הרבה מאוד כותבים על החופש הגדול. איך להתמודד עם הילדים? איך לעזור להם להכניס מסגרת בחופש הגדול? להעסיק אותם, למנוע מריבות, לאן לנסוע ואיך לחסוך כספים. דבר אחד עוד לא ראיתי שכתבו וזה על ההורים. איך ההורים יכולים ליהנות מהעובדה שהילדים קמים מאוחר, ללא הכנת מערכת וכריכים בבוקר, ללא טלפונים מבית-הספר ובכלל ליהנות מעצם העובדה שקיץ והילדים בחופשה.
לאחרונה עשיתי סקר קצר בקרב ההורים שאני מנחה ומדריכה. שאלתי - "אם אכין מדריך לחופש הגדול, מה הייתם רוצים שיהיה במדריך?" קיבלתי תשובה גורפת מרובם: נמאס לנו מהעצבים והמריבות עם הילדים.
תקופת הקיץ - ים, בריכה, חופש, משפחה, כייף - השאלה מאיפה מגיעים כל-כך הרבה כעסים ורעש בבית? אחת הסיבות העיקריות היא שמדובר בחופש. יש בלבול ענקי בין המילה חופש - חופשה, בילויים, הנאה, אין בית-ספר, שיעורי בית וכדומה, לבין חופש מגבולות, מחויבויות וכללים. אם אתם חושבים, הורים יקרים, שהבלבול הוא רק אצל הילדים - יש לכם טעות ענקית.
חוסר היכולת לעשות הבדל הוא קודם כל אצל ההורים. הרי ההורים הם אלו שקובעים את הגבולות, הם אלו המחליטים על המחויבויות והם אלו אשר אמורים להעביר את האחריות המלאה לילדיהם. ישנו עוד גורם אשר בגללו נוצרות מריבות וכעסים בבית שלכם והוא העייפות שלכם ההורים. הרי לא יכול להיות שבמקום ליהנות עם הילדים בזמן החופשה, תהיו עסוקים בלהגיד להם 10 פעמים כל דבר.
אז אני חוזרת ושואלת, מי אמר שהחופש הגדול הוא "זמן החופש" רק של הילדים? אין צורך לקום בבוקר מוקדם ולהכין כריכים ולארגן את הילדים ליציאה מהבית. הורים בעלי המזל הגדול יותר אף ימשיכו לישון מעבר לשעה 7:00 בבוקר או שיהיו כאלה שיספיקו לשתות כוס קפה.
אין צורך להזכיר לילד ארבע פעמים בכל ערב: לסדר מערכת, לעשות שיעורים, ללמוד למבחן. אין טלפונים מהמורה - הוא הפריע, הוא יצא באמצע השיעור, הוא לא מפסיק לפטפט. אין מחברת קשר. גם ההורים שילדיהם הולכים לקיטנה ועדיין צריכים לקום מוקדם, עדיין ישנן כמה הקלות בדרך.
אז למה הסוללה שלכם במצב אדום? למה אתם חסרי סבלנות, מתעצבנים וצועקים על ילדכם? (אגב, יש עוד מישהו אצלכם בבית שמתפוצץ מהר על כל דבר?)
איך ממלאים את הסוללה?
אחד הדברים החשובים באמת הוא לדעת מה ממלא אתכם. מה מרגיע אתכם. מהו הדבר שגורם לכם להגיד - הלוואי והיה לי עוד קצת מהזמן הזה לעצמי, לשבת ולשתות כוס קפה בניחותא. ללכת לעשות הליכה או כל ספורט שהוא עם חבר/ה, או לבד עם מוזיקה טובה. האם עושה לכם ההורים טוב כשיש מוזיקה שמתנגנת בבית?
למה אתם לא עושים את זה?
אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם ששמעתי את התירוצים: "אין לי זמן", או "הלוואי והייתי יכול/ה, או "אשתי תהרוג אותי אם אני אצא בשעות הערב להתאמן וההפך", הייתי עכשיו משתזפת בחוף ים קסום אי-שם ברחבי העולם. אז תבינו כמה פעמים שמעתי את התירוצים האלה. ובכן, לפני שאתם אומרים את אותם המשפטים, קראו את הנוסחה המונחת לפניכם:
