אורן עילם חי שירה

רוב הזמן אני שירה/אורן עילם 2011 רֹב הַזְּמַן אֲנִי שִׁירָה וְעֶרֶב רַב שֶׁל מְשׁוֹרְרִים נְטוּלֵי גּוּף פּוֹרֵחַ בְּרָאשִׁי מִבְּלִי מֵשִׁים. וְכָל מְשׁוֹרֵר יֵשׁ לוֹ קוֹל יִחוּדִי, צָלוּל וּמֻבְהָק. הַגֶּשֶׁם הוּא דֵּעָה וְהַתְּרִיס הוּא אֶשְׁנָב הַחְלָטָה מָה יִכָּנֵס פְּנִימָה מָה יֵצֵא בְּחוּץ. הַחֲפָצִים מוּנָחִים בִּמְקוֹמָם גַּם הָאוֹר מִמְּנוֹרַת הַקְּרִיאָה נוֹפֵל עַל גִּזְרָתוֹ הַקְּבוּעָה. נָתַתִּי לַאֲוִיר לְהִכָּנֵס פְּנִימָה לְתוֹךְ הַחֶדֶר וְאָז לְתוֹךְ הָרֵאוֹת. הָאֲוִיר חַי הַיּוֹם נִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא הוֹלֵךְ לְמַנֵּף אוֹתִי יֵשׁ חַמְצָן בְּמֹחַ רוּחַ חֲדָשָׁה מְנַשֶּׁבֶת תַּחַת עוֹרִי בִּבְשָׂרִי בְּעַצְמוֹתַי וּמְעִירָה אוֹתִי לְחַיִּים חֲדָשִׁים. וְאָכֵן, עוֹלָם הַשִּׁירָה הוּא עוֹלָם בּוֹ הַכֹּל שׁוֹנֶה מִן הָרָגִיל. הַצְּבָעִים עַזִּים הָעֵצִים יְרֻקִּים, כֵּהִים וְנֶחְמָדִים אֲדָמָה חוּמָה כֵּהָה וּרְטֻבָּה בְּחִירַת לִבִּי מַבִּיט סָבִיב מָה עוֹד רָאוּי לְהִכָּתֵב מַבִּיט גַּם פְּנִימָה, כְּמוֹ מְחַפֵּשׂ בְּמִסְמָכִים. נִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ, נִרְאָה שֶׁסִּיַּמְתִּי לְרֶגַע זֶה. דְּבָרִים נוֹסָפִים יֶשְׁנָם וְיִהְיוּ וְהֵם יְסֻפְּרוּ בְּפַעַם אַחֶרֶת. אורן עילם פרסם ספר שירים דיגיטאלי - "שירים, איש" והצהיר שקיימים בקובץ שירי מחאה חברתית. תהיתי מיהו אורן עילם והסתקרנתי מדוע פנה אליי לעיין בספרו במהדורה הדיגיטאלית. סבירות גבוהה שאורן עילם כמו כל הכותבים מבקש חשיפה ליצירותיו. כשביררתי מי האיש אורן עילם קיבלתי רזומה מעורר השראה. האמת, לא התלהבתי משירי המחאה של אורן עילם, דווקא שירי האהבה שלו ושירי האכזבה שלו שבו את לבי. אורן עילם יליד 1971, מתגורר במרכז הארץ, בהשכלתו דוקטור לפסיכולוגיה מחקרית. לאחרונה הוציא אלבום מוזיקה בשם Mind's Passions. בגיל 16 התחיל לשחק שחמט, וכמה שנים מאוחר יותר הגיע למקום שלישי באליפות צה"ל בשחמט, הישג שהוא גאה בו. עם זאת האלמנט התחרותי בשחמט הוא אינו האלמנט שקסם לו. שירים התחיל לכתוב בגיל 24. מאז ועד היום כתיבת שירים היא חלק בלתי נפרד מחייו. קיימות תקופות בהן אורן כותב ותקופות שבהן עוזבת אותו הכתיבה למנוחה. אורן מעיד על עצמו שאינו כופה על עצמו כתיבה בתקופות בהן הרצון לכתוב לא חי בו. יש קולות של סקס מהשכנים/אורן עילם 2001 יֵשׁ קוֹלוֹת שֶׁל סֶקְס מֵהַשְּׁכֵנִים וְזֶה מַזְכִּיר לִי אֶת בְּגִידָתָהּ שֶׁל מוֹר יַעֲבֹר זְמַן עַד שֶׁזֶּה יַחֲלֹף וַאֲפִלּוּ אִם הִיא תָּמוּת אוֹ תִּתְאַבֵּד זֶה לֹא יַעֲזֹר. עָשִׂיתִי אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת. עָזַבְתִּי אוֹתָהּ. הַסֵּבֶל שֶׁלִּי קַיָּם מִמֵּילָא. הִיא זֹאת שֶׁתִּסְבֹּל עַכְשָׁו. מֵהָעֶדְרִי. ספרו של אורן עילם "שירים, איש" לא נכתב כמקשה אחת. את שירי הספר כתב כל אחד בנפרד, כאשר כל שיר הוא נציג אותנטי של החוויה הרגעית ואינו זקוק לשירים נוספים לידו. את רוב השירים בספר כתב בטווח השנים במשך עשר שנים משנת 2001 עד שנת 2011. הכותב מגדיר את הסגנון בספרו "שירים, איש" כסגנון מגוון המכיל שונוּת. הספר אינו כופה אחידות על שיריו באופן מלאכותי, אלא מבקש להביא לקורא את המיטב. "שירים, איש" מציב בפני הקורא אתגר בנושא המוסרי, בכך שהוא מצייר תמונת עולם של מלחמות בלתי פוסקות מסוגים שונים. אחד המוטיבים בספר הוא העדרו המוחלט של ניסיון לעדן את עצמת הרגשות שנחוו בתקופה בה נכתב כל שיר. אין אפשרות להבין את "שירים, איש" על-ידי הידבקות לשיר אחד מתוכו וראייה דרכו את חזות הכול. כל ניסיון כזה יחטא לרוח הספר. "שירים, איש" מביא לקורא מכלול, בו אף שיר אינו מבטל או מחליש את חבריו. על קורא "שירים, איש" לבצע בעצמו עבודת אינטגרציה ולבנות מתוך כלל השירים את האיש. ככל שייטיב לעשות כן, כך ערכו של הספר יגדל עבורו. אין הכוונה לכך שרק את דמות המשורר יכול הקורא להגדיר באמצעות הספר, אלא תקוותו של אורן עילם ככותב היא שהקורא יוכל להשתמש ב"שירים, איש" כדי לחדד עבור עצמו את הגדרתו שלו, זאת בכך שהספר יַקנה לו התבוננות מעמיקה יותר על חייו ועל עצמו כאדם. הזמן מוחק אותך מפה/אורן עילם 2011 הַזְּמַן מוֹחֵק אוֹתָךְ מִפֹּה כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן כְּשֶׁאֲנִי נוֹשֵׁם כְּשֶׁדַּעְתִּי מוּסַחַת מִמֵּךְ כְּשֶׁאֲנִי עָסוּק בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. אֶת נִכְתֶּבֶת פֹּה שׁוּב בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי נִזְכָּר בְּךָ בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ. בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי נִזְכָּר בַּדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתְּ בַּדְּבָרִים שֶׁעָשִׂינוּ. אֲבָל הַזְּמַן שֶׁעוֹבֵר בִּזְכוּתוֹ אַתְּ נִכְתֶּבֶת יוֹתֵר חַלָּשׁ. כָּל יוֹם שְׁמֵךְ דּוֹהֶה פֹּה וַחֲפָצַיִךְ קְמֵלִים אַתְּ עֲדַיִן פֹּה, אַךְ בְּכָל יוֹם אַתְּ פָּחוֹת נִמְצֵאת. וְלִפְעָמִים אֲנִי זוֹכֵר כָּל כָּךְ טוֹב כָּל כָּךְ זוֹכֵר עַד שֶׁזּוֹכֵר גַּם אֶת מָה שֶׁאַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת זוֹכֵר שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת יוֹדֵעַ לִמְתֹחַ אֶת הַקַּו לְסַמֵּן מָה אַתְּ כְּבָר לֹא זוֹכֶרֶת, מָה סוּלַף. את "שירים, איש" ערך הכותב בעצמו. הוא מיין את השירים שיופיעו בספר מתוך מבחר גדול של שירים שכתב ואשר עמד לרשותו. השיקולים שהנחו היו לבחור את המיטב, אך לא ליצור עומס יתר על הקורא. בניגוד לאתגרים שהספר מציב בפני הקורא, הכותב שם בכתיבת שיריו דגש על שימוש בשפה קומוניקטיבית ובהירה. "שירים, איש" אינו מכיל בתוכו התנצלויות על תכניו או על סגנונותיו. לא כלולות בספר עכבות העוצרות בעדו מלבקר כאוות נפשו בכל נקודה במרחב הדו-ממדי, אתי X אסתטי. השירים קשורים לחוויות אישיות של הכותב, החל מתקופת הילדות ועד היום. בתקופת הבגרות זה קשור במידה רבה לדברים שנאלץ לעבור באקדמיה. התבהר לכותב שמה שקרה לו אינו מקרי ואינו נטול הקשר. הכותב הבין שנדרש שינוי יסודי בכל מה שקורה במדינה, בתוך כך נדרש שינוי יסודי באופיין של האליטות - האקדמיה, עולם הספרות, אלו רק דוגמאות לכך. והכי חשוב הכותב אינו אגב, אינו קשור למחאה שהייתה ב-2011. המחאה ההיא נתפסת בעיניו כמזויפת ולו אין כל נגיעה אליה. בשוליים של החיים/אורן עילם 2009 בַּשּׁוּלַיִם שֶׁל הַחַיִּים תָּמִיד אֵין בִּטָּחוֹן מַשֶּׁהוּ בַּבֶּטֶן תָּמִיד מְכֻוָּץ וְיֵשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁאוּלַי מָחָר אִישַׁן עַל סַפְסָל בָּרְחוֹב הַדְּבָרִים פָּשׁוּט מְסֻבָּכִים וְהַחַיִּים שֶׁלִּי הֵם מָבוֹךְ מְסֻבָּךְ כְּשֶׁאַתָּה עַצְמְךָ אַתָּה נֶגֶד כֻּלָּם וּכְכָל שֶׁחוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים מַעֲמִיקָה הַנְּסִיגָה לְגִיל בּוֹ כָּל מָה שֶׁאַתָּה זֶה מֶרֶד וּבִמְקוֹם לְהִתְבַּגֵּר אַתָּה מַגְדִּיר מֵחָדָשׁ אֶת הַמֻּשָּׂג בַּגְרוּת כְּמַאֲבָק אֵינְסוֹפִי פַּעַם הָיוּ בַּחוּרוֹת בְּחַיַּי הֵן הָיוּ כְּמוֹ מַיִם עָכוּרִים שֶׁיּוֹצְאִים מֵהַבֶּרֶז וְנִשְׁטָפִים אֶל הַכִּיּוֹר הֵן לֹא נִשְׁאֲרוּ לֹא הִסְתַּדְּרוּ עִם מִי שֶׁאֲנִי הַיּוֹם אֲנִי לְגַמְרֵי לְבַד. אורן הוציא את ספרו במהדורה דיגיטלית ללא קשר אליי. הפניתי את תשומת הלב לאורן עילם בשל הייחודיות של יצירתו ובשל האמירה שלו שהיא פשוטה וברורה. כתיבה של אדם שמחפש משמעות לחייו באמצעות הכתיבה, בדיוק כמו כולנו. אדם שכותב ומאמין שהכתיבה היא כל עולמו.