אולמרט, איפה הכסף?

אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר והעבריין המורשע, התגייס כדי לסייע לשארית קדימה לעבור את אחוז החסימה. לשם כך הוא אימץ את סיסמת הבחירות של לפיד - איפה הכסף? והשתמש בה, אם כי באופן הפוגע בו עצמו. כל הפוסל - במומו פוסל! במה דברים אמורים? אולמרט תקף את ממשלת נתניהו על כך שכביכול ביזבזה 11 מיליארד שקלים על התחמשות למקרה של צורך בתקיפה באירן ו/או מיגון מפני תקיפה אירנית. יעד התקיפה של אולמרט היה דווקא אחד מהישגיה המרשימים של ממשלת נתניהו: רק המחשת הרצינות שבאפשרות הפעולה הישראלית הביאה להטלת עיצומים בינלאומיים על אירן. גם אם אין ודאות שעיצומים אלה יפתרו את הבעיה, עצם יישומם הוא הישג מרשים למדיניותה של הממשלה היוצאת. רק הרפתקן חסר-תקנה יתרעם נגד פוטנציאל למלחמה שהוכן והביא לתוצאה המבוקשת ללא מלחמה. למרבה האירוניה, אולמרט עצמו יחד עם שותפיו להנהגת קדימה - שרון, לבני, מופז - אחראים לבזבוז סכום בסדר גודל דומה על הרפתקה מסוכנת ואווילית, ובעיקר גזענית ולא מוסרית: גירוש אלפי יהודים מרצועת עזה ומצפון השומרון. מעבר לפשע שנעשה כלפי אזרחים שומרי חוק, הטרנספר שבוצע הביא להשתלטות החמאס על רצועת עזה, לסבל המתמשך של תושבי דרום הארץ ולאחרונה גם מרכזה, ולהוצאות הכבדות הכרוכות ב"עופרת יצוקה", "עמוד ענן", "כיפת ברזל", ועוד. מי שעל גבו תלויה קופת שרצים כה גדולה ויקרה כתוצאה מהרפתקה נבזית - אל יבוא בטענות אל ממשלה שמילאה את חובתה בתבונה. דווקא את אולמרט עצמו צריך לשאול: איפה הכסף?! מה יצא מאותם 11 מיליארד שקלים שעלה הטרנספר מרצועת עזה? כיצד הייתה לו עזות המצח בעיצומה של מלחמתו הכושלת בלבנון השנייה לדבר על "התכנסות", מהדורה חוזרת של פשע ה"הינתקות", והפעם בגדול, מיהודה ומהשומרון? וכיצד הוא ושכמותו - פרס, רמון, לבני ועוד - ממשיכים להלל ולקלס את האויב - מכחיש השואה מרמאללה - ולהפחיד בעניין חידוש הטרור, בשעה שהם ומחדליהם ב-20 השנים האחרונות שיחקו את כוח ההרתעה של ישראל ודרדרו אותה למצבה המורכב הנוכחי. משא-ומתן ללא תנאים מוקדמים, צריך שיהיה כשמו, כלומר: ללא תנאים מוקדמים, ובעיקר ללא התנאי של הקמת מדינה פלשתינית בארץ ישראל המערבית. מי שקושר בין שלום לבין מדינה כזאת, מציב תנאי מוקדם ומכתיב את תוצאת השיחות. "שלום" שיושג בדרך זו הוא שלום חזירי. שלום המבוסס על גירוש בני-אדם כלשהם מבתיהם - יהודים או ערבים - איננו יהודי, איננו דמוקרטי, איננו מוסרי, איננו ציוני, וממילא איננו שלום. ואם הזכרנו גזענות: כיצד שותקים האדונים אליקים רובינשטיין - יו"ר ועדת הבחירות המרכזית - ויהודה וינשטיין - היועץ המשפטי לממשלה - לנוכח הגזענות הכלולה במצעיהן של מפלגות השמאל, שתוכניות ה"שלום" שלהן מתבססות על גירוש יהודים מבתיהם בארצם ועל הפיכת לב הארץ לאזור נקי מיהודים? על הרבה פחות מכך נפסלו מסרים של מפלגות אחרות בתעמולת הבחירות שלהן. לאחרונה מתח יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר, ביקורת נוקבת על תהליך קבלת ההחלטות בממשלת נתניהו בעניינים ביטחוניים רגישים. האכסניה: ידיעות אחרונות, העיתון של כל שונאי נתניהו. הביקורת, חלקה עוסק ברכילות. היכן היו כל מי שמנסים להרוויח הון פוליטי מהאלכוהול ומהעישון כאשר ההחלטה להיכנס להרפתקת אוסלו נעשתה בחדרים אפופי סיגריות ואדי אלכוהול? ע"ע יצחק רבין. והאם הרפתקת ה"הינתקות" - 11 מיליארד שקלים כבר אמרנו? - נעשתה על סמך תהליך קבלת החלטות תקין, או שמא נהגתה על-ידי "פורום החווה", שכמובן אסור היה שיהיה לו מעמד כלשהו בהחלטות מסוג זה? אהוד אולמרט, טול קורה מבין עיניך! איפה הכסף?! כאמור בפתיחה, מאמר זה התפרסם ב-15.1.13 במעריב - nrg, תחת הכותרת: אולמרט, איפה הכסף? היום אפילו אנשי הציפיתון התומך באנשי קדימה על גלגוליה השונים (לרבות "התאונה" המהווה היום אופוזיציה פנים-ממשלתית), וכמוהם גם אנשי ביטאון השמאל הקיצוני, מתחילים להסתייג מאולמרט יקירם. בינתיים, עם ישראל ממשיך לשלם את מחיר שחיתותו של האיש, שעד לאחרונה היה אתרוג, ושהיו רבים בתקשורת שראו בו את תקוותם. איפה הכסף? איפה הבושה? איפה יש תקשורת הוגנת?