במרוצת 45 שנות פעילותה בארץ הצליחה הסיינטולוגיה ללכוד ברשתה רבבות ישראלים תמימים, שהתפתו למצוא בה את "הדרך אל האושר", כפי שהכת המיסטית מתיימרת להבטיח למצטרפים אליה.
חרף פעילותה האינטנסיבית, ככת הגדולה ביותר בישראל, מתגלים באחרונה בשורותיה לא מעט סדקים ובקיעים, שמן הסתם יש בהם כדי לאיים לא במעט על המשך-דרכה. אף שהסיינטולוגיה פועלת במחשכים, כמו כל כת אחרת בארץ, יוצאות סוף-סוף לאור תגובות נזעמות של חברים ותיקים בכת, שהחליטו לקרוא עליה תיגר. הגיעו הדברים לידי כך ששניים מהם אזרו בימים אלה עוז והגישו תביעות לבית המשפט כנגד הכת לאחר שהסתכסכו עימה. עוד לפני כן נודע על חבר נאמן של הכת, שעל-רקע פעילותו בה נשבר ושלח יד בנפשו.
משיחות שקיימתי עם כמה מאנשי הסיינטולוגיה הוותיקים, הביעו כולם אכזבה עמוקה מכך שאינם מצליחים לעמוד ב"דרישות הקשות" שמציבים בפניהם פרנסי הכת - כשהם סותמים ולא מפרשים, מחשש שיבולע להם. אלא שמחקירה קצרה שהצלחתי לערוך, השתמע כי הדברים אמורים בקשיים כספיים הכרוכים בעטייה של מחויבותם לכת.
מרכזי לימוד
בדף-מידע שהוציאה בזמנו מחלקת ההסברה ויחסי הציבור של הכת בארץ נאמר כי הסיינטולוגיה היא נושא לימודי שפיתח ועיבד הוגה הדיעות והמחנך, רון הובארד, הידוע כסופר מדע בדיוני, שהציע לקוראיו "טכניקה מהפכנית של הרפיה", שאמורה "להביא מרפא לכל חולי אי-אורגני, מנטלי ופסיכוסומטי בביטחון מלא ובכל המקרים".
התגובה הנלהבת של הקוראים הביאה להקמתם של "מרכזי-לימוד" לטכנולוגיה החדשה בארצות-הבר. אלא שתגובתם של אנשי הממסד הרפואי, הפסיכיאטרי והפסיכולוגי, הייתה פחות נלהבת, ועד מהרה הכריז עליהם הגורו ובארד כעל אויבים מושבעים של אירגונו ושל המין האנושי בכלל.
תוכנה של הסיינטולוגיה, כפי שהיא מוצגת לחבריה, הוא ידע שימושי ומקיף על החיים והאדם. מטרת הידע הזה היא סלילת-דרך יציבה ותבונית לחופש האדם. למצטרפים אליה מבטיחה הסיינטולוגיה שהיקף תחומי הידע מאפשר למי שמעמיק בה לדעת יותר ויותר כיצד לעשות זאת באופן הגיוני, יעיל והרמוני.
ניסיון אישי
אחד ממאפייני הסיינטולוגיה הוא הדרישה שהאדם הלומד אותה חייב מתחילת לימודיו לבסס את ידיעותיו אך ורק על סמך ניסיונו האישי ומנקודת מבטו שלו. הסיינטולוגיה מבוססת על ההשקפה שבכל הקשור לידע רלוונטי לחיים - האדם יכול לדעת רק את מה שהוא יודע במישרין. מכאן נובע השם סיינטולוגיה, שפירושו "לדעת כיצד לדעת"
לארץ הגיעה הסיינטולוגיה מארה"ב עוד בראשית שנות השבעים של המאה החולפת באמצעות יהושפט גבעון, שהתוודע לה בעת שהותו בלוס-אנג'לס עם שובו ארצה הוא החל להפיץ את הטכנולוגיה הסיינטולוגית ממקום-מושבו בבאר-שבע. הוא התקבל כפרופסור מן המניין במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בן-גוריון ואף שימש זמו מה כיו"ר המחלקה וכמשנה לדיקן.
תוך כדי עבודתו האקדמית ניהל גבעון בביתו קורסים לתקשורת-למידה ו"שליטה חיובית", כהגדרת תורת הסיינטולוגיה. תוך זמן קמר הוא הקים את "המרכז לסיינטולוגיה בנגב", הצליח ליצור לעצמו שדולה מקומית, שעיקר מניינה אנשי חינוך, בעלי תפקידים מרכזיים ויכולת-השפעה על המערכת. בין היתר הוזמן גבעון להרצות על "יחסי אנוש" ועל "אחריות המורה למעמדו" בהשתלמויות-מורים ובפני מנהלים ומדריכי בתי-נוער, וגם העביר קורסים למדריכי תנועת הצופים ולסטודנטים באוניברסיטה.
כת מניפולטיבית
סניף שני, מרכז לסיינטולוגיה "שלום", הוקם בתל אביב על-ידי חנה שפי, תלמידתו של גבעון, שהשתלמה באנגליה. במרוצת הזמן נרשמו שני הסניפים כאגודה עותומנית שנשאה מאז את השם "|סיינטולוגיה ישראל". מטרותיה, כפי שהוגדרו אז, היו "לארגן, לנהל ולהפעיל פעילויות חינוכיות, תרבותיות, פילוסופיות וחברתיות של הסיינטולוגיה, ובמיוחד לשפר את איכות החיים של הפרט, המשפחה והחברה בישראל".
מאז ראשית שנות השמונים של המאה החולפת, שבהן פורסם דוח הוועדה הבינמשרדית הממשלתית על הכתות המיסטיות בארץ, זרמו מים רבים בירקון. בינתיים הוכרזה הסיינטולוגיה כאחת הכתות המניפולטיביות הקיצוניות והמסוכנות ביותר שפעלו אי-פעם בארץ. היא הוכרה ככת עם אוריינטציה ספק-דתית, ספק תרפויטית, המציעה למצטרפים אליה "אושר, שלווה, משמעות ומטרה".
