שעות ספורות לאחר שממשלת סוריה פרסמה בהודעה רשמית כי כוחותיה פתחו באש לעבר הגבול עם ישראל ופגעו ברכב של צה"ל, הגיב הרמטכ"ל
בני גנץ בחריפות בהכריזו כי
בשאר אסד ישלם את המחיר, אם יעז לדרדר את האיזון ברמת הגולן.
להודעת סוריה קדם ראיון שהעניק הנשיא הסורי לעיתון הארגנטיני רב התפוצה "קלָרין" שצוטט בהרחבה בכלי התקשורת בארצות-הברית ובאירופה. בראיון, שהתפרש כשבירת שתיקה מצידו של אסד, הוא האשים את ישראל במעורבות פעילה בנעשה בסוריה, ובעיקר סיפר כי ישראל והמורדים בארצו משתפים פעולה. כדוגמה ל"שיתוף הפעולה", הוא סיפר כי הפצצות של כוחות האופוזיציה בסיועה של ישראל איפשרו למטוסי חיל-האוויר הישראלי לעקוף את ההגנה האווירית הסורית בפעילותו באזור. בהתייחסו לתקיפה זו, טוען ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי עמוס ידלין כי האירוע לא הסתיים, לא טקטית ולא אסטרטגית, וכי בטווח הקצר נדרשת היערכות גבוהה מצד ישראל. בימים האחרונים מתורגמות ההצהרות של אסד גם למעשי ירי בגבול הצפוני.
יש הרואים בהתנהגותו החדשה של אסד תגובה לפעולה הצבאית, שמייחסים מקורות זרים לישראל, שהביאה לפגיעה במערכי טילי קרקע-קרקע מתקדמים מדגם "פתח 110" שהיו בדרכם מאירן לחיזבאללה בלבנון. בתקיפה זו - שהצטיינה ביכולות מודיעיניות ומבצעיות מרשימות והנהנית מלגיטימציה רבה החל מסביבתו של הנשיא האמריקני
ברק אובמה ועד להבעות סיפוק במדינות המפרץ - לא נפגעו ישירות נכסים סוריים, אלא בסיסים של הספק אירן ושל הלקוח ארגון חיזבאללה.
אולם, נראה כי קיימת גם סיבה נוספת למהלך של אסד והיא רצונו לשרבב את שמה של ישראל במאבק הפנימי בסוריה, מעורבות שבישראל שוללים מכל וכל את קיומה, ולגרור את ישראל לזירת הלחימה. מפקד חיל-האוויר של ישראל האלוף אמיר אשל שלח מסר מאיים לנשיא סוריה בנושא "מלחמה בהפתעה", ואמר כי טילי הנ"מ המתקדמים מסוג 300S נמצאים בדרכם מרוסיה לסוריה. מדובר במערכת טילי קרקע-אוויר מתקדמת שפיתחה ברית-המועצות החל משנות ה-70' של המאה הקודמת בעקבות הלקחים ממלחמת יום-כיפור ומלחמת וייטנאם, והיא מיועדת להיות "מערכת למניעת גישה". ככזו, היא בעלת יכולות לטווחים ארוכים. תחילה הוכנסה המערכת לשימוש הזרוע להגנה אווירית הסובייטית, וכיום היא משרתת את חילות האוויר הרוסיים והסיניים.
יפתח שפיר, ראש פרויקט המאזן הצבאי במזרח התיכון במכון למחקרי ביטחון לאומי, עוקב אחרי המגמות בהתעצמות הצבאית במזרח התיכון. הוא מציין כי בתחילת שנות ה-90' של המאה שעברה הוכנסו למערכת שיפורים רבים שכללו שינויים במערכת הבקרה ובטילים המיירטים שלה, וכי כיום יש למערכת זו יכולות ביצוע טובות עד לטווחים של כ-200 ק"מ וכן יכולת פעולה נגד מטוסים מנמיכי טוס ונגד טילי קרקע-קרקע.
"החלום הרטוב" של ראשי צבא סוריה מאז מלחמת שלום הגליל ועד היום היא לרכוש טילים לטווחים ארוכים נגד מטוסים, ואסד תובע כיום מרוסיה לממש חוזה שנחתם עוד ב-2010 לאספקת 6 משגרים ו-144 טילים מסוג 300-S .
למקרה ש"בעל הבית ישתגע"
להערכתו של שפיר עולות שלוש שאלות בקשר לאספקת מערכות אלה לסוריה:
הראשונה, מדוע זקוק משטרו של אסד למערכות אלו דווקא עכשיו; השנייה, האם צבא סוריה מסוגל לבצע את המאמץ הלוגיסטי-מבצעי של קליטת המערכות, והשלישית, האם הרוסים אכן מוכנים לספק עתה את המערכות.
באשר למוטיבציה הסורית לרכוש את מערכות 300-S, נראה כי התקיפות, שעל-פי פרסומים זרים ביצעה ישראל בסוריה בינואר, ושוב במאי 2013, המחישו לאסד את פגיעותו. אסד, הזוכה בימים אלה להישגים במאבק הפנימי מול המורדים, זקוק לבטחונות מפני התערבות זרה, דוגמת זו שהפילה את משטר קדאפי בלוב. מתחילת האירועים בסוריה באביב 2011, נמנעה ישראל מלפעול בשטח סוריה, כפי שנמנעו כל גורמים חיצוניים אחרים (ארה"ב, מדינות נאט"ו, טורקיה). אולם עתה, נוכח הסיכוי הגובר להתערבות זרה בסוריה נגד המשטר, תשדר בקשתה של סוריה להצטייד במערכות ההגנה האווירית מסר כי בקרוב יהיו בידיה מערכות הגנה טובות בהרבה מאלו שהיו בידי הלובים וכי רוסיה עומדת מאחורי המשטר ללא סייג.
באשר לשאלה השנייה, הרי שיש המטילים ספק בכך שצבא סוריה אכן מסוגל כעת לקלוט את המערכות. קליטת מערכות 300-S מחייבת השקעה משמעותית וממושכת הן בלימוד המערכת, הן בהקמת מתקנים לתפעול ותחזוקה שלהן והן בהקמת היחידות ואימונן. ספק רב אם צבא סוריה במצבו הנוכחי מסוגל להשקיע את כוח האדם והמשאבים לשם כך. יתרה מזו, ספק רב אם יוכל לאבטח את המערכות, עם הגעתן, מפני פגיעת המורדים.
עם זאת קיים חשש, גם אם בסבירות נמוכה, שאסד יעביר את המערכות שיקבל למה שבעיניו מקום בטוח יותר ולידיים נאמנות - לידי חיזבאללה. זה האחרון יוכל לשלוח את אנשיו לרוסיה ללמוד את המערכת, ואסד גם יוכל למצוא למערכות מקום בטוח מפני פגיעת המורדים בשטח לבנון. מבחינת ישראל, התפתחות כזו תהיה אכן חמורה ביותר.
מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, הפכה רוסיה לשחקנית פעילה. נשיאה
ולדימיר פוטין ושר החוץ שלה סרגיי לברוב אינם מזכירים ולו במילה את הטבח של עשרות אלפי קורבנות. הם נוקטים אסטרטגיה של מניעת התערבות זרה מבחוץ, וזו מאפשרת לאסד לשפר את יכולתו להביס את המורדים. רוסיה התייצבה מול ארה"ב, נאט"ו, טורקיה והקהיליה הסונית במזרח התיכון. התערבותו של פוטין בנעשה בסוריה מחזקת את מעמדה כמעצמה אזורית, ומדיניותה מכוונת לקבוע במהלך ועידה בינלאומית עתידית כללים מתוצרת הקרמלין להסדר בסוריה, וכנראה להניח את היסודות להרכבת ממשלת מעבר בסוריה בהשתתפות שני המחנות.
חרף פגישותיו של פוטין עם מזכיר המדינה האמריקני
ג'ון קרי, עם ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון, עם ראש ממשלת ישראל
בנימין נתניהו, שיחות הטלפון עם ברק אובמה והאזהרות הרבות שמערכות הטילים עלולות לעבור לידי חיזבאללה, רוסיה נחושה לתמוך בנשיא הסורי. האינטרס של ישראל כיום הוא למנוע זליגת נשק קטלני, ובעיקר טילים מסוגים שונים, לידי חיזבאללה וארגונים עוינים נוספים.
אסד השקיע מיליארדים ברכישת טילים מתקדמים נגד מטוסים 17-SA, 22-SA, 24-SA וגם במערכות ה 300-S שבדרך אליו מרוסיה. אך מפקד חיל האוויר אשל אמר כי במקרה שאסד "יעז לפעול, העליונות האווירית של ישראל היא ערובה לניצחון, וניצחון מהיר".
מעבר לחילוקי הדעות בישראל בדבר המשך דרכו של אסד בשלטון בסוריה, אנו נערכים בימים אלה לכל תרחיש אפשרי. בשבוע הבא ייבחנו גם המערכות למיגון העורף ולהתגוננות אזרחית מפני מתקפת טילים למקרה ש"בעל הבית ישתגע" בבירה כלשהי במזרח התיכון הרוגש.
