק" ביום השואה 8.4.13.

• "22 אחוז מכלל הזוכים בפרס נובל הם יהודים ולכן מוסטפא תמימי נהרג בנבי סאלח". אלון עידן ממאמר במדורו "מדד".

• "כל מה שמצוי בתודעה הלאומית הקולקטיבית הוא שקר": בתש"ח היינו מעטים מול רבים (שקר). כל הפלשתינים ברחו מכפריהם (שקר). אהוד ברק הפך כל אבן בשאיפתו לשלום (שקר). אין פרטנר פלשתיני (שקר). ישראל שוחרת שלום (שקר). גדעון לוי ממאמרו "ועכשיו נעבור לפרשננו באולפן".

• "צריך לדעת שמדובר על אחת המדינות הגזעניות ביותר". (ישראל מ.ד.) גדעון לוי ממאמרו בגליון 17.3.13.

"אדם העומד לבדו בביתו בזמן צפירה משום שהוא מפחד. הוא מפחד מהמדינה שהצליחה לשוות לעצמה מאפינים אלהיים". (אזעקה ביום השואה או ביום זכרון לחללי צה"ל). אלון עידן מוסף הארץ 12.4.13.

• "הצפירה שאנו מכירים (יום הזכרון לחללי צה"ל - מ.ד.) זועקת בעברית, אבל אם נאפשר לה היא תזעק גם בערבית". היא מציעה "צפירה דו לשונית", גם לזכר הנאכבה הפלשתינית, באותו יום הזכרון לחללי צה"ל. שהם סמיט סופרת הארץ 15.4.13 יום הזכרון ערב יום העצמאות.

• "זוהי מדינה יהודית", ולכן תמותת התינוקות של ילדים ערבים גבוהה יותר, לכן הם זכאים לפחות השכלה, לכן העוני (שלהם מ.ד.) מכפיל את עצמו. האזרחים הערבים בישראל חיים תחת אפליה גזענית". יצחק לאור מהמאמר "ולתפארת מדינת ישראל" 15.4.13.

• "עובדי פולחן המדינה בישראל נוטים לשכוח את אובדן כושר הביקורת העצמית של שיח האפולוגטיקה הלאומית המשתלט על דעת הקהל הישראלית". דימיטרי שומסקי מהמאמר "סכנת האפולוגטיקה" 15.4.13.

• "יום העצמאות הנוכחי הוא שמח ומפויס, בעיקר תוצאה של טיוחים קוסמטים" ,"העובדה שהכנסת התרוקנה מגנרלים בדימוס ומעסקנים וותיקים אינה מבשרת עדיין על קץ מנטליות הקסרקטין הביטחוניסטי". דורון רוזנבלום ממאמר "נגד שניצחנו" 15.4.13.