אסטרטגיית ה"מגן האנושי" של החמאס שתוצאתה המצערת היא פגיעה באוכלוסייה אזרחית, מצליחה להזין וללבות עוינות לישראל בעולם הערבי ובדעת הקהל בעולם ולייצר מגמה של לחץ בינלאומי העלול לכבול את ידיה של ישראל בבצע "צוק איתן". העובדה היא כי תושבי רצועת עזה נתונים בין הפטיש לסדן ומגלים חוסר אונים בעיקר מאימת מחבלי חמאס, החותרים במכוון לחשיפת האזרחים לסיכוני הלחימה. מזווית הראייה של חמאס, פגיעה ישראלית באזרחים ברצועת עזה, ובפרט ילדים ונשים, היא בבחינת מקדם בולט של האינטרסים שלו.
קיומה של תסיסה לטנטית גוברת של האוכלוסייה הפלשתינית ברצועה כלפי החמאס, חזקה שתשמש מטבע ההגיון, כ"חומר ביד היוצר" וכהזדמנות מתבקשת לתקיעת טריז בין הגורמים הלעומתיים בעזה, מזווית הראייה של גורמי לוחמת המידע הישראלים, לצד מגמות תומכות לחימה מגוונות נוספות.
יובהר כי הלוחמה הפסיכולוגית היא אמצעי מסייע ללחימה באש, ובנסיבות המיוחדות של מלחמה א-סימטרית, המתאפיינת בחיכוך עם אוכלוסייה צפופה, יש לה משמעות של מכפיל כוח. בצבאות מודרניים מייחדים מקום בלתי מבוטל לשיטת לוחמה זו, והיא חלק בלתי נפרד מתורת הקרב המשולב.
ממד זה זוכה לטיפול מערכתי גם בצה"ל, ובמהלך מבצע "צוק איתן" היה ניתן להתרשם כי ביטויה העיקרי של הלוחמה הפסיכולוגית השתקף עד כה, בהטלת כרוזים "מנחים" מן האוויר כלפי תושבי רצועת עזה. ניתן לקבוע ביושר כי המדובר במאמץ צנוע מדי שתוחלתו אינה מובנת מאליה, בעיקר נוכח הטלת האימה מצד מחבלי חמאס כלפי האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה.
הבעיה העיקרית והכרונית כמעט, של מערך הלוחמה הפסיכולוגית הישראלי היא העדרה של יכולת שידור רדיו וטלוויזיה בשפה הערבית כלפי האוכלוסייה הפלשתינית ברצועת עזה. המדובר במחדל רב שנים שלא טופל והיה בעוכרינו הן במבצעי "
עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן". דווקא כאשר אנו נדרשים יותר מכל למדיום כה חשוב, שהיה בו כדי לשפר את תנאי זירת הלחימה עבור כוחותינו.
בדוח מיוחד של
מבקר המדינה שפורסם בשנת 2009 נקבע כי "מבקר המדינה שב ומעיר בחומרה למשרד ראש הממשלה ולמשרד החוץ על מחדל לאומי רב-שנים בתחום ההסברה לקהלי היעד דוברי השפה הערבית. כשל מערכתי זה הומחש ביתר שאת גם בתקופה שקדמה למבצע "עופרת יצוקה", במהלכו ובעקבותיו". עוד נקבע כי המבקר "מעיר על המחדל המתמשך בכל הקשור לשידורי המדינה בשפה הערבית לתושבים הפלשתינים ברצועת עזה ובאיו"ש וכן לתושבי מדינות ערב השכנות ולכלל העולם הערבי.
קהלי יעד החשובים הללו חשופים לחלוטין בחזית ההסברה לתעמולה מתמשכת של שידורי התחנות הערביות במרחב כולו, שעה שמדינת ישראל אינה פועלת למעשה בחזית קריטית זו באמצעות השידור הממלכתי בשפה הערבית בטלוויזיה וברדיו. גם ערביי ישראל חשופים לתעמולה מוכוונת אנטי-ישראלית בשידורי רשתות טלוויזיה ערביות בלווין ובראשן תחנת "אלג'זירה", כמו גם לשידורי החמאס וחיזבאללה. ביטוי חריף לכך הומחש גם במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה ובעקבותיו. לסיום דבריו דורש המבקר כי על הממשלה "באמצעות המשרדים המופקדים על הנושא, ובראשם משרד ראש הממשלה, שבמסגרתו מטה ההסברה הלאומי, ומשרד ההסברה והתפוצות, יפעלו להפסקת הסחבת הבלתי נסבלת בכל הנוגע לשיפור ההכרחי של השידור בשפה הערבית הן לעולם הערבי, הן לתושבי רצועת עזה ואיו"ש והן לדוברי השפה הערבית בישראל".
אכן דברים כדורבנות, הזועקים את אשר ידוע זה מכבר - העדרות הקול הישראלי מהספקטרום התקשורתי ברצועת עזה, במהלך מבצע כה משמעותי של צה"ל. בה בשעה, החמאס מפעיל בעצם ימים רגישים אלה מאמצים בלתי נדלים בתחום הלוחמה הפסיכולוגית מול ישראל, גם אם המדובר בפעילות חובבנית ושקופה.
בהקשר זה מן הראוי לתת את הדעת ללקחי הצבא האמריקני מכשלון ההשתלטות על העיר פאלוג'ה בעירק (אפריל 2003), שיש בהן כדי ללמד על המורכבות הכרוכה בפעילות צבאית באזור אורבאני צפוף אוכלוסין ומכאן הצורך בעיצוב תורת לחימה המכוונת להתמודדות עם יריב בסביבת לחימה א-סימטרית. במסגרת זו נקבע כי:
א. האויב ישאף לנצל את המורכבות האנושית, התקשורתית והמסובכות הפיסית של מרחבים אורבאניים כדי להימנע מעימות ישיר וכדי לנצל את נקודות התורפה האמריקניות במישור הפוליטי והתקשורתי.
ב. תכנון פעולות צבאיות הכוללות הרחקת אזרחים ממוקדי לחימה מייצר אפשרויות לחימה מגוונות. בהקשר למבצע בפאלוג'ה ניתנו לכוחות אך מספר ימים להכשיר את הקרקע טרם הכניסה הקרקעית המאסיבית. בשל כך התאפשר למחבלים להסתתר מאחורי האוכלוסייה האזרחית באופן שחייב ריסון בהפעלת הכוחות מחד-גיסא, ומאידך-גיסא, שימש רקע נוח לסיקור תקשורתי עויין ומגמתי.
ג. מבצעי לוחמת מידע נעשים חשובים יותר ויותר במאה ה-21, בהינתן זמינות אמצעי תקשורת המשדרים 24 שעות ביממה באופן המקנה עדיפות להזדמנויות לתעמולה של גורמי הטרור.
ד. נוכחות כלי תקשורת בשדה הקרב הייתה בשליטת האויב ובהכוונתו. כתוצאה מכך התאפשרה הזרמת מידע מגמתי כלפי חוץ במהלך הקרבות.
ה. טענות שקריות בדבר קרבנות בקרב בלתי מעורבים הופצו בכלי תקשורת ערביים, מבלי שהיה ניתן להזימן בזמן אמת.
אשר לממד לוחמת המידע ניתן דגש לנסיבות שבהן "המחבלים הפגינו הבנה מובהקת בערך המיוחד של מבצעי תודעה ואמצעים אלה היוו מנוף יעיל לגיוס לחץ פוליטי להשגת הפסקת אש". המחבלים הזינו את רשתות הטלוויזיה בדיסאינפורמציה, שתלו תעמולה באתרי אינטרנט בין השאר כדי לגייס מתנדבים ותרומות וכן כדי להפיץ שמועות ברחובות. גם אימאמים הצטרפו למאבק וקראו בדרשות במסגדים לבצע ג'האד נגד הכוחות האמריקנים.
תחנות הטלוויזיה הלוויניות "אל-ג'זירה" ו"אל ערבייה" מילאו תפקיד מכריע בעיצוב לחץ פוליטי להפסקת המבצע. דיווחים שקריים, מוגזמים ומגמתיים, רובם בהתמקדות בסיקור עויין של התנהגות הכוחות האמריקניים ותיאור פגיעה באזרחים.
דוגמה מודגשת לשימוש המתוכנן בערוץ "אל-ג'זירה" מפורטת בדוח האמריקני; נזכר כי כתב הערוץ, אחמד מנצור צילמו סצינה שבה נראו תינוקות מתים בבית חולים, ונטען כי נהרגו בהפצצה אווירית אמריקנית. בדברי הקריינות המלווים ננקטה השוואה בין מעשי האמריקנים לבין מעשי הישראלים נגד הפלשתינים באינתיפאדה. כמו-כן הוצגו פעמים רבות, צילומי תקריב של ילדים שותתי דם ונשים מייבבות ומתאבלות. כל הדיווחים היו מפוברקים וללא בסיס עובדתי.
גם הטענות בדבר הריגתם של 600 אזרחים ופציעת 1000 נוספים היו שקריות, אולם לא היה ניתן לסתור אותן בהעדר כתבים מערביים בשטח. הדוח מסכם וקובע כי "אל-ג'זירה" נתנה למעשה את הטון בהקרנת תמונת מצב מעוותת של המערכה בפאלוג'ה, ובכך גזרה לשבט את גורלו של המבצע האמריקני.
לעומת הכשלון המבצעי האמריקני בלחימה בפאלוג'ה, לקחי הצבא הבריטי מהמלחמה בצפון אירלנד מייחסים ללוחמה הפסיכולוגית "תפקיד מפתח באסטרטגיה הבריטית כלפי צפון אירלנד". מטרות הלוחמה הפסיכולוגית של הבריטים במערכה זו הוגדרו כ:
א. מאמץ לרכישת אמון מול אוכלוסיית היעד או לפחות צמצום העוינות כלפי יחידות הצבא.
ב. הדיפת מסרי דיסאינפורמציה מצד גורמי הכוח העוינים.
ג. ייזום פעולות של דיסאינפורמציה שתכליתן פגיעה או ערעור שווי המשקל של היריב.
על אף הבדלי הניואנסים בין זירות המערכה באירלנד ובשטחי רצועת עזה, מתקיימים ברמה העקרונית מאפיינים טקטיים-אופרטיביים בעלי דמיון מסוים.
הניצחון הבריטי שהושג גם בסיוע מומחים ללוחמה פסיכולוגית, מהווה הוכחה נוספת לחיוניות הגלומה בשילוב לוחמת המידע כאמצעי משלים לפעילות צבאית מסורתית. הלקח הנגזר מכך בהקשר למכלול הישראלי-פלשתיני, אינו עניין של מה בכך.
לסיום, יהיה זה נכון להידרש למושכל רלוונטי של הוגה הדעות הצבאי, קארל פון-קלאוזביץ ולפיו: "החשיבות הנודעת לדיכוי רוח הלחימה של היריב, אינה נופלת מהרג ממשי של חייליו".
