בעוד זמן קצר תסתיים תקופת כהונתו בת שבע השנים של הנשיא התשיעי של המדינה,
שמעון פרס בן ה-91 ובכך תגיע לסיומה לכאורה קריירה ציבורית ארוכה מאוד ומגוונת ביותר עמוסה בהצלחות ובכישלונות.
בפגישה שהייתה לי עם פרס לפני כמה חודשים בלשכתו במשכן נשיאי ישראל הוא דחה את כל השמועות שעל פיהן יש לו כוונה לפעול להארכת תקופת כהונה ואמר לי שהגיע הזמן לתלות את הנעלים הציבוריות שלו ולנעול נעלי בית.
כאשר שאלתי את פרס לאן מועדות פניו השיב מיד: "אני רוצה לעסוק בתחום של צמחי מרפא" אך לא פירט באיזו מסגרת בכוונתו לפעול. אבל מי שמכיר מקרוב את פרס יודע שהוא לעולם לא יחדל מלעסוק בנושאים פוליטיים.
צמחי המרפא יאריכו אולי את חייו של פרס גם לבחירות שלאחריהן שיתקיימו בעוד חצי תריסר שנים. גילו המתקדם של פרס לא ימנע ממנו מלהמשיך לתמרן, לגשר, לפשר, לבחוש ולתחמן כדי ליטול חלק פעיל בבחירות הבאות שעשויות להתקיים בעוד שנה או יותר. יש הטוענים שפרס עשוי לעמוד מחדש בראש גוש שמאל חדש שיקום ביזמתו ויקרא תיגר על המשך כהונתו של נתניהו כראש
ממשלה. ניסיון קודם של פרס לסלק את נתניהו מהשלטון נעשה ערב הבחירות האחרונות לכנסת.
פרס נפגש במשכן בנפרד עם שורה של אישים, ביניהם
אהוד אולמרט,
ציפי לבני,
חיים רמון,
שאול מופז,
שלי יחימוביץ',
יאיר לפיד ו
משה כחלון. מטרת הפגישות הללו הייתה ככל הנראה לערוך לכל אחד מהם שטיפת מוח כדי לשכנעו להצטרף לגוש פוליטי שיחסום את דרכו של
בנימין נתניהו להישאר בשלטון.
פעילות אנטי ממלכתית
הפגישה המסקרנת ביותר הייתה עם ציפי לבני שבמהלכה הבטיח לה פרס, לטענתם של משקיפים פוליטיים, שאם יהיה גוש מאוחד תחת מנהיג אחד, הוא עשוי להטיל עליו את הרכבת הממשלה החדשה.
היה זה ראש הממשלה המנוח
יצחק רבין שהעניק לראשונה לפרס בספרו האוטוביוגרפי את התואר הלא מכובד: "חתרן בלתי נלאה". נראה שבדומה לשור מועד פעם חתרן, תמיד חתרן.
אומ"ץ הינה, כידוע, תנועה א-פוליטית ואינה מתערבת במערכות הבחירות לצדו של גוש פוליטי זה או אחר. עם זאת לא היינו יכולים לעמוד מנגד נוכח פעילות אנטי ממלכתית של פרס.
סוד גלוי הוא שהאזרח מספר 1 במדינה מי שאמור להיות ניטראלי ולא לטבול את ידיו בביצה הפוליטית המזוהמת היה לאורך כל תקופת כהונתו קמפיינר נגד ראש הממשלה והציג תפיסות עולם משלו מול העולם, רשות הפלשתינית והחמאס.
בעקבות הפגישות הללו פנתה בשעתו אומ"ץ אל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט
אליקים רובינשטיין בבקשה שיוציא הנחיות ברורות בכל הקשור לפגישות שמקיימים מועמדים לבחירת לכנסת עם נשיא המדינה פרס.
הלוזר הנצחי
במכתב שנשלח אל השופט רובינשטיין נאמר בין השאר: "לאומ"ץ נודע כי נשיא המדינה מקיים פגישות מוקדמות עם כמה ראשי מפלגות שיכול להתפרש כניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות ועל המו"מ הקואליציוני באמצעות יצירת גוש חוסם. על-פי חוות דעת משפטית שהוכנה עבור אומ"ץ יש מקום למנוע את הפגישות הללו או לפחות להגביל אותן באמצעות מספר תנאים".
צירפנו את חוות הדעת המשפטית אך לצערנו החליט רובינשטיין שלא להתערב ופרס המשיך לחתור בארץ. בחו"ל התדמית של פרס שונה מן הקצה והוא מעוטר בפרסים ובאותות הוקרה למכביר.
מי היה מאמין שהלוזר הנצחי לשעבר שמעון פרס, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, יהפוך בגיל 86 המסווג אצל בני גילו "בערוב ימיו", למדינאי בינלאומי שבא ויוצא אצל שועי העולם ומנסה לנווט אותם כיצד לכלכל את מעשיהם.
בראשית כהונתו של פרס כנשיא הוא קיבל על עצמו תפקיד של מעופף מטעם ראש הממשלה החדש ישן בנימין נתניהו שנכפה עליו אחרי שלא עלה בידו להקים את הגוש החוסם נגדו. לפרס השועל לא הייתה בעיה לאחז את עיניו של נתניהו התן ולהרדימו כאשר הוא נפרד מדעותיו המדיניות המתונות, חצה את הקווים ולהיוולד פוליטית מחדש כמנהיג בעל דעות מרכז ימניות שלא ביישו אפילו את שר החוץ החדש
אביגדור ליברמן שהיה טרוד בבעיותיו הפליליות.
דבר והיפוכו בנשימה אחת
אחד הסימנים לכך הייתה הודעה מפתיעה שהשמיע פרס בשעתו, שממנה ניתן היה להסיק כי הוא סבור כיום שההינתקות של יישובי חבל קטיף הייתה משגה. מעניין לדעת מדוע החריש עד כה פרס בנושא זה, שנותר עדיין כפצע מדמם בקרב אזרחי המדינה ומהווה עתה מקור לפעילותה של ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה ביוזמתה של הוועדה לביקורת המדינה.
לפרס היו בעבר גם הצהרות מלחמתיות ביחס לאירן, האויבת מספר 1 של ישראל והבייבי האישי של נתניהו בשנים האחרונות. "אם צריך לעשות טעות של תגובת יתר או תגובת חסר בעניין הגרעין האירני, אני מעדיף את תגובת היתר", אמר פרס.
מעולם לא הפריע לפרס לזגזג, להגיד דבר והיפוכו בנשימה אחת וגם ליישב בלולייניות סתירות שנתגלעו בנושאים רגישים בין פיו לבין אצבעו. זיגזוג אופייני של פרס היה, למשל, במלחמת לבנון השנייה בתקופה שבה שימש אהוד אולמרט כראש הממשלה. בעדותו הסגורה בפני
ועדת וינוגרד שחקרה את מחדלי וכשלי המלחמה טען פרס שהוא התנגד מלכתחילה למלחמה.
כאשר שאלו אותו חברי הוועדה מדוע הוא לא יצא נגדה הצביע בישיבת הממשלה בעד המלחמה, לפרס לא הייתה בעיה מצפונית להשיב כי לא רצה לפגוע בראש הממשלה אהוד אולמרט.
נתניהו שיגר את פרס באותה עת לשיחה מקדימה עם נשיא ארה"ב
ברק אובמה כשליחו לקראת ביקורו של נתניהו בארה"ב. בשיחה זו נדמה היה שנמרטו כמה נוצות אידיאולוגיות מהעוף פרס, ששכח משום מה להדגיש את העיקרון של שתי מדינות לשני עמים. עקרון זה נקבע בשעתו על-ידי
אריאל שרון, מייסדה של קדימה -
מפלגתו של פרס, ואומץ בחום על-ידי יורשו אהוד אולמרט ועל-ידי משיכתו ציפי לבני שהייתה אז חברת כנסת.
לא נפח במלכודת
לפרס לא הייתה בעיה ללכת אחורנית ולהתאים את עצמו לדעותיו של נתניהו, שהיה בעבר שנוא נפשו מאז שגבר עליו בבחירות ב-1996 והנהיג מדיניות שסתרה את השקפת עולמו של פרס.
משקיפים פוליטיים טענו שההפשרה ביחסיהם של פרס ונתניהו החלה כבר בעת הרכבת הקואליציה הקודמת כאשר פרס סייע בדיעבד לנתניהו להקים ממשלה ללא קדימה אבל עם
אהוד ברק, שאינו כוס הקפה של פרס. אילו פרס היה עומד על שתי רגליו הקדמיות, כיאה לרקדן מעולה מסוגו שהגיל לא פגע בהן, היה יכול לכפות ממשלת אחדות משולשת ועוד עם רוטציה.
נתניהו לא נשאר חייב לפרס. הוא העניק לפרס כבוד מעל ומעבר. בניגוד לכללי הפרוטוקול המחייבים את ראש הממשלה רק לדווח לנשיא ונועץ בו דרך קבע, עד שפרס חזר לסורו ובהדרגה החל לחתור תחתיו.
לפרס אין גם בעיה לחזור בו מהסכמים. בהקשר לכך יש סיפור אירוני בנוסח של רשומון - ערב ההתמודדות על תפקיד נשיא המדינה, נועד פרס בשיחה בארבע עיניים עם ראש הממשלה אהוד אולמרט וביקש את תמיכתו. אולמרט שאל את פרס, בין השאר, האם זה ראוי לדעתו שאדם בגיל 85 יתחיל כהונת נשיא בת שבע שנים. פרס השועל לא נפל במלכודת של אולמרט ואמר לו כי בכוונתו להתפטר אחרי מחצית הקדנציה, עוד לפני שיגיע לגיל 90.
אולמרט לא הכחיש את דבר קיום ההסכם וסיפר על כך ליו"ר הכנסת לשעבר
דליה איציק שביקשה כבר לפני שבע שנים להתמודד לראשונה על נשיאות המדינה אחרי שכיהנה תקופה מסוימת כממלאת-מקום הנשיא קצב בעת שהיה שרוי בנבצרות.
גבר ללא גיל
איציק בנתה על המידע הזה ולקראת סיום מחצית תקופת הקדנציה של פרס פתחה במתקפה תקשורתית בעיתוי לא מובן על יורשה יו"ר הכנסת לשעבר הנשיא הנבחר ראובן ריבלין שאמור היה אז להתמודד מולה.
כאשר שאלתי את פרס אם היה הסכם מעין זה הכחיש זאת מכל וכל. בכל מקרה אחרי הסתלקותו של אולמרט בבושת פנים בעקבות חשיפת פרשות שחיתות חמורות שבהן הוא היה מעורב פרס כבר לא חייב לקיים את הבטחתו שאמנם ניתנה והמשיך לתפקד במלוא עצמתו והחליט להתיישר זמנית על-פי נתניהו ודעותיו.
פרס היה מאז ומתמיד פלא רפואי. גבר ללא גיל שחי מסביב לשעון היוקרתי שלו, מקפיד על הופעתו החיצונית, בעל חיוניות בלתי מצויה, כושר עבודה נדיר, מוח יצירתי, אדם רב פעלים ומעללים. פרס הצליח להשיל מעליו זמנית במרוצת השנים את תכונת ה"חתרן הבלתי נלאה" שהדביק לו בעבר בן גילו יצחק רבין, שהיה מחובר אליו פוליטית בעל כורחו, סלד ממנו ונמנע מלהפנות לו את גבו. פרס הוכיח זמנית שהוא יכול לחיות בלי לחתור רק בחברתם של מנהיגים פוליטיים מהדור החדש, שאת רובם הוא לא מעריך והחל לשחק את תפקיד הסב הטוב וזקן השבט.
כל האישים הפוליטיים הבכירים בני השבעים פלוס ירדו כבר מהבמה או הסתלקו לעולמם והוא נשאר אחרון המוהיקנים.
לפרס יש הרבה זמן פנוי ואין אישה שמציקה לו. סוניה נותרה לגור בדירתם בתל אביב. מי בכלל שם לעובדה שכללי הטקס מחייבים שלנשיא תהיה רעיה. על-רקע זה נפסלה בשעתו מועמדותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר,
מאיר שמגר האלמן, לתפקיד נשיא המדינה.
מאבק בשחיתות
כאשר נשאל ביום העצמאות האחרון יו"ר הכנסת החדש-ישן של הכנסת, ראובן ריבלין, שהפסיד לפרס בהתמודדות על הנשיאות אם הוא לוטש עיניים מחדש למשכן הנשיא, התחמק ואמר כי התפקיד הנוכחי קוסם לו. יש לי חדשות רעות עבור ריבלין: לא כדאי לו לצפות לתפוס את מקומו של פרס לפני תום הקדנציה שלו בעוד חצי תריסר שנים. בשנת 2016 יהיה אולי על מה לדבר. אני מציע לריבלין שישאל את קודמתו בתפקיד, חברת הכנסת דליה איציק, שכבר תפרה עבורה גרדרובה של מכנסיים ומעילים אופנתיים למשכן הנשיא בהנחה שפרס לא יציג את מועמדותו או לחלופין, אם ייבחר ומצב בריאותו לא יאפשר לו לכהן תקופה ממושכת כנשיא. עתה, אחרי שריבלין נטל מאיציק את כהונת יו"ר הכנסת והיא כבר לא משמשת בתוקף תפקיד זה כממלאת-מקום הנשיא, מועמדת איציק לככב במדור הנצחי בעיתונים על אנשים שהתאדו: "איפה הם היום?"
הצלחתו של פרס להפוך לדמות מרכזית במדינה בתחום המדיני, עוררה את תנועת אומ"ץ לפנות אליו בשעתו בדרישה שיירתם לפעילות חיונית במאבק בשחיתות השלטונית, שלא זוכה משום מה לשיתוף פעולה מצדם של שרים בכירים בממשלה החדשה ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אומ"ץ עדכנה את פרס כי ערב הבחירות האחרונות לכנסת היא פנתה אל כל ראשי המפלגות המתמודדות, בבקשה שיכללו במצעי מפלגותיהן סעיף מיוחד שיכלול התחייבות להיאבק בשחיתות השלטונית שהגיעה לממדים מפלצתיים. רק שני מנהיגי מפלגות נענו לפנייה שלנו: יו"ר קדימה, חברת הכנסת ציפי לבני ויו"ר מרצ, חבר הכנסת
חיים אורון.
זאת ועוד: אחרי הבחירות, לפני שהוקמה הקואליציה בראשות נתניהו, פנה אליו
מבקר המדינה השופט בדימוס
מיכה לינדנשטראוס, מהלוחמים הגדולים בשחיתות הציבורית, בבקשה שיהיה אזכור בולט למאבק בשחיתות הציבורית בהסכמים הקואליציוניים עם המפלגות השונות, אבל נתניהו התחמק מכך.
לא התפלאתי על כך. לאורך כל התקופה שבה כיהן נתניהו כראש האופוזיציה, הוא נמנע מלהתריע בפומבי ולו רק פעם אחת על שחיתותו של ראש הממשלה אולמרט. אין לי כמעט ספק שנתניהו נהג כך בגלל חששו הרב מאולמרט התמנון בעל-ידי הרפש והפה המלוכלך. בשיחה שהייתה לי עם נתניהו בעבר הרחוק, התרשמתי שהוא מעדיף לשמור על מרחק ממנו.
שדה מוקשים
באופן רשמי מצא נתניהו נימוק דחוק להתנהלותו המוזרה, שהוסברה ברצונו לשמור על ממלכתיות מדומה. חשבתי לתומי שאחרי שנתניהו יבחר כראש הממשלה, הוא יישא את דגל המלחמה בשחיתות השלטונית כשאולמרט כבר לא נושף בפניו, אבל התאכזבתי. יש כבר סימנים ראשונים לכך שהשחיתות השלטונית אמורה להיות, למרבה הצער, החמצן של הממשלה הנוכחית.
פרס לא הרים את הכפפה, ויסרב ככל הנראה להיכנס לשדה המוקשים של השחיתות שממנה הוא נחלץ בעבר בעור שיניו וכל חפצו היה שאור הזרקורים לא יופנה אליו מחדש.
יש לכך כמה סיבות לא טובות. ביצור שלטון החוק לא היה מעולם בראש מעייניו של שמעון פרס. כאשר כיהן לפני עשרים שנה כראש ממשלת האחדות של המערך והליכוד, פעל להדחתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז
יצחק זמיר (שהפך לימים לשופט עליון) בגלל כוונתו הנחושה של האחרון להעמיד לדין פלילי כמה מראשי השב"כ שעברו עבירות פליליות חמורות בפרשת קו 300.
לאורך תקופת כהונתו בתפקידים ממלכתיים בכירים נמנע פרס מלגנות את השחיתות האישית של כמה מראשי המדינה, בהם אריאל שרון, אהוד אולמרט ואישי ציבור בדרגים נמוכים יותר, אולי משום שכאשר הסתרק ראה להפתעתו שעל שיער ראשו הכסוף יש כמות גדולה של חמאה מתוצרת חוץ. לפעמים הוא גם ליקק ממנה בכמויות משביעות. פרס לא הסתייג מעולם גם מהשחיתות הציבורית במישור העקרוני ומילא את פיו מים מזוהמים, אולי משום שהנושא הזה היה קרוב לכיסו ולא לליבו.
בתקופת כהונתו של פרופ'
דניאל פרידמן כשר המשפטים כאשר הוא החל, בעידודם של ראש הממשלה אהוד אולמרט והמשנה חיים רמון, להשתלח בשופטי בית המשפט העליון ולפגוע בגופי אכיפת החוק, לא נשמע קולו של פרס - לא בישיבות הממשלה שבה היה חבר ולא כנשיא המדינה המופקד על שמירת שלטון החוק.
נימוקים עלובים
זאת ועוד: אחד הצירים המרכזיים של השחיתות השלטונית הוא הקשר ההדוק בין ההון והשלטון. פרס נחשב לאורך פעילותו הממלכתית הממושכת כאחד מאדריכלי קשרי ההון והשלטון, והוא גם דאג היטב לטפחם. מעולם לא היו לפרס רתיעות לטוס לחו"ל במטוסיהם הפרטיים של אילי הון, להתארח על חשבונם ולקבל מהם מתנות. פרס העדיף תמיד לקבל חליפות הדורות.
בעת התמודדות בין פרס ו
עמיר פרץ על ראשות מפלגת העבודה, נזקק פרס פעם נוספת לעזרתם של כמה אילי הון שתרמו לו באורח בלתי חוקי סך של 320 אלף דולר. המוציאה ומביאה את הכסף הייתה דליה איציק, שכיהנה אז כשרת התקשורת וניצלה את קשריה ההדוקים מדי עם אילי הון שמעולם לא קופחו על-ידי המשרדים שהיא עמדה בראשם. אומ"ץ פנתה באותה עת אל היועץ המשפטי לממשלה מזוז, ודרשה ממנו להורות על חקירת משטרה נגד פרס ואיציק בחשד שקיבלו שוחד. בנסיבות תמוהות החליט מזוז שאין מקום לחקירת המשטרה, אבל הכתם שרובץ מאז על השניים לא הוסר.
למרבה האירוניה ניצל פרס מתלונה חוזרת של אומ"ץ לוועדת האתיקה של הכנסת גם בנושא זה. הוועדה הודיעה לאומ"ץ שמאחר שפרס חדל להיות חבר כנסת ונבחר בינתיים כנשיא, היא מנועה מלדון בתלונה. אומ"ץ הציעה בשעתו לנשיא הפורש פרס לפתוח דף חדש בתחום ההגינות האישית, ולעמוד בראש המאבק בשחיתות הציבורית. הבהרנו לפרס שאם הוא ייענה בכל זאת בחיוב ויציע לנו דרכי פעולה מעשיות, נוכל להגיש לו את כל הסיוע הדרוש. רק אז תידלק אולי, סוף-סוף, אלומת אור בקצה מנהרת השחיתות הציבורית. אבל פרס לא נענה להצעתנו ולא היה קשה לנו לנחש את הסיבת לכך.
היה צורך להמתין כמה שנים עד שבבחירות האחרונות לנשיאות שנערכו לפני זמן קצר פרצה השחיתות השלטונית במלוא עצמתה. שלושה מקרב המתמודדים לנשיאות בנימין (פואד) בן-אליעזר, דליה איציק ו
מאיר שטרית התגלו כמועמדים בעייתיים.
רק במזל לא נבחר אחד מהם לנשיא המדינה העשירי.
