מודלים חברתיים ב"בת-גלים"

בשכונת בת-גלים בחיפה, התקיים בחול המועד סוכות, פסטיבל "בית-גלים" זו השנה החמישית. זוהי הזדמנות להמחיש את ייחודיותה של "שכונת הגנים" החיפאית, שהיא "תא-גזע" ישראלי שנוסדה בשנת 1922 בחוף חיפה. יש לציין לטובה את יונה יהב, ראש העיר, שהוא הראשון מאז הקמת המדינה שפועל למען השכונה באהדה ובהערכה רבה. תקצר היריעה מלפרט את כל אשר התרחש בשכונה ובאתריה הייחודיים במהלך ההיסטוריה. לשם כך יש צורך בספרים, מחקרים ומאמרים רבים ואינסופיים שמאוזכרים בחלקם הקטן בגוגל. דוגמה לאטרקציה שכונתית חדשה, היא הטיילת האקולוגית שבה משתלבת שמורת טבע ימית ו"המכון הממלכתי לחקר ימים ואגמים בישראל". המורשת השכונתית היא רב-שכבתית ורשתית ומסמלת את הממלכתיות הישראלית, הציונית במיטבה. גם המחאה החברתית החיפאית (שהיו לה מאפיינים ייחודיים), של קיץ 2011, נתנה את אותותיה בבת-גלים. זאת, בסמלים ל"אתחוּל" חיובי חברתי חדש במדינת ישראל, כמתואר בהמשך המאמר. הדבר בא לידי ביטוי בפרויקטים חברתיים חדשניים עכשוויים, ייחודיים בשכונה. דוגמה ראשונה: ה"קפה-בר הקואופרטיבי" הראשון בחיפה, שמשמש גם כמתחם תרבותי-קהילתי-שכונתי עם מגוון פעילויות רחב, שנוסד ופועל בה בשנה האחרונה, בהשתתפות כ-77 חברים רשומים בקואופרטיב "אחוות גלים", שנרשם כחוק. החברים קנו מניות בסך 1,000 ש"ח למניה. החברים הם: תושבי בת-גלים (צעירים ומבוגרים), פעילים חברתיים וסטודנטים לרפואה ברמב"ם. פרויקט זה לפי מטרותיו מהווה פלטפורמה לאירועים חברתיים, אירועי תרבות, מוזיקה ואמנות. המקום משמש לבילוי ולפעילויות לתושבי השכונה ולתושבי העיר חיפה. הקואופרטיב רואה מטרה לעצמו לקדם פרויקטים לקידום תרבות חברתית וקהילתית של השכונה. גם אירועי פסטיבל "בית-גלים" התקיימו, בין השאר, במקום. יוזמה חברתית זו מתקיימת בהצלחה במקביל לפעילויות המרכז קהילתי של עיריית חיפה בשכונה. פרויקט זה, כמו אחרים, ממחיש את חשיבות השגשוג, הפיתוח, היוזמה והחייאת השכונות הטמונה בפעילות הרובד הקהילתי-חברתי-השכונתי. רובד זה מצוי בבסיס הממשל המקומי המוניציפלי. יש לו חשיבות ביצירת מעגלי "קהילה תומכת וסולידרית" אשר מגדילה את שיעור האושר ושביעות הרצון של התושבים מחייהם. ב"איחוד האירופאי" מיוחסת גם לפי חקיקה חשיבות רבה לרובד הקהילתי. פרויקט ה"קואופרטיב" ממוקם מול הבית שהיה בית משפחת סמי ויולי עופר, שגדלו בשכונה. צריך להזכיר שסמי עופר ז"ל תרם את המשאבים להקמת בית החולים התת-קרקעי מהגדולים והמשוכללים בעולם בקריית המרכז הרפואי רמב"ם, וכן להקמת האצטדיון החדש של חיפה. בבת-גלים פועלים מזה מספר שנים שני פרויקטים חברתיים-קהילתיים נוספים. אחד מהם הוא: "הגינה הקהילתית" הממוקמת בקרבת מסילת הברזל של הרכבת, שמופרדת בקיר אקוסטי גבוה מהשכונה. בפרויקט זה שותפים מתנדבים צעירים רבים, שמגדלים דוגמיות גידולים חקלאיים מגוונים - פירות, ירקות, עצים וצמחים. פרויקט זה מייצר סולידריות קהילתית ומקרב את המתנדבים לטבע ולחקלאות. עיריית חיפה הקצתה שטח לצורך העניין ומסייעת לפרויקט. הפרויקט השני הוא פרויקט "שוק קהילה" של נשים מתנדבות בשכונה לבגדי יד-שניה שנתרמים ונמכרים לצורכי כיסוי עלויות הפרויקט, ולפרויקטים חברתיים בשכונה. הפרויקט נתמך על-ידי המתנ"ס השכונתי. בגליון שמחת תורה של מוסף "דה-מרקר" של עיתון הארץ מתואר במאמר ראשי פרויקט רפואי-חברתי ייחודי ותקדימי המתרחש גם הוא בבת-גלים, בבית החולים הממשלתי האוניברסיטאי ליד הטכניון רמב"ם, המשרת בשוויוניות מלאה את אוכלוסיית חיפה וצפון ישראל, המורכבת מיהודים ומבני מיעוטים כאחד. פרויקט זה מתקיים במחלקה לאף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר. הפרויקט מונהג על-ידי פרופ' זיו גיל, יליד קיבוץ מצר, של השומר הצעיר, שהוא בעל ערכים חברתיים שורשיים. מטרת הפרויקט היא לקרוא תיגר על "הרפואה הפרטית" הכלכלית ולהוכיח את עדיפותה של "הרפואה הציבורית" החברתית עליה בכל פרמטר, כולל בהיבטים אידיאולוגיים ומעשיים. מה שמתרחש במחלקה של פרופ' זיו גיל ברמב"ם מוגדר על ידו: "כמודל החלוצים בעליה השנייה". לא פחות. זאת, בניגוד למודל הקפיטליסטי של תמרוּץ כספי כהגדרתו. העיקרון המנחה הוא: "לספק רפואה ציבורית בלי תשלום, באופן שוויוני וביחס אישי עם אלמנטים שירותיים, שקיימים כיום רק ברפואה הפרטית". הפרויקט מוגדר על-ידי מובילו, בתמיכת מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, הקרוי גם: "הקריה הרפואית לבריאות האדם" - כפיילוט עבור מערכת הבריאות בישראל כולה. הפרויקט ממחיש "עבודת צוות" סולידרית ואיכותנית במגזר הציבורי. המחלקה מגדלת ומכשירה רופאים מתמחים ומומחים ברמת מצוינות מירבית. הרופאים לא עובדים בשר"פים. פרויקט זה ממחיש את חשיבות תיקצוב המחלקות בבתי החולים, שעליו המליצה "ועדת גרמן". לפי התוכנית יתוגמלו צוותי רופאים טובים כ"פול-טיימרים", שיעבדו רק בבתי החולים הציבוריים בשכר הוגן וראוי. השכר יקח בחשבון את התפוקות ואת המאמץ המושקע. כן תילקח בחשבון המחויבות המקצועית לאיכותיות, למצוינות וליחס האנושי למטופלים. לצורך כך נחוץ תקציב נוסף ומיוחד למשרד הבריאות. על כך מתנהל כעת מאבק במסגרת אישור מסגרת תקציב המדינה ל-2015.