|
השאלה הנשאלת, מה דינה של תלונה שהגישו שופט או שופטת, לשם דוגמה לגוף מעין שיפוטי, דוגמת ועד האתיקה המחוזית של לשכת עורכי-הדין נגד עורך-דין. ההלכה הפסוקה קובעת, כי תלונה שכזו מוגשת מפני הגשת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע. יחד עם זאת, אין בנמצא כל הלכה משפטית מחייבת של בית המשפט העליון בנושא הגשת תלונה שקרית ובמזיד, כמו-גם שלא בתום-לב ובדרך מקובלת, כפי הנטען והמיוחס לשופטת ורדה אלשיך, בעניין הגשת תלונתה השקרית והכוזבת, לכאורה, נגד עו"ד רפאל ארגז לוועדת האתיקה המחוזית בתל אביב והמרכז, הנסמכת על פרוטוקול מזויף, לכאורה.
על דרך ההיקש ניתן לטעון ולקבוע, כי הגם שהגשת תלונה נגד עורך-דין לוועדת האתיקה מוגנת מפני תביעת לשון הרע, הרי עדיין יכול עו"ד רפאל ארגז לתבוע - לכאורה - את השופטת ורדה אלשיך ואת המדינה, כמעסיקתה בשל עילת נזקיות, מלבד עילה נזיקית על-פי הוראות חוק איסור לשון הרע. בפקודת הנזיקין נכללים סעיפים בעניין פרסום שקר מפגיע, נגיסה, תרמית ואחרות שחלקן ישימות בעניין התנהלותה של השופטת ורדה אלשיך, בהתייחס לעניין תלונתה השקרית, לכאורה, נגדו, בפני ועדת האתיקה המחוזית.
גם בעניינה של רחל סופר-סייג קיימות עילות תביעה, לכאורה, נגד השופטת ורדה אלשיך ונגד המדינה, כמעסיקתה. משפטים - למעט במקרים חריגים - אמורים להתנהל באולמות בתי המשפט. בכל הכבוד הראוי, איש מטעם הנהלת בתי המשפט, לא הסמיך את השופטת ורדה אלשיך להעתיק מקום מושבה השיפוטי מרחוב ויצמן 1 בתל אביב אל כתובת ביתה הפרטי של רחל סופר-סייג.
התנהלותה זו של השופטת ורדה אלשיך ש"הכניסה" עצמה, לכאורה שלא כדין, לביתה של רחל סופר-סייג, יחד עם הקלדנית שלה ונלווים נוספים דוגמת עו"ד איתן ארז, בלא לשאול קודם לכן ולקבל הסכמתה של רחל סופר-סייג, עולה כדי ביצוע עוולה, לכאורה, של הסגת גבול, שלה ושל כל הנלווים שהביאה עמה, גם אם קיבלה "הסכמתה" של רחל סופר-סייג לכך, תוך שהיא הוצבה בפני עובדה מוגמרת ונתנה "הסכמתה" לניהול הליך שיפוטי בביתה, כמי שכפאה שד.
|
|
קיימות עוד כהנה וכהנה עילות תביעה נגד השופטת ורדה אלשיך ונגד המדינה כמעסיקתה בשתי פרשות אלה, ולא נראה לנו - בכל הכבוד הראוי - כי ההגנה בסעיף 8 לפקודת הנזיקין, המונעת יכולת תביעה נגד שופטים ושופטות, תעמוד למדינה ולשופטת אלשיך, אם תוגשנה נגדן תביעות בפרשות אלה.
יוזכר ויודגש, כי ההגנה בסעיף 8 לפקודת הנזיקין, עומדת רק במקרה שהשופטים ביצעו את מלאכתם השיפוטית. בכל הכבוד הראוי, לא נראה לנו שהגשת תלונה שקרית, לכאורה, בידי שופטת לוועדת אתיקה מחוזית, תוך הסתמכות על פרוטוקול מזויף, לכאורה, וניהול דיון משפטי בביתה של בעלת-דין ללא אישור מראש של הנהלת בתי המשפט, ותוך העמדתה של בעלת דין זו בפני עובדה מוגמרת, מהווה פעולה שיפוטית רגילה במהלך עבודתו השיפוטית השגרתית של שופט בישראל.
לכן, נראה לנו כי אם תוגשנה תביעות בעניינים אלה נגד השופטת ורדה אלשיך והמדינה כמעסיקתה, לא תעמוד לה הגנת סעיף 8 לפקודת הנזיקין. קשה להניח כי בית משפט בישראל ימתח את ההגנה המוענקת לשופטים בישראל, על פעולות שעשו ושעושים הם במהלך עבודתם השוטפת, מעבר לפרשנות המילולית, הפשוטה והנהירה, וירחיב אותו גם למקרים של ההתנהלות הקיצונית שבה נקטה השופטת ורדה אלשיך, לפי בעלי-דין המתדיינים בפניה, הן באולמה והן חוצה לו.
בשולי הדברים מבקש אני להעיר כי קיים ביני לבין השופטת ורדה אלשיך סכסוך רב-שנים, זאת לאחר שבתה, עו"ד הילה זונדר, נכשלה במבחני הקבלה ללשכת עורכי-הדין. מאז, רדפה אותי ורדה אלשיך מתוקף תפקידה השיפוטי בעניינים משפטיים בהם ייצגתי לקוחות שלי, עד שנאלצתי לבקש פטור מלהופיע בפניה - פטור שניתן לי על-ידי נשיאו הקודם של בית המשפט בתל אביב-יפו, השופט בדימוס אורי גורן.
|
|
