וְאַתְּ

וְאַתְּ היחידה שעשתה לי את זה בזמנים אֲפֵלִים שכמעט התרגלתי לא להרים יותר מִַגּבָּה לְמִשְׁמַע שְׁלַל מַעֲשֵׂי-נְבָלָה שכבר אז הם היו פה מצב שיגְרתי זמנים חשוכים שהפכתי בָּם זָר מְנוּכָּר וכמעט אדיש לא רק לְמה שקרה מִסְבִיבִי אפילו בטווח יריקה אלא גם מנוכר ואדיש לעצמי אבל כבר מִמבט ראשון וחטוף כשגִזרתך הייתה לי עדיין גלויית טפח ומכוסת טפחיים היה לי ברור שאם יֶתֶר הגוף יֵרָאֶה כמו עינייך וכמו שפתייך כמעט לא אוכל לחיות בלעדייך זה אומר שמה שהספקתי לראות באותו מִפגש קצר ומִקרי עשה לי את זה: הוציא אותי מאותה אדישות רַעֲלָנִית וְנָסַךְ בי כוחות חדשים לעשות לא רק אהבה אלא גם אלא-גם מה שאדם צריך לעשות כשמתבצעות מִסביבו זוועות: בן-אדם לא צריך - הוא חייב לעשות כול דבר שביכולתו ושלא ביכולתו נגד עוֹשֵׂי מַעֲשֵׂי-נְבָלָה: לפעמים לא די שֶׁיִמְחֶה בקולו לפעמים לגמרי לא די בכך ואז הוא חייב לצאת ולִמחות בכול מה שידו מַשֶּׂגֶת מאֶבֶן וקֶלַע עד חץ וקֶשֶׁת וכך אני שוב מוצא את עצמי מרים את קולי בכול כוחי נגד כול אותם מַעֲשֵׂי-נְבָלָה וסופג איומים קיומיים על חיי שרק בזכותך חזר אליהם בִּמְלוֹאוֹ הערך והם שוב נעשו לי מאוד יקרים אבל אין לי שום כוונה לסגת והפעם אמשיך עד ההכרעה כי הפעם כבר לא יִתָּכֵן אחרת.