סגן נשיא בית משפט השלום באשדוד,
גיל דניאל, קבע לאחרונה, כי על מומחה בית המשפט להשיב לשאלות הבהרה ולתמחר עלות ביצוע תיקון ליקויים, אף אם לדעת המומחה ליקויים אלה לא קיימים. בכך שמר בית המשפט על זכויות דיירים רוכשי דירות, והבהיר, כי בית המשפט הוא הפוסק האחרון בנוגע לקיומם של ליקויי הבנייה, הוא ולא המומחה אותו מינה. יש לראות החלטה זו צעד המחזק את אמון הציבור במערכת המשפטית.
מדובר בתביעת ליקויי בנייה שהגיש זוג שרכש דירה מחברה קבלנית. מומחה בית המשפט, המהנדס יעקב דובדבני, בדק את דירת התובעים, ואף כי לא שלל את טענותיהם העובדתיות באשר לממצאים שהובאו בפניו - קבע שחלק מליקויים לא מצדיקים תיקון או פיצוי ולכן לא תמחר את עלות ביטולם.
התובעים ביקשו מבית המשפט לחייב את המומחה להשיב לשאלות הבהרה בנוגע לעלות ביטול אותם ליקויים, אשר לדעת מומחה התובעים יש לבטלם. התובעים לא ביקשו לסתור או לשנות את מסקנותיו של מומחה בית המשפט, אלא להשלים את התמונה כך שבית המשפט יסיק את המסקנות המשפטיות.
התובעים טענו, כי לאחר קבלת התשובה, בית המשפט יהיה חופשי לאשר או לדחות את תביעתם לפיצוי, אך באין תשובה לשאלה "מה העלות", לא יהיה בידי בית המשפט המידע הנדרש לצורך מתן פיצוי, למקרה שהוא יחליט שהצדק הוא עם התובעים וכי גישתו של המומחה שגויה.
בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבעת לפיה מדובר בהשגה על חוות דעת מומחה בית המשפט או בהתפלמסות עימה וחייב את המומחה להשיב לשאלות, וזאת משלושה טעמים.
האחד: תמחור העבודות הנדרשות לביטול הליקויים נועד לשרת את המטרה של ביצוע עבודות התיקונים, שכן אם ייקבע בסופו של דבר שהנתבעת מיצתה את זכותה לתיקון הליקויים, הרי ששאלת העלות הכספית תהיה רלוונטית.
השני: בית המשפט הוא זה אשר בידיו הסמכות הסופית לקבוע לעניין קיומו של ליקוי זה או אחר ואופן תיקונו, ולשם כך רצוי שיהיה בפניו מלוא המידע ביחס לתמחור הליקויים.
השלישי: לא ייגרם שום נזק לנתבעת ממשלוח שאלות ההבהרה.
ההלכה היא, כי כאשר צד לדיון הוא בעל גישה משפטית שונה מזו של מומחה בית המשפט, הדרך הסלולה בפניו היא להציג למומחה שאלות הבהרה.
מהסוג שנשאל המומחה בתיק זה על-ידי התובעים. מומחה אינו אמור למדר מידע מבית המשפט, עליו לזכור שההחלטה היא בידי בית המשפט בלבד ושאין הוא מתבקש לחוות דעה בנושאים משפטיים אלא רק בתחומי מומחיותו.
בעניין זה יפים דבריו של השופט דאז
אליעזר ריבלין (רע"א 1017/01): "שאלות ההבהרה, כשמן כן הן נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת. ואילו החקירה הנגדית, מטרתה לסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת. ולא הרי אלה כהרי זו".
על-פי הפסיקה הקיימת, אפשר להציג שאלות הנראות למומחה היפותטיות, שכן זו הדרך לפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה, על-מנת שיפסוק בסופו של יום בהתאם לשיקוליו כאשר כל החומר על שולחנו. מן הראוי מומחי בית המשפט יפנימו כללים אלו ולא יגררו את הצדדים להתדיינויות מיותרות.
יש בגישה זו גם משום קידום שמירה על איכות הבנייה ברמה נאותה ועל-פי החוק. בכל מקרה בו בית המשפט מורה לבצע את התיקונים, נחסכים מהציבור ליקויי בנייה. זוהי מטרתם של החוקים והתקנות בתחום התכנון והבנייה, שכן המחוקק דאג לכך שהציבור ייהנה מתנאי מגורים ברמה גבוהה.