כשזארע מדבר על עימות פנימי הוא מתכוון להפגנות הצפויות במצרים ב-30 ביוני. המצב הכלכלי הגרוע במצרים, והביטחון האישי של האזרחים, שנפגע כתוצאה מחוסר המשילות, יובילו שוב את ההמונים במצרים להפגנות מיליונים בסוף החודש. צעירי מצרים מבקשים להוכיח את חוסר הלגיטימיות של משטרו באמצעות ההפגנה, שהיא בעצם הצבעת אי אמון בנשיא המדינה.
ההפגנה תגובה ב-15 מיליון חתימות של אזרחי מצרים שנאספו במשך חודש וחצי. החותמים קוראים לנשיא להקדים את הבחירות לנשיאות, במטרה להוביל לסיום משטר 'האחים המוסלמים' במצרים. "החתימות האלו אולי לא מהוות משקל חוקי להפיל את מורסי, אבל הן בהחלט מהוות משקל פסיכולוגי ומוראלי", אומר נאסר, אחד מפעילי מפלגת 'אלתמרד' - המורדים, שריכזו את מבצע איסוף החתימות. "זה מראה לכל העולם שאמנם 13 מיליון אזרחים בחרו במורסי לנשיאות, אבל היום יש 15 מיליון שאינם רוצים בו. אנחנו רוצים בחירות מוקדמות שיסיימו את המשטר הפושע של 'האחים המוסלמים'".
נאסר מבטיח הפגנות ענק שישיגו את המטרה. "מצרים כולה נערכת להפגנות ב-30 בחודש. המחנה האיסלאמיסטי מודאג מאוד מהכוח שלנו - רואים את זה בהצהרות שלהם. אפשרות של שביתות והפגנות במשך כמה ימים ברחובות היא בהחלט תסריט שאנחנו נערכים אליו. זה מה שיסייע לממשל להיענות לדרישות שלנו".
הודעתו של נשיא מצרים, מוחמד מורסי, על ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין מצרים לסוריה נתפסה כקלף האחרון ששלף הנשיא המצרי בקרב ההישרדות העצמי שלו. "הממשל המצרי, והנשיא בראשו, מנסה לנצל את הקונפליקט הסורי לצרכים האישיים שלו ולאינטרסים המקומיים. המערב לא יכול להרשות לעצמו לאבד קשר ישיר עם הקונפליקט הסורי, וההצהרה של מורסי בהחלט מספקת את הריחוק המקסימלי הזה", אמר סעדי סידאק, פרשן פוליטי מצרי.
"דווקא המצב הנוכחי בסוריה מפחית את הלגיטימיות של המרד נגד השלטון", הוא מוסיף. "לכן, אם היה צריך לנתק את היחסים עם סוריה, היה צריך לעשות זאת לפני שנה. מה שקורה עכשיו בסוריה הוא בלגן שלם - יש כל כך הרבה גורמים שלוקחים חלק במלחמה, כולל גורמים חיצוניים שבאו בשביל לקדם מטרה מסוימת. זה אפילו לא דומה למה שקרה במצרים, תוניסיה או תימן. זה לא העם שמורד בנשיא הסורי עכשיו, אלה גורמים חיצוניים שמנהלים מלחמה של שיעים נגד סונים, של רוסיה נגד ארצות הברית, חיזבאללה נגד קטאר. סיפור אחר".
רבים מהפרשנים במצרים סימנו את ההחלטה על ניתוק היחסים כניסיון פתטי לזכות בתמיכה פנימית במצרים, לקראת ההפגנות שיתקיימו ביוני. "זו רק אחת מההחלטות הבלתי אחראיות שהוא סיפק בתקופה הקצרה בה הוא מכהן כנשיא", אומר סידאק. "מורסי מזהה שהפופולריות שלו יורדת גם בקרב החוגים הדתיים ומנסה לחזר אחרי הקולות של הסלאפים והזרם הדתי הקיצוני, מלבד 'האחים המוסלמים'.
בשבועות האחרונים, מפלגת אל-נור - מפלגת הסלאפים המרכזית, מתחילה לדבר בנימת ביקורת על הממשלה ועל הנשיא מורסי. זרמים אחרים התחילו ללכת אחריה, ומגדל הקלפים של הנשיא המצרי הולך ומתמוטט.
מורסי הבין שאם יזניח את הזרמים הקיצונים האלה, שמהווים את כוח העזר המשמעותי של 'האחים המוסלמים', הוא יכול למצוא את עצמו ללא תמיכה בכלל. לכן, ההצהרה שלו לגבי ניתוק היחסים עם סוריה היא מס שפתיים שהופנה כלפי אותם גורמים אסלמיסטיים, כדי להבהיר שהוא במחנה הסוני שנלחם במחנה השיעי".
|
|
מוניר מחמוד, ערוץ 'ניל', מצרים:
|
|
|
|
"החלטת מורסי, נשיא חדש יחסית שסובל מחוסר ניסיון דיפלומטי ומדיני, לנתק את היחסים עם מצרים, תמוהה. איזו השפעה יש למתרחש בסוריה על מצרים? איזה אינטרס יש לממשל המצרי להודיע על ניתוק היחסים, לגרש את השגריר הסורי מקהיר, ולהחזיר את השגריר שלנו הביתה? ניתוק יחסים הוא נשק יום הדין. זה האקדח האחרון שאתה שולף מהחגורה" | |
|
|
|
מוניר מחמוד, הפרשן הפוליטי של ערוץ 'ניל' המצרי, מזהה גם כן שההחלטה של מורסי לניתוק היחסים עם סוריה נובעת מהלחץ שבו הוא מצוי. "אם אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה הדיפלומטית של מצרים, אנחנו מבינים את גודל המהלך הפזיז של מוחמד מורסי. מצרים ניתקה בעבר יחסים דיפלומטיים עם אירן מיד לאחר עליית שלטון חומייני, שהשפיע על המזרח התיכון כולו, ופעם נוספת מצרים ניתקה את היחסים עם לוב של קדאפי, בעקבות מלחמה ומאבק ארוך שנים ביניהן.
"ההחלטה של מורסי, נשיא חדש יחסית שסובל מחוסר ניסיון דיפלומטי ומדיני מובהק, היא תמוהה מאוד. ואני משתמש בלשון עדינה. כולם במצרים כואבים על הקורבנות בסוריה. אבל איזו השפעה יש למתרחש בסוריה על מצרים? איזו סיבה או אינטרס יש לממשל המצרי להודיע על ניתוק היחסים, לגרש את השגריר הסורי מקהיר, ולהחזיר את השגריר שלנו הביתה? ניתוק יחסים הוא נשק יום הדין. זה האקדח האחרון שאתה שולף מהחגורה. גם בתקופות הקשות של היחסים בין מצרים ל סדאם חוסיין בעירק, לדוגמה, הנשיא מובארכ לא ניתק יחסים עם עירק. הוא יצא ב-20 נאומים נגד המשטר של סדאם, הטיח בו ביקורת קשה, והביע הזדהות עם העם העירקי, אבל לא ניתק את היחסים".
הביקורת ברחוב המצרי למהלך שבו נקט מורסי הייתה נרחבת. חלק מהכותבים, שגינו את מהלך ניתוק היחסים עם סוריה, העלו את ישראל על שולחן המנתחים. "הם שאלו שאלה פשוטה ונכונה", אומר מוניר: "הרי במצרים יש ביקורת קשה, דווקא מהמחנה אליו משתייך הנשיא המצרי, על היחסים עם ישראל. ובכל זאת, מורסי מקבל החלטה לנתק את היחסים עם סוריה ומקפיד לשמור על היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. זה מריח רע. זה מריח שהנשיא המצרי הוא נשיא מטעם, שפועל על-פי אינטרסים זרים".
מוניר אומר שההצהרות של הנשיא המצרי בדבר היחסים עם סוריה, אירן וחיזבאללה מוכיחות את מה שכולם אמרו מההתחלה: הממשל המצרי הנוכחי הוא ממשל אמריקני בתחפושת. "האחים המוסלמים עלו לשלטון מלכתחילה בתמיכתו של הממשל האמריקני. הציבור המצרי מבין בצורה ברורה מאוד, שאמריקה תומכת במשטרו של מוחמד מורסי וב'אחים המוסלמים'. לכן, אחד הדברים הקשים שאנחנו רואים הוא שלמרות שכולם גינו את חוסני מובארק, 'האחים המוסלמים' הם אלה שמסלפים את העובדות ורק עושים רושם כאילו הם נגד ארצות הברית, אבל בעצם הם בני ברית שלה".
מוניר טוען שדווקא ישראל יכולה לשאוב עידוד מכך ולהיות בטוחה ביחסיה עם מצרים. "על-פי האסטרטגיה שנוקטים 'האחים המוסלמים', ישראל יכולה להיות שקטה ולסמוך על כך שמצרים לא תפגע בה. הם רוצים במימון האמריקני ובסיוע ההמוניטרי שארצות הברית מספקת, ולכן יכבדו את הדילים וההסכמים שנחתמו מתחת לשולחן ושסייעו להם להיבחר".
|
|
חוסני מובארק [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
מובארק ביקש להבהיר כי בניגוד לתדמית שמנסים להדביק לו, שהיה בובה של השלטון האמריקני, היו הרבה מקרים שעמד על האינטרסים המצריים, ואף שילם על כך. "בשנים 2006 ו-2007, האמריקנים ביקשו להשתמש בתדרים מצריים לצרכים צבאיים. שר ההסברה אמר להם שהחוק אינו מאפשר זאת. פתאום השגריר האמריקני נוחת אצלי, ומודיע שארצות הברית מורידה 270 מיליון דולר מהסיוע למצרים, בגלל הסיבה הזאת. אמרתי לו, 'תשאירו את הכסף אצלכם'" | |
|
|
|
ימים בודדים אחרי הצהרתו של מוחמד מורסי, שוחררה קלטת שֶמע של הנשיא המצרי המודח חוסני מובארק. בהקלטה, שהוצאה מבין כותלי הכלא, ביקש מובארק לחזק את ידי הצבא המצרי, ומתח ביקורת על התנהלות האמריקנים וניסיונותיהם לשחק במצרים. "הצבא שלנו חזק, החיילים שלנו אמיצים", כך הוקלט. "האמריקנים מנסים לשחק בנו, אבל אין דבר שיותר יקר למצרים מאשר הצבא שלה".
הנשיא המודח חשף כי בעבר ארצות הברית ביקשה להקים בסיס צבאי על אדמת מצרים, ושעל-אף ששר ההגנה המצרי בתקופת סאדאת תמך בכך, הוא - מובארק - סירב. "היה לי ויכוח עם מוחמד אבו-רזלה. הוא הסכים לבקשת האמריקנים להקים בסיס צבאי על אדמת מצרים. אני הבהרתי לו שאין לו הסמכות להסכים על תוכנית שכזאת. אדמת מצרים לא שייכת לאיש".
מובארק גילה עוד כי ארצות הברית ביקשה לסייע למצרים להקים את הרשת האלחוטית של הצבא המצרי. הוא סיפר שסירב, ונקנס על-ידי וושינגטון. "הם רצו לעזור לנו להקים את המערך האלקטרוני של הצבא המצרי. אבל אני מיד הבנתי שיש סכנה ממשית בעניין. שארצות הברית וישראל יוכלו לדעת כל הזמן היכן נמצאים כוחותינו. לכן, סירבתי בנחרצות".
מובארק ביקש להבהיר כי בניגוד לתדמית שמנסים להדביק לו, שהיה בובה של השלטון האמריקני, היו הרבה מקרים שעמד על האינטרסים המצריים, ואף שילם על כך. "בשנים 2006 ו-2007, האמריקנים ביקשו להשתמש בתדרים מצריים לצרכים צבאיים. שר ההסברה אמר להם שהחוק אינו מאפשר זאת. פתאום השגריר האמריקני נוחת אצלי, ומודיע שארצות הברית מורידה 270 מיליון דולר מהסיוע למצרים, בגלל הסיבה הזאת. אמרתי לו, 'תשאירו את הכסף אצלכם'". על השאלה לגבי סיכויי ההישרדות של משטר 'האחים המוסלמים', מובארק ענה בשלוש מילים: "אני לא יודע".
|
|