במקום מבוא
הסינים נוהגים לברך לקראת השנה החדשה, שתהיה שנה משעממת. גם בלי חידושים מפליגים, יהיה לי די נושאים לכתוב עליהם.
נקווה, שתהיה שנה טובה, שנה משעממת, שנת פריון (מבטיח לתרום את חלקי במאמץ), שנת בריאות (אמן!), שנת אושר, שנת רווחה, שנת ידידות, שנה שכולה אור.
תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.
א. גנב את ההצגה
כבר מזמן חשבתי, שעוד לא קם שמאלני, או אנטישמי מזן אחר, וטען, שאנחנו עשינו את ההפיכה נגד האחים המוסלמים במצרים.
ואז
ארדואן קם לגאול את המצב.
ב. אשה יקרה
שלושת ילדיי למדו בחוגים לנוער של ד"ר אריקה לנדאו, שהמציאה את החוגים למחוננים הרבה לפני שהדבר הפך למקובל.
לימים הייתי אחראי גם ליחסי הציבור של המכון שלה באוניברסיטה תל אביב, ונהניתי תמיד מחוכמתה ומדרכיה.
קראתי בצער, כי הלכה לעולמה.
אלפי ילדים ובני נוער חוו את החוגים הללו, והועשרו בהם. הם והוריהם חבים לאריקה לנדאו המון.
יהי זכרה ברוך.
ג. תקנות לבוש מרתיחות
תקנות חדשות של מפקד בסיס הצבא פורט אירווין בקליפורניה יוצרות מהומה בבסיס, כיוון שאסר על חייליו, על נשות המשרתים ועל ילדיהם להסתובב בחוצות הבסיס בלבוש חושפני, בחולצות, המעודדות שימוש בסמים, או חצי עירומים. באותה ההזדמנות דרש מפקד הבסיס מחייליו ומבני משפחותיהם להתנהג כיאות; וָלא יורחקו מהמתקנים הציבוריים של הבסיס.
בפורט אירווין נמצא מתקן האימונים הלאומי של צבא ארצות-הברית. משרתים בו כ-9,000 איש. הבסיס נמצא באמצע מדבר מואבי - כארבעים מילין מיישוב קרוב. חלק מהאיסורים הגיוניים למדי בבסיס צבאי, אך איסורים אחרים מרגיזים את חיילי הבסיס ואת משפחותיהם, והם מנהלים על כך דיונים ערים בדף פייסבוק של הבסיס.
הנגד הראשי של פורט אירווין ענה בדף הפייסבוק של הבסיס לביקורת, והדגיש, כי שירות צבאי נמשך 24 שעות ביממה, וכולל גם התנהגות נאותה ולבוש נאות גם כשהחייל אינו במדים.
ד. ייקחו
בינתיים לא קראתי, שהשוטר - במקומות אחרים, קצין - שהתעלל באזרח כבול באמצעות אקדח חשמלי (טייזר), ביצהר, הושעה מתפקידו. זה לא נעשה משתי סיבות: ראשית, זו רוח המפקד; ושנית כבר מזמן נוהגת משטרתנו העלובה להתעלל באזרחים על לא-עוול בכפם, ולהפעיל נגדם הרבה כוח אלים בחסותה של מחלקה מצחיקה לחקירת שוטרים, שלידה שלושת הקופים נראים אינטליגנטיים במיוחד.
איני מחכה לחקירה של ההתעללות בבועז אלברט, כי אני משער מה ייאמר בסיומה; והאזרח הבא כבר צריך להתכונן לחטוף את פרץ האלימות המופרעת של בריוני המשטרע.
מתברר, שהמשטר הישראלי לא רק שמפחד מהציבור, ומקיף את עצמו בחומות של מאבטחים ושל אמצעי אבטחה, כדי להפריד בינו לבין העם, אלא גם משסה את הכלבים השוטים שלו בציבור.
וכמובן, אף אחד לא קם, כי זה היה מתנחל, שהוא כידוע, אויב העם. למי ששכחו - הנה שיר נפלא של ברטולד ברכט:
תחילה לקחו את הקומוניסטים,
אבל לי לא היה אכפת,
כי לא הייתי.
מיד לקחו את הפועלים,
אבל לי לא היה אכפת
כי גם זה לא הייתי.
בהמשך עצרו את אנשי האיגוד המקצועי,
אבל לי לא היה אכפת,
כי אינני איש איגוד מקצועי.
לאחר מכן כלאו כמה כמרים,
אבל מכיוון שאינני דתי
גם כן לא היה אכפת לי.
עכשיו לוקחים אותי
אבל זה כבר מאוחר ...
האור האדום נדלק, וצריכים ללחוץ חזק על המעצורים - לפני שהמשטר המושחת במדמנת ישראל יתחיל להתנכל לכולנו בתירוצים מבחילים.
ה. יחי ההבדל הקטן
ברדלי מאנינג, חייל מודיעין בצבא האמריקני, בן 25, חזר לכלא המפורסם בבסיס פורט לוונוורת בקנזס, שהכיר היטב במהלך שלוש שנות מעצרו וחצי.
מאנינג הדליף מסמכים - בעיקר, מדיניים - לאתר ויקיליקס, והורשע לפי הודאתו בהתנהגות שאינה הולמת ובעשרות עבירות לפי חוק הריגול האמריקני. הוא יוכל לבקש חנינה רק בעוד כתשע שנים, ואם לא יקבלה - יהיה חופשי רק כשיהיה בן שישים. אכן סיבה טובה להעניק לו את פרס נובל הנתעב לשלום, שנבזים ממנו וחדלי-אישים כמותו כבר קיבלוהו בשאון רב.
גם הנשיא
ברק אובמה הדליף מסמכים מסווגים - בעיקר, לצורכי מערכת הבחירות שלו (למשל, על המבצע לחיסול אוסמה בין לאדן), אבל מה שמותר ליופיטר אסור לכלבו. אין לי שמץ של ספק לגבי טוהר כוונות שניהם.
ואצלנו, כמובן, כל ממזר מלך, ועל הדלפת מסמכים צבאיים מסווגים יושבת
ענת קם רק שנים ספורות במאסר. מעניין מה מקור ההבדל הקטן בגזרי-הדין.