מאות מיליוני אנשים מחוברים לפייסבוק. השימוש בפייסבוק מציב לא מעט סכנות ובהן הפצת מידע אישי של גולשים והפיכתו לנחלת הכלל, וכן הפצה של תכנים העלולים לפגוע ברבים בשמם הטוב.
בתי המשפט נוהגים שלא להקל ראש בעניין פרסום לשון הרע בפייסבוק, בעיקר לאור התפוצה העצומה שיכולה להיות לפרסומים. כך למשל חייב השופט ערן קוטון מבית משפט השלום בחיפה, אדם שפרסם דברי לשון הרע בפייסבוק על בת זוגו לשעבר. השופטת רותם קודלר-עיאש, מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השוותה לאחרונה את הפייסבוק לכלי נשק רב עוצמה.
פרסום לשון הרע בדף הפייסבוק לגבי אדם אחר או תאגיד, יכול להפוך לנחלת הכלל ולהגיע בשניות לחבריו של המפרסם. יתרה מזו: כל גולש יכול להיכנס לפרופיל של גולש אחר, תוך שימוש באופציות החיפוש, ולראות את הפרסום, אלא אם בעל הפרופיל יגביל את הכניסה לפרופיל שלו ל"חברים" בלבד וישנה את אופן סיווג הפרטיות.
כשמדובר בפרסום בפייסבוק, לא רק שציבור בלתי מוגדר בגודלו יכול לקרוא את מה שפורסם, אלא שהאפשרות לבצע LIKE או SHARE לפרסום, מגדילה באופן מיידי ומשמעותי, בלחיצת מקש, את כמות המשתמשים הנחשפים לפרסום. לא זו בלבד שמחשבותיו של הפרט הופכות לנחלת הכלל, אלא שנוצרת מציאות אינטראקטיבית ודינמית, שבה הכלל משתתף לא רק בידיעה של הכתוב, אלא הוא גם מוזמן לחוות דעתו לגביו, לשתף בו אנשים נוספים ואף ליצור לגביו דו-שיח.
עמדת בתי המשפט היא, כי קיימת חזקה לפיה הכותב הודעות ברשת חברתית, מודע לכך שההודעה עשויה להיקרא על-ידי מספר נוסף של קוראים, ובפרט כאשר ההודעה איננה ממוענת לאדם אחד בלבד, אלא לקהל רחב יותר. בתי המשפט בוחנים את השאלה אם פורסמה לשון הרע בפייסבוק על-פי המבחנים הנוהגים בכל תביעה של לשון הרע, בשינויים המחייבים.
ראשית, נבחנת השאלה אם הביטוי מהווה לשון הרע על-פי אחת מהחלופות בהגדרה שבסעיף 1 בחוק איסור לשון הרע. דהיינו: האם זהו דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו וכיוצא באלה ואם מתקיים יסוד הפרסום כמשמעותו בסעיף 2 לחוק. על-מנת שיתקיים יסוד הפרסום כשמדובר בפרסום בכתב, די שהכתוב עשוי היה להגיע לאדם נוסף מלבד הנפגע. בפייסבוק, כידוע, מגיע הפרסום לעיניהם של גולשים רבים.
רק אם מגיעים למסקנה שמדובר בלשון הרע ומתקיים יסוד הפרסום, ייבדק אם הביטוי נהנה מאחת החסינויות המוחלטות המנויות בחוק. אם כן, הרי שדין התביעה להידחות. אם לא - ימשיך בית המשפט לשלב הבא: בחינה אם הפרסום מוגן על-פי ההגנות המנויות בחוק. אם ימצא שהפרסום אינו מוגן, יעבור בית המשפט לשלב האחרון והוא פסיקת הפיצוי.
בבואם לקבוע את גובה הפיצוי, בתי המשפט לוקחים בחשבון את טיב הפרסום, תפוצתו, סוג האנשים הנחשפים אליו, מידת הרושם שהוא מותיר ומידת השפעתו הפוטנציאלית. מאחר שבמקרה של פייסבוק מדובר בפרסום שהוא ככלל בעל תפוצה רחבה, על המפרסמים לשקול בקפידה את דבריהם ולהיזהר בלשונם כשהם מתייחסים לאדם אחר, על-מנת שלא לפגוע בו ועל-מנת שלא יהיו חשופים להליך משפטי, שעלול להסתיים בתשלום פיצויים כבדים.
