זאב ז'בוטינסקי הסביר בזמנו למנהיגי הציונות את חשיבותה של דעת הקהל. גם מדינאי אירופי הנוטה לתמוך בציונות לא יוכל לאמץ מדיניות כזאת אם דעת הקהל תהיה נגדה. לכן יעץ ז'בוטינסקי לא להסתפק בפגישות בחדרים סגורים עם שרים של ממשלות שונות, אלא לפנות ישירות לציבור באירופה ובאמריקה. ובייחוד טען ז'בוטינסקי כי אין לשבח מדינאים בגלוי ולהחניף להם אם הם פוגעים בנו, ולהסתפק רק בפגישה סגורה על-מנת להתלונן על פגיעתם. משנתו זו של ז'בוטינסקי נכונה היום יותר מתמיד, אך נראה כי כמו אז, גם היום קברניטינו אינם בקיאים דיים בניהול של מלחמת תעמולה, ובעיקר אינם יודעים כיצד להדוף את ההתקפה של הערבים נגדנו. הפעם אנו זקוקים לדעת קהל אוהדת באירופה ובאמריקה גם כדי להדוף ראשי מדינות וערוצי תקשורת מרכזיים במערב המלבים את אש השנאה נגדנו.
כך למשל בטלוויזיה ובעיתונות בעולם מוצגת תמונה של תושבי עזה המתענים בסבלותיהם במלחמה עם ישראל, ורבים מהם מתים ופצועים. נשיא ארצות-הברית
ברק אובמה מסביר כי הוא מבקש להביא סוף לסבל האזרחים החפים מפשע, ומגישי תוכניות-חדשות בטלוויזיה שואלים עד מתי יסבלו אותם מסכנים. אין הם מפנים את שאלתם לחמאס, אין הם שואלים את הערבים המופיעים בתוכנית מדוע אינם דורשים מחמאס להפסיק לירות טילים על תושבי ישראל. המגישים נאנחים יחד עם הערבים המספרים על סבלם האיום. שנאת ישראל הקדומה והאכזרית עוטה מסווה של רחמים. כך למשל, במהדורת חדשות של "סקאי ניוז" הבריטית המשודרת בשעת שיא, הראו יום אחר יום סרטון של ילדה חולה בעזה, ומודיעים לצופים כי היא ממתינה לרשות לצאת לטיפול מחוץ לעזה. הילדה הנושמת בעזרת צינור נראית כנוטה למות, פניה מעוותים, גופה רזה ומעוקם מאוד. התוכנית נוטעת בלב הצופים כעס ושנאה נגד ישראל ורחמנות על המשפחה הסובלת, אף על-פי שהמגישים יודעים כי לחולי הילדה אין שום קשר לישראל, והמשפחה זקוקה לרשיון יציאה מן "הרשות הפלשתינית", אך נמנעה מלהגיש בקשה. כנראה יש להם סיבה טובה לכך, אולי היו מעורבים במעשי טרור נגד הפתח. תמונת הילדה הופיעה גם באחד העיתונים הנפוצים בבריטניה בכותרת ראשית בעמודו הראשון.
את תעמולת הכזב הזאת מזינים פתח וחמאס. שיטתם היא להשמיע שקר אחר שקר מיד בפתיחת דבריהם, ללא קשר לשאלה שנשאלו. כדי להפריך את השקרים שהם משמיעים בדקה אחת יידרשו לדובר אמת עשר דקות לפחות. אבל אם מופיע ישראלי, בתוכניות בערבית בטלוויזיה של "אלג'זירה" או "סקאי ניוז", תינתן לו פחות מדקה לדבר.
הישראלי יקשיב בנימוס לערבי עד שיסיים את דבריו ולא יפריע לו. אבל יש לערבי גם טקטיקה בדוקה: אך יפתח הישראלי את פיו, יתחיל נציג חמאס או פתח לצעוק, כאילו נזכר במשהו ששכח להגיד קודם. שיטה זו מוכרת לנו מהופעות בטלוויזיה הישראלית של ח"כים מטעם הרשימות הלאומניות הערביות. כך למשל, נציגו של ראש הממשלה לעיתונות הערבית, אופיר גנדלמן, מרשים מאוד הן בערבית המשובחת שלו והן ביכולת הריכוז וההבעה שלו. אבל כשהופיע בתוכנית בהנחייתה של הלבנונית ראדא עוויס ב"אלג'זירה", צעקה המגישה ולא נתנה לו לדבר. ביכולתו האינטלקטואלית עולה גנדלמן עשרות מונים על אותה ראדא עוויס, אך המגישה מנעה מן הצופים לשמוע מה היה לו לומר. יש אפוא לאמן את הדוברים להדוף שיטות השתקה אלו הן מצד מנחי תוכניות והן מצד אורחים, ולהסיר את כפפות הנימוס.
התקפה ולא הצטדקות בתעמולה
על מגישי תוכניות בטלוויזיה חביבה השאלה שאותה הם מפנים לנציגי ישראל: אם אכן נכונה טענת ישראל כי היא נמנעת מפגיעה באזרחים, כיצד זה שנהרגו נשים, ילדים וזקנים רבים כל כך בעזה. מספר הנפגעים לקוח כמובן מ"מקורות" של חמאס. ישראלים, גם שרים כמו
נפתלי בנט ו
יאיר לפיד, נופלים במלכודת, ומתחילים להסביר כי "אין לנו בעיה עם תושבי עזה", כי אנו אכן משתדלים לא לפגוע באזרחים, אבל מה לעשות שאנשי חמאס מתחבאים מאחוריהם. ההצטדקות של ישראל, ואמירות כמו כמה אנו כואבים את סבלם של עזתים, מזמינה את המגישים לשאול עוד שאלות חצופות, כמו אם יש לכם "כיפת ברזל", פירוש הדבר שאינכם בסכנה, אז מדוע אם כן אתם מפציצים את עזה?
יש להפסיק את ההצטדקות ואת ההתגוננות. על ישראל להסביר כי אנו מענישים את חמאס שפתח במלחמה נגדנו. אנו מכוונים את הפצצות על אנשי חמאס, אבל אם יש בקרבתם אזרחים, אנו בוחרים לשמור על חייהם של אזרחינו לפני שנשמור על חייהם של האבות והאימהות של הטרוריסטים הללו, שאותם הם גידלו וחינכו לבצע בנו פשעים במסגרת פעילותם בחמאס.
הערבים אוהבים להציג תמונות של זקנים, נשים וילדים בוכים ופצועים. עלינו לחזור על האמת כי תושבי עזה חרו בחמאס. מי שמפציץ את ערי ישראל ואת אזרחיה הם הבנים או הנכדים של זקנים אלה, בעליהן של הנשים, האבות של הילדים, הדודים והאחים של מחבלי חמאס. האזרחים אינם מגנים את חמאס. להפך, הם שהעלו אותו לשלטון, הם מזדהים עם מטרותיו, הם מריעים בעצרות שהוא מארגן. אנשי החמאס לא נחתו מן הירח. הם תושבי עזה, הם בני משפחותיהם של הבוכים מהתמונות בטלוויזיה והמבקשים להשמיד את ישראל.
לדברי אובמה, יש בסיס לתלונותיהם של תושבי עזה נגדנו, וכי על ישראל למצוא פתרון למצוקתם, בלי קשר למלחמה. עלינו להזכיר שוב ושוב כי הערבים ניסו להשליך אותנו לים ב-1948, אז כבשה מצרים את רצועת עזה שהיא חלק מארץ ישראל. הערבים ניסו שוב להשמיד אותנו ב-1967, ואנו שחרננו את הרצועה. הם באו לעבוד אצלנו והשתכרו היטב, ואנו איפשרנו להם תנאי מחיה טובים בהרבה מאלה של מיליוני הערבים המתרחקים מבתיהם לאירופה למצוא בה עבודה. אך הם בחרו בחמאס, כלומר בדרך הטרור, שהשקיע את הכספים שקיבל בבניית מכונת מוות לישראלים, ולא בבניית כלכלתה של הרצועה. כך גרמו העזתים לעצמם להפסיד את מקור הפרנסה שלהם, וגם את המעברים הפתוחים ואת הגישה לבתי החולים בישראל. כשיראו בטלוויזיה כמה רבה הצפיפות בבית החולים בעזה, אנו נזכיר כי הם יכלו לבנות בתי חולים, אבל העדיפו לבנות מנהרות מוות להרוג באמצעותם ישראלים אזרחים. כשהם מתלוננים על מחסור בתרופות, נשיב כי העזתים הם שבחרו מרצונם להביא לרצועה אלפי טילים ארוכי טווח, במקום תרופות.
פצויים והגירה
עלינו לדרוש מאנשי עזה לשאת באחריות למעשיהם נגדנו. לפיכך, מי שמחליט בעקבות המלחמה לתת כסף רק לעזה שהיא הצד התוקפן במלחמה הזאת, אנו נראה בו כמצדד באויב של ישראל. עלינו לדרוש כי הכסף מחו"ל יחולק גם לישראל לכיסוי הנזק שהסבו לנו תושבי עזה באמצעות חמאס במלחמותיהם נגדנו ובכל מעשי הטרור של המחבלים שיצאו מרצועת עזה. מלבד נזק לכלכלת ישראל, הם אשמים בשפיכת דם נקי ובהרס חיי משפחות. ויתור על דרישתנו לפיצויים כמוה כהכרה באשמתנו ובצדקת התוקפנות הערבית כלפינו.
במקום לשלוח הון לעזה שייפול בידי חמאס ושיושקע בהכנות לסבב המלחמה הבא נגדנו, מוטב לתת חבילות סיוע שיעזרו לעזתים להגר לארצות ערב או אף לאירופה ולהצטרף לתנועה העצומה של תושבים ערביים המחפשים חיים יותר טובים במדינות אחרות. לפי הערכות, חיים עכשיו באירופה למעלה מ-20 מיליון מהגרים מארצות ערב. בזמן מלחמת האמריקנים בטרור בעירק, עברו כמיליון בני אדם מעירק לסוריה. במלחמת האזרחים בסוריה נגד
בשאר אסד עברו כ-3 מיליון סורים לארצות השכנות. אם יתנו לתושבי עזה סל עזרה, הם יוכלו להתיישב בארצות אחרות, בייחוד בארצות ערב. עלינו להעלות את הדרישה שקטר תקבל אליה 100 אלף עזתים. מדינה זו מעסיקה עובדים שמספרם מגיע לפי-10 ממספר אזרחיה, והרי היא תומכת גדולה של חמאס ואחראית ראשית לסבל שנגרם לתושביה.
אם נפסיק להצטדק, ואם נתחיל להפנות אמצע מאשימה כלפי תושבי עזה, תהיינה גם ידינו פחות כבולות במלחמה הצבאית להגן על חיינו. בתעמולה יש להדגיש כי חמאס הוא חלק מזרם רעיוני של שנאה לקידמה, שתוכניתו להשתלט בשוד וברצח על העולם. חמאס הוא בן דמותם של דעא"ש, אל-קאעידה, בוקו חראם ושאר תנועות הטרור והפיגור התרבותי שפשו לאחרונה בארצות ערב. התנועות הללו לא יסתפקו בישראל, אלא יפעלו גם באירופה ובאמריקה, כפי שכבר עשו במגדלי התאומים בניו-יורק, ברכבת התחתית בלונדון וברכבת בספרד. כניעה ללחצו של אובמה להעניק פרס לחמאס בדמות כסף והצלחה בעקבות "צוק איתן", רק יחזקו ויעודדו את שאר הפלגים של הזרם האיסלאמי המיליטנטי ויסכנו בכך את אירופה ואמריקה.
