הפעם לא ישראל אשמה

"ניצחנו" במהלך המבצע, ערוץ "אלג'זירה" טבע על המסך את הסיסמה: "עזה מתנגדת ולוחמת". עם הפסקת האש יצא הערוץ בסיסמה חדשה: "עזה מנצחת". בעיתונות הערבית פורסמו מאמרים בגנות הניצחון שלא היה. דוגמה מיני רבות היא מאמרו של הסופר המרוקני סעיד נאשיד בעיתון "אלערב" . "לחגוג ניצחון שלא היה זה גרוע מן התבוסה. התבוסה היא דבר אנושי. בכל משחק, ובכל מלחמה יש מפסידים ויש מנצחים. הכרה בתבוסה יכולה להועיל - להביא ללימוד הליקויים, לתיקון הדרך. אך מה יועיל הניצחון המדומה? "איך אנו משקרים לעצמנו. איך אנו צועקים "ניצחנו" בעוד שתחת להריסות יש חלקי גופות. "אם זהו ניצחון, מהי אפוא תבוסה?". ריכוך הטון בתקשורת המצרית יש סימנים של ריכוך הטון כלפי חמאס פנים אך לא חמאס חוץ של ח'אלד משעל, ולכך יש שתי סיבות. האחת היא הסכמת חמאס ליוזמה המצרית להפסקת אש וגיבוש הסכם לטווח ארוך. המצרים מרוצים מכך שחמאס-פנים דחה את היוזמה הקטרית-טורקית. למרות זאת, היחס העויין של המצרים כלפי ח'אלד משעל נותר בעינו, והוא מנוע מלהיכנס למצרים בשל תמיכתו ביוזמת קטר והצהרותיו נגד מצרים בהשראתה הסיבה השנייה היא הסבל של האוכלוסייה ברצועה המשפיע על התקשורת המצרית שאינה יכולה להישאר אדישה כלפיו, בזמן שמדינות אירופה וגם ארצות-הברית מגלות אמפתיה כלפי תושבי רצועת-עזה. עם זאת, במצרים מדגישים כי ריכוך הטון אין פירושו התפייסות עם "האחים המוסלמים". למי הזכות לקבוע העיתון "אלספיר" הלבנוני הפרו-סורי כותב כי "יש חילוקי דעות בין חמאס-פנים וחמאס-חוץ. חמאס-חוץ בראשות ח'אלד משעל ומוסא אבו מרזוק יושבים בקטר ומצדדים ביוזמה הקטרית-טורקית. ואילו חמאס-פנים הפועל בהשראת ממשלת הפיוס עם אבו-מאזן בסוגיית המשא-ומתן, שואף ליישר את ההדורים עם מצרים שהיא לדעתו משענת לרצועת עזה. ראש גדודי "עז א-דין אל-קסאם" מוחמד ד'ף טוען כי חמאס-פנים הוא שנלחם ומקריב, ולכן הוא זה שאמור לקבוע את המדיניות". כדברי פתגם ערבי עתיק יומין האומר, כי מי שמקבל את המלכות אינו כמי שסיפר חלום. מי אתה ארדואן עיתון "אלסיאסה" הכוויתי שואל מדוע זכה טאיפ ארדואן בבחירות לנשיאות טורקיה, אך אינו מספק תשובה. במקום זאת הוא מתייחס לניגודים שבהתנהלותו: "הוא תוקף את ישראל ללא הרף, אך אינו מנתק את יחסי מדינתו עמה למרות דרישת "האחים המוסלמים" לעשות כן; "בין הצבאות של טורקיה וישראל יש שיתוף פעולה מודיעיני; "ארדואן אינו סוגר חנויות למשקאות חריפים ואת חופי הים המעורבים; "היקף הסחר בין ישראל לטורקיה הגיע ב-2013 ל-5 מיליארד דולר; "130 אלף תיירים ישראלים הגיעו לטורקיה ב-2014; "יחסיה של טורקיה עם ארה"ב הם הדוקים; "טורקיה חברה בנאט"ו; "ארדואן מתפייס עם הכורדים בארצו ובצפון עירק. "אז מיהו ארדואן באמת?". העיתון "אלערב" מכתיר את מאמרו בזו הכותרת: ""ארדואן בדרכם של העריצים שהפיל אותם האביב הערבי". לדברי העיתון, תוכניתו לשנות את החוקה ולהעניק לעצמו סמכויות בלתי מוגבלות פירושה הפיכתה של טורקיה לדיקטטורה וביטול ההפרדה בין דת ומדינה שיצר מייסד טורקיה החדשה כמאל אתאטורק. לא לח'ליפות עותומנית עיתון "אלסיאסה" הכוויתי תוקף את המגמות של נשיאה החדש של טורקיה ומכנה אותו "הסולטן העותומני החדש". לדברי העיתון "הערבים סבלו 500 שנה מקולוניאליזם עותומני שביצע נגד הערבים את כל העוולות. הוא שדד את אוצרותיהם, דיכא, עינה וחיסל גיבורים שנאבקו למען החרות. "לא ניכנע ולא נסכים לחיות בצל ח'ליפות עותומני ארדואנית חדשה". גם נשיקה על הראש ביקורו של נשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי בסעודיה ופגישתו עם המלך עבדאללה הידקו עוד יותר את היחסים בין שתי המדינות. בביקור הונחו יסודות לברית ערבית-סונית להתמודדות נגד האיסלאם הקיצוני וגם זה של "האחים המוסלמים" המתון כביכול. א-סיסי קיבל תמיכה בלתי מסויגת לטיפול במשבר ברצועת עזה. כמו-כן זכתה מצרים לתמיכה כספית נדיבה. כביטוי לקרבה בין השניים, בנוסף לשלוש הנשיקות המסורתיות, נישק א-סיסי את ראשו של המלך. מי אשם בעיתון "אלסיאסה" הכוויתי כותב עבד אלכרים אל....: "חמאס אשם בטרגדיה של רצועת עזה. הלא החמאס ניסה לירות טיילים נגד ישראל. ומה היו התוצאות, מלבד מוות, הרס וחורבן לתושבי הרצועה...כל זאת כשמרבית מנהיגי חמאס חיים ברווחה בחו"ל על חשבון הטרגדיה הפלסיטינית". הפתרון המיוחל פתרון הסכסוך הפלשתיני-ישראלי יכול להתגשם אך ורק במסגרת פתרון אזורי שיגן על האזור מהקיצוניות, האלימות, ההרס והחורבן. כך כותב החוקר המצרי עבד אלמונעם אלרעיד בעיתון "אל-שרק אל-אווסט", כשהוא מתכוון ליוזמת השלום הסעודית שהפכה ליוזמה כלל ערבית: "על הפתרון המיוחל להתבסס על תרבות הצמיחה הכלכלית ושיקום, תוך שיתוף פעולה בין מדינות האזור, ולא על הכנות למלחמות שתבאנה. "אין לפנינו אלא שתי אפשרויות: המשך המלחמות ושפיכות הדמים, או הסדר שיאפשר דו-קיום בשלום".