הויכוח החברתי שהתפתח בשבוע שעבר במליאת הפרלמנט - בין הח"כית
אורלי לוי-אבקסיס לשר הרווחה מאיר כהן, היה מעניין אך לצערנו הרב לא פורה. הנאום הראשון של גב' לוי-אבקסיס היה פשוט נפלא אבל גם תגובת השר לנאומה של הגב' הייתה יותר מנכונה ואילו תשובתה של הגב' לשר , על דבריו, הייתה בבחינת התחמקות אופורטוניסטית.
גב' אבקסיס הציגה במערומיה את הגישה החברתית של הממשלה וניגנה היטב על הנימים החברתיים של שר העבודה והרווחה - מר מאיר כהן, עוד שבוי אומלל בחכתו של מר
יאיר לפיד והפעם על התקן החברתי. מנאומה של הגב' אבוקסיס נדרש רק לחכות לרגע שבו היא תירה את הירייה האמיתית - תצביע נגד התקציב, כפי שהשר כהן אח"כ טען שזו הייתה צריכה להיות דרכה. אבל הגב' הזו העדיפה לאיים באקדח נאה ומפחיד ולבסוף לירות...קפצונים!. התירוץ של הגב' כי "רק מהקואליציה משפיעים", הוא תירוץ יבש ומתחמק משום שמי שרוצה להשפיע מהקואליציה באמת - כאשר לנגד עיניו בוערים ומושמדים עקרונותיו, חייב להשתמש באיום באצבע המצביעה שהקואליציה כל כך זקוקה לה בשעת הדחק.
הגב' לוי-אבקסיס יכולה לקחת דוגמה לכך מוותיקים לפנייה שגם הצליחו אח"כ אף לשרוד פוליטית, מימין ומשמאל למפה כמו רובי ריבלין, גאולה כהן,
יוסי שריד ,
מרדכי וירשובסקי, הרב
חיים דרוקמן ,
דן מרידור ורבים אחרים. הנימוק המצחיק הזה - ש"רק מתוך הקואליציה משפיעים" , כשאקדח יריית ההצבעות חסום, הוא נימוק שווא שאינו תופס ולא כלום. גם הקשקוש הזה שאם היא תצביע נגד התקציב היא תאבד השפעתה משום שתסולק מוועדות ומתפקידים קואליציוניים, הוא נימוק שווא משום שכל עוד אקדח ההצבעות נצור הרי ששווייה של הגב', באותם תפקידים, שווה בערך לשוויו של תרנגול כפרות. ואם בתרנגולים עסקינן אז אתן לגב' לוי-אבקסיס דוגמה היסטורית מבדיחה פוליטית שהועלתה ע"י מר ראובן קמינר בוועידה ה-16 של מק"י (שבראשה עמד אז דק' משה סנה) כנגד הנהגת מפלגתו ובתגובה ליאיר צבן שטען כי כניסתה של מק"י ל"קונצנזוס הלאומי" היא מתוך רצון ל"השפיע מבפנים". תשובתו המבדחת של קמינר הייתה כי הדבר דומה לתרנגול שנבלע בבטן השועל וקרא אח"כ:"קוקוריקו , אני נלחם מבפנים"!
אבל האמת היא אחרת, גב' לוי-אבקסיס אומנם שייכת ל"ליכוד בתינו" אבל היא הגיעה לשם עם "ישראל בתינו" ששם ליברמן הוא ה"פריימריז", ליברמן הוא ה"וועדה המסדרת" וליברמן הוא גם זה ששולח את הסוררים הביתה אם אקדח ההצבעות יורה - או אפילו מופנה באיום, לכיוון הלא נכון. לגב' לוי-אבקסיס שהגיעה לפרלמנט רק בזכותו של ה"בוס" עם המבטא הרוסי הכבד (כי אחרת מי היה מאמין שהיא והפוליטיקה הם "שידוך משמים"...), הספיק לראות בימייה הפוליטיים הקצרים עד כה מה קורה לאלה שליברמן אינו חפץ ביקרם כמו
אסתרינה טרטמן, אנסטסיה מיכאלי וכמובן
דני איילון.
הגב' יודעת שהרשימה ה"מאוחדת" - בין הליכוד ל"ישראל בתינו", עדיין נמצאת על "כרעי תרנגולת" וגם אם הרשימה תמשיך להתקיים הרי שליברמן ימשיך להחליט מי מאנשי "ישראל בתינו" ייחתם בעתיד לשבט או לחסד, ואולי הוא אפילו יחליט כך בעתיד לגבי כלל הליכוד. אז מסתמא שהיא התייעצה עם ה"בוס" והאחרון - במבטא רוסי כבד, הסביר לה את הכיוון ואת דרך ההמשך כשהכל תלוי אם היא תלחץ או לא תלחץ על ההדק של אקדח ההצבעות.
אבל גב' לוי-אבקסיס, היום את ילדה גדולה ואת ח"כית בזכות עצמך. קחי דוגמה מאביך הגדול שמעולם הוא לא נכנע כאשר כיוונו את הגזרות החברתיות נגד הפועלים והעניים. הוא לא פחד להצביע חברתית גם נגד עמיתיו לממשלה. הנאום שנשאת הבהיר לכולנו מאין באת אך לא לאן את הולכת. אם את באמת רוצה לצאת לרחוב בגדול ולא להיות עוד תלויה ב"אח הגדול" עם המבטא הרוסי הכבד הרי שעלייך לעשות את מה שעשה יוסי שריד בשנות ה-80 למפלגת העבודה כשהוקמה "ממשלת האחדות הלאומית" או את מה שעשו גאולה כהן ו
משה שמיר לליכוד לאחר הסכם השלום עם מצרים. הם יצאו גדולים ואילו
משה כחלון למשל - שהתקפל מול נהנתניהו וחבורתו ה"לבנה", נשכח לגמרי על-אף שזה לא היה בכלל מזמן. אם היית מצביעה אחרת הרי שיתכן שעוד כמה "עריקים" היו מצטרפים אלייך ואת היית הופכת למובילת מרד חברתי.
בינינו לבין עצמנו, מה לך ולמפלגה העדתית שבה את חברה כיום ו/או ל"בוס" עם המבטא הרוסי הכבד שעמד מאחורי הצרות שבעטיין פרש אביך מהליכוד ואיבד את הסיכוי להיות אי פעם ראש ממשלה בישראל?! טוב שאת זוכרת - גם בקדנציה השנייה שלך , שבאת מבית שאן ושם וב"פריפרייה" של עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה חיים אחייך ואחיותייך האמיתיים, אבל גם הם מחכים שתחזרי הביתה.
גב' לוי-אבקסיס, עדין לא מאוחר לעשות מעשה כי עם שר אוצר כמו לפיד הרי שהגזרות רק החלו. אישה שגדלה בעיירת פיתוח ובבית ברוך ילדים ושזו הייתה גאוות הבית, ועל ברכי פועל בניין שהפך לממלא-מקום ראש ממשלה, היא אישה שיכולה להפוך לסמל של מאבק חברתי יותר מכל אלה שהיום נושאים את הדגל הזה על המרפסות הרחבות של צפון ת"א. ועד הפעם הבאה - שבה לפיד ינחית את הגזרות הבאות שלו, תחשבי על מה שכתבתי.
ואילו לשר מאיר כהן - שאמנם לדעתי צדק בטענה על ההצבעה המועדפת של הגב', הרי שהייתי מייעץ לו בדיוק את אותן עצות שייעצתי לגב' אבוקסיס משום שגם שתיקתו נובעת מפחדים מ"בוס" מפלגתי כל יכול - אומנם עם מבטא "צברי", שרק צריך להחליף (בהערותי לגב' לוי-אבקסיס בעניין ה"בוס" שלה) את השם ליברמן בלפיד. ואת ההצעה שהציע השר כהן לגב' לוי-אבקסיס = להצביע נגד התקציב, אני מציע שישמור גם לעצמו בפעם הבאה.
