הסימנים היו לאורך כל דרכו הציבורית של
אהוד אולמרט ופסק הדין של השופט המחוזי
דוד רוזן שניתן בוקר ליום שני, 31 למרס 2014, הווה ככל הנראה את ה"גראנד פינאלה" בסיומה של הסאגה שנפרסה לעינינו מאז דרך האיש בשדה הפוליטיקה המקומית. אולמרט הורשע בקבלת שוחד בתיק "
הולילנד".
בדרך להרשעה זו קבע השופט רוזן כי אולמרט שיקר בעדותו בבית המשפט ופרס בבית המשפט מצג שווא באשר להתנהלותו, לאמינותם של עדים וליחסי הקרבה שבניהם.
אולמרט לא ניצב בפני השופט רוזן כאדם נקי כפיים אלא כבעל עבר פלילי, עבריין שהורשע בתיק "מרכז ההשקעות". מדובר בתיק שנפתח לחקירה בעקבות בקשתו של
מבקר המדינה ואולמרט הורשע בתיק הזה בגין "הפרת אמונים" ונדון לשנת מאסר על תנאי וקנס בסך 75 אלף שקל.
ניתן להתרשם כי תאוות הבצע, היבריס, התחושה של היתר וזכאות לעמוד מעל לחוק, העיוות המוסרי והיעדר מצפן ומצפון באים לידי ביטוי לא רק במישור השחיתות הציבורית אלא גם משתקפים במהלכים הפוליטיים שיזם, ביצע, כשל ותמרן וניסה להסיח דעת מכשליו והשלכותיהם הרעות כשעיקרן במהלכים שייזם וביצע לפני מלחמת לבנון השנייה, במהלכה ולאחריה.
ואלה תולדות
כנושא דגל המלחמה בשחיתות (כמה אירוני) וח"כ צעיר של הליכוד פרץ אולמרט לתודעה הציבורית בשנות השבעים של המאה הקודמת. ב-1993 נבחר לראשות עיריית ירושלים וב-1998 נבחר לקדנציה שנייה. בקדנציה שלו ידעה העיר תנופת פיתוח נרחבת שהסתיימה בגרעון של חצי מיליארד שקלים. בין לבין פעל לאישור פרויקט מתחם מגורים בשם "הולילנד" על פסגת רכס המתנשא מול שכונת בית וגן ובניגוד למקובל לגבי בנייה לגובה בירושלים. הפער בין התוכנית המקורית של האדריכל רם כרמי לבין התוצאה הסופית היה תמוה וחריג וכרמי עצמו הגדיר את הפער הזה "אני חושב שהפרויקט הזה מאוד מכוער, נורא, ומי שביצעו את הפרויקט רצחו את הרעיון שלי ואת הבניינים שתכננתי". הפרויקט הזה הפך לאבן דרך (או אבן נגף) בקריירה של אולמרט ובמהלך השנים נקשר שמו לחשדות פליליים כבדים לגבי שוחד שקיבל תמורת מעורבותו באישור הפרויקט. הפרשה נחשפה ב-News1 ביולי 2008 וכדור השלג הפלילי החל להתגלגל.
ב-2003 מונה אהוד אולמרט לשר המשחר והתעשיה בממשלתו של
אריאל שרון וב-4 לינואר 2006 מונה לראש ממשלת ישראל בנסיבות ידועות. אריאל שרון, ראש הממשלה החזק והפופולרי לקה באירוע מוחי ואושפז לצמיתות. אולמרט, שמונה לממלא מקומו הגיע לפסגת שאיפותיו הפוליטיות.
אולמרט הקים קואליציה של 67 חברי כנסת ובמהלך אופייני מינה את
עמיר פרץ לשר הביטחון ואת מקורבו
אברהם הירשזון (עבריין מורשע בהמשך דרכו) – לשר האוצר.
בכך הותיר לשיטתו את קופת הכסף בסמיכות מרגיעה אליו ואת הביטחון השליך למחוזות שיחזרו אליו ואלינו כבומרנג מכאיב וכך גם זרע את זרע הפורענות שנבט לעץ מלחמת לבנון השנייה.
כשלון מלחמת לבנון השנייה
כשלי המלחמה הברורים בשטח רוכזו והוצגו לציבור בדוח ווינוגרד שתקף קשות את תפקודו של אולמרט בשלבים השונים של המלחמה אך הדוח (מטעמי תמימות או גרוע מכך) לא כלל המלצות למסקנות אישיות כאילו כותביו לא הכירו את תרבות לקיחת האחריות הנהוגה בישראל.
כך או אחרת רבים בציבור קראו להתפטרות אולמרט. מאהלי מחאה של התנועה לאיכות השלטון בישראל ושל חיילי מילואים התמקמו בירושלים, והמוחים דרשו למנות ועדת חקירה ממלכתית. בככר רבין נערכה הפגנה בהשתתפות עשרות אלפי אזרחים וכתוצאה החליט אולמרט לבסוף להקים שתי ועדות חקירה שיפעלו במקביל: האחת, בראשות ראש המוסד לשעבר נחום מדמוני לבדיקת תפקוד הדרג המדיני, ושנייה לבדיקת הצבא, בראשות רא"ל אמנון ליפקין ז"ל. על מבקר המדינה הוטל לבדוק את הטיפול בעורף, אך המבקר לינדנשטראוס הודיע שירחיב את תחום החקירה שלו בהתאם לשיקול דעתו. אולמרט עצמו הכריז כי "היו כישלונות, אסור לטייח ואסור להעלים עין", אך לא הסכים לדרישה לוועדת חקירה ממלכתית באמרו שהוא לא ישתק את צה"ל לכמה חודשים כדי לרצות גורם זה או אחר.
כשהיה ברור שאין בכוונת אולמרט להתפטר הגיח הפרופסור יחזקאל דרור מעננת האבק שוועדת ווינוגרד הותירה אחריה ותקף בחריפות את אולמרט. "ציפיתי (אוי לתמימות) שהממשלה תתפטר אחרי הדוח החלקי. אכן, הרמטכ"ל ושר הביטחון התפטרו, אבל ראש הממשלה לא התפטר ולא אולץ לעזוב. זה לא היה קורה באף דמוקרטיה פרלמנטארית אחרת". ועל זה נאמר שציפיות חשוב שיהיו בחדר מיטות ולא בסיכומים של ועדות חקירה.
תרגיל הסחה סורי-טורקי
בגבור הביקורת הציבורית נקט אולמרט כמה שנראה כתרגיל הסחה מובהק לצורך העתקת העניין והעיסוק הציבורי בכשלי המלחמה והכריז על פתיחת משא-ומתן עם סוריה על רמת הגולן. אולמרט סיכם עם רגי'ב
ארדואן הטורקי שיתווך בין הצדדים והאחרון עט על המציאה כמוצא שלל רב.
לא חלף זמן רב עד שארדואן הבין שנעשה בו שימוש ציני ומלכתחילה ושהמהלך הזה היה אמצעי ללא כוונה וללא יכולת ומכאן החלה לנשב האיבה הגדולה שהתגלגלה דרך השפלת הנשיא פרס לפיאסקו של המרמרה וההשפלה הנוספת שבאה בעטיה וגררה התנצלות ושלמונים למחבלים ועוד היד הטורקית נטויה.
הרה"מ הטוב ביותר שהיה לנו?
בשנה האחרונה החלה לפעול מכונת יחצנות סמויה שמפזרת מנטרות ומסרים שאהוד אולמרט בעצם היה הרה"מ הטוב ביותר שקם לישראל מיום הווסדה. לא פחות. הוא נחוש וקיבל החלטות, מה אתם יודעים. עם ישראל חייב לו.יש דברים שלא לפרסום. מה אגיד, רה"מים אחרים לא קיבלו החלטות כנראה וכל מעשיהם גלויים ושקופים כזכוכיות.
כך או אחרת אולמרט עורך מסעות בארץ ובעולם ונושא הרצאות מלומדות שעוסקות בעיקר בכמה טוב הוא היה וכמה רעים מחליפיו ומעשיהם, אך נראה שיאלץ לקחת פסק זמן עקב הרשעתו בדין וכבר ביטל שתי הרצאות שתכנן לשאת בארה"ב באוניברסיטאות של מישיגן וקורנל.
חסמב"ה
לאחרונה התבשרנו ב"
כלכליסט" וב"
גלובס" על הקמת חברת ייעוץ חדשה בשם אי.או.סי בשותפות
מאיר דגן – ראש המוסד המיתולוגי, הרמטכ"ל לשעבר
דן חלוץ ו... אהוד אולמרט. כמה צורם לצפות בחבורה הזאת שמעלה אסוציאציות מטרידות מעולם החי הקשורות בהליכות של עורבים, זרזירים, ברווז עם רקע אורטופדי ודרמטולוגיה של פילים.
מעניין לדעת איך תשפיע הרשעתו של אולמרט על ההרכב המנצח הזה ומה אם בכלל יהיה אופי יחסי הגומלין ביניהם. וגם יהיה זה מסקרן לבדוק עד כמה עבה עור הפיל של אותם האנשים שמגיעים בדרך זו או אחרת להנהיג את מדינת ישראל בסביבה עוינת ובתקופה רוויית סכנות ואתגרים.
