הצדק ניצח

רק מי שקרא פסקי דין של שופטים דגולים ומעוררי הערצה כמרים בן-פורת, מנחם אלון וחיים כהן, יכול להבין להיכן התדרדרה מערכת המשפט בישראל, ומדוע ירד אמון הציבור במערכת זו לשפל חסר תקדים. רק מי שקרא פסקי דין של אהרן ברק, בהם הוא מפרש את החוקים בדיוק ההפך ממה שנכתב בהם, וקובע שהאדם הסביר אמור להתנהג בדרך שאין אדם בעולם שיתנהג לפיה, יכול להבין את הסיבה להתדרדרות זו. רק כתוצאה מהתדרדרות זו של מערכת המשפט בישראל יכול היה יהושע רזניק, שהיה המשנה לפרקליט המדינה, לכתוב כמעט במפורש ששופטים החליטו על פסק דין עוד לפני שבחנו את הראיות: "משנוכח בית המשפט קמא כי יש ממש בטענות ההגנה לעניין הראשון, הוא נטש את הראיות שבאו בפניו וקבע לוח זמנים שאין לו שום אחיזה בראיות, וזאת במטרה שלא לפגוע באמינות המתלוננת א' לאחר שהחליט, ככל הנראה, כי על-פי עדותה של המתלוננת יורשע המבקש." ועתה הגיע השופט דוד רוזן, ונטע בליבנו תקווה שלא הכול אבוד, ושאולי סוף כל סוף נוכל לחזור ולקרא פסקי דין מבלי שנחוש שיש שני סוגי היגיון – ההיגיון של האדם הפשוט, וההיגיון המשפטי המנוגד לו לחלוטין. אחרי שהשופטת מוסיה ארד הסבירה לנו שעל-פי ההיגיון המשפטי שלה, סביר ואפשרי ששולה זקן לא סיפרה לאולמרט על מאות אלפי השקלים שבאמצעותם מומנו נסיעות פרטיות שלו, של אשתו, של ילדיו ובני זוגם ושל נכדיו, הגיע השופט רוזן וקבע שעל-פי ההיגיון המשפטי שלו, לא ייתכן שבלתי אפשרי שזקן לא סיפרה לאולמרט על סכום קטן בהרבה של 60,000 שקלים שהעבירה לאורי מסר מכספים שנתן לה דכנר לכיסוי גירעונות הבחירות של אולמרט. ואחרי שהשופטת מוסיה ארד הסבירה לנו שלמרות שאולמרט הוכיח שהוא הוציא לצרכים פוליטיים רק "הוצאות מינוריות" לעומת מאות אלפי דולרים שהוא קיבל במעטפות מזומנים, לא ניתן לקבוע שאלה אכן הוצאו לצרכיו הפרטיים, הגיע השופט רוזן ופסק שלמרות שפרט לעדותו חסרת הערך של דכנר, אין כל ראיה לכך שאולמרט ידע שדכנר נתן ליוסי אולמרט חצי מיליון שקל, עובדה זו מוכחת כיוון שלא קיימת אפשרות הגיונית שאולמרט לא ידע. ולכן ברור שהשופט רוזן היה מרשיע את אולמרט גם בפרשות טלנסקי/ראשונטורס, וברור שהוא היה מרשיע את דיניץ, את שטרית ואת שבס, שזוכו בפסקי דין שההיגיון שהוצג בהם עמד בסתירה מוחלטת להגיונו של האדם הפשוט. ולעומת זאת, כיוון שהשופט רוזן זיכה את יעקב אפרתי, שביום בו נודע לי שהוגש נגדו כתב אישום כתבתי באתר זה: "יעקב אפרתי הוא אדם נקי כפיים, ואני משוכנע שהתביעה כנגדו תקרוס כמגדל קלפים. חכו ותראו", ברור שהוא היה מקבל את דעתו של השופט סולברג שפסק לטובתו של הסרן ר' במשפטו נגד אילנה דיין, וברור גם שהוא היה מקבל את דעתו של השופט דנציגר, שקבע שבלתי מתקבל על הדעת שהנשיא קצב יורשע באונס על סמך הנחות חסרות בסיס, המנוגדות לראיות שהוצג בפני השופטים. הצדק ניצח, ומי ייתן שנזכה לראות עוד ועוד ניצחונות שלו, ועוד ועוד שופטים שילכו בדרכו הישרה, הפשוטה וההגיונית של דוד רוזן.