מזמן שבוטל "חוק טל", אשר הסדיר את אופן גיוס (או אי-גיוס) הציבור החרדי לצבא, מתנהל ויכוח ציבורי ערני ביותר בנושא זה, המקיף את כל שכבות הציבור.
הנושא שימש כאמתלה לפירוק הקואליציה הגדולה שהקימו נתניהו ומופז ובסיכומו של דבר, גם גרמה להתרסקותו הפוליטית של מופז ובמידה מסוימת גם של נתניהו.
מפלגת יש עתיד בהנהגת שר האוצר הנוכחי,
יאיר לפיד, העמידה את עניין השוויון בנטל כטריגר ראשי בתעמולת הבחירות שלה וכנושא ראשי בהסכם הקואליציוני שחתמה עם הליכוד-ביתנו. בעקבות הקמת המשלה החדשה, הוקמה ועדת שרים לנושא השוויון בנטל, אשר גיבשה הצעת חוק שתועבר, ראשית כל, לאישור הממשלה.
בימים אלו נטש ויכוח בין שרים בוועדה על אופן כפיית השירות על הציבור החרדי. האם לפי שיקול דעתו של שר הביטחון? האם באמצעי פיתוי כלכלי? או על-ידי נקיטת צעדים פליליים כלפי המשתמטים.
לעניות דעתי, בעת שהויכוח העיקרי בין השרים גלש לסעיף זה, פירושו של דבר שבסופו החוק שיחוקק, במידה ויחוקק, יהיה חסר ערך.
כל מי ש"בתוך עמו הוא חי", יודע שאין כל בעיה לכל בחור (או בחורה) חילוני, דתי או בעתיד חרדי, מלחמוק מהשירות הצבאי. קיימות דרכים רבות וידועות לעשות זאת ולא אני אהיה זה שידריך מישהו לכך.
גם משירות מילואים אין כל בעיה לחמוק - זמנית או לתמיד. כל מי ששירת או משרת במילואים ורואה כיצד חבריו לתחילת השירות "נעלמים" אט-אט, במשך השנים משרות המילואים, מבין זאת.
לכך מתעוררת השאלה,
אם כל-כך קל לחמוק, הכיצד יש כל-כך הרבה חיילות וחיילות?
התשובה אינה נעוצה בחוק שירות הביטחון או בפחד מהמשטרה הצבאית. התשובה נמצאת בחינוך הקיים בציבור החילוני ובציבור הדתי לאחריות ציבורית ולאומית. חינוך זה "דורש" מהצעירים שהגיעו לגיל הבגרות, להקריב מספר שנים מחייהם למען הכלל. במקרה הזה, הגנה על המדינה מפני אויביה. אי-עמידה ב"דרישה" זו מסיבות "לא מקובלות", יוצרת לצעיר או לצעירה תדמית לא חיובית, שבאה לידי ביטוי חריף בחברה הסובבת אותו, במקום העבודה או הלימודים ודוחפת רבים מאלה לעזוב את הארץ. לכן, אם באמת קיים רצון אמיתי, ולא סתם שנאת חינם, לקדם את גיוסם של החרדים בכלל ובני הישיבות בפרט, לצבא, יש לבצע זאת על-ידי הסברה מתאימה שתיצור אווירה אוהדת בקרבם לשירות בצבא ותתגמל חברתית את המתגייסים.
החוק המוצע כלל אינו מציע שוויון בנטל השירות הצבאי.
מצד אחד, הציבור החילוני שמתגייס בגיל 18 לתקופה של שלוש שנים. מצד שני, ציבור חובשי הכיפות הלומדים ב"ישיבות הסדר" שמשרתים 16 חודשים בלבד ואשר עתה מוצע להאריך את שירותם בחודש. מצד שלישי, הציבור החרדי שיהיה חייב להתגייס עד גיל 21 לתקופה של שלוש שנים. צעירים חרדים בגיל 21, כיום, נשואים ואבות לשני ילדים. אני מניח, שבמצב משפחתי כזה, הם יהוו נטל על המערכת ולא תוספת כוח. כל המצב הזה אינו מבשר נשיאה שווה "בנטל", אלא ניסיון של כלל הפוליטיקאים להיות "בלי", אך להראות "עם".
הדרך הנכונה היא לפתח תוכנית חינוכית-הסברתית, שתבהיר לכל שכבות האוכלוסיה, כולל הערבית, כי מתן שלוש שנות חיים למען הכלל בשמירת בטחון המדינה או שירות אחר, אינם בזבוז, אלא זכות שניתן להתפאר בה כל החיים.
