חודש כסלו החורפי מגיע לקיצו. אף שהחורף האמיתי עוד לא הגיע, בערבים כבר מרגישים אותו: פחות אנשים ברחובות, הכבישים לאחר שעה שמונה כבר משתחררים מהלחץ. כל איש וענייניו, רק התקשורת רותחת, כמעט לא מתייחסים לפיגועים שמתרחשים יום יום, לא לפשע החוגג במקומותינו - זה לא מעניין אותם: הבחירות בדרך. ברוב ערוצי הרדיו, הטלוויזיה ואתרי האינטרנט כבר אפשר מיד להבין לצד מי הם עומדים, לא צריך להיות חכם גדול. הם עובדים שעות נוספות, לילות כימים על-מנת לתמוך ולחבק את כל אלה המנסים להוביל את המדינה לאותו כיוון שהובילו אותה כבר יותר מעשרים שנה בהסכמי אוסלו אשר הביאו רק מלחמות, טרור ואלפי קורבנות, יהודים וערבים - אצלם זה נקרה "תהליך השלום".
"גיבורי" התקשורת בשבועיים האחרונים היו שתי דמויות של פוליטיקאים (
יצחק הרצוג וציפורה לבני) שעלו על הגל התקשורתי "רק לא ביבי" (פרטים על הגל - בהמשך) ושיחקו בהצגה מגוחכת: מדידת כובעים של ראש ממשלת ישראל - לא פחות ולא יותר. הם אפילו הסכימו על רוטציה (החלפה) - וה-"תקשורת" כבר הכתירה אותם. נותר להם דבר פעוט: לנצח בבחירות. אלה כבר לא סיפורים ממדינת החלמאים אלא סיפורים מארץ הטמטום. נעזוב הגדרות ונתייחס ל"גיבורים" עצמם (ציפורה הייתה כבר
"כוכבת" של הסיפור הקודם), הפעם נתייחס לאדון הרצוג.
חשוב להבהיר - בגלל הצפת הציבור באינפורמציה זכרונו של האדם הפך לקצר מאוד, לכן אין שום טעם בחזרה כאן על "החדשות" שניתן למצוא בכל עיתון או אתר, בסיפורים מסדרת "גיבורי השבוע" נשתדל להציג עובדות שהתקשורת משתדלת להסתיר בימים טרופים האלה.
אדון יצחק (בוז'י) הרצוג (היום "מנהיג"
מפלגת העבודה) לא חדש בפוליטיקה ישראלית. עורך הדין הרצוג הופיע באור הזרקורים במערכת הבחירות של שנת 1999 בתור נושא כליו של מועמד מפלגת "ישראל אחת" (זו אותה מפלגת עבודה) לראשות ה
ממשלה ולמנהיגה דאז
אהוד ברק, יחד עם
טל זילברשטיין, ששימש בתפקיד מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" בבחירת ראש הממשלה, ח"כ
ויצמן שירי שהיה מעורב בתקצוב, דורון כהן, גיסו של ברק וגדעון סולימאני - הוא עסק בעניין החשוב באותם הימים: גיוס כספים למערכת הבחירות של הבוס. על "
פרשת עמותות ברק" דובר רבות בזמנו, מיליוני דולרים העבירו אז למערכת הבחירות של ברק ממקורות שונים הקשורים לממשל קלינטון בארה"ב, לחברת "בריטיש גז" וליאסר ערפאת. אדון הרצוג היה אחראי על "ההתרמות", על הקשר עם "מקורות המימון" והעברתם לבוס. הפעילות הייתה בניגוד לחוק וכדי להסתיר אותה הקימו אז עשרות עמותות שעסקו בתחומים שונים של פעילות בשטח. האיש נחקר, היה "מועמד" בטוח לכתב האישום (פרקליטות מחוז ת"א: ממצאים להגשת כתב אישום נגד ח"כ הרצוג, זילברשטיין ועו"ד כהן) אך "הצדק" בארצנו תלוי לא מעט במקומו של האיש במפה הפוליטית, וכאן "האיש" היה בצידה "הנכון" - כתב האישום לא הוגש. הקשרים מאז עזרו לו לארגן "בסיס כספי" לעצמו כדי להשתלט על מפלגת העבודה ולהתכונן לבאות.
קטע מוויקיפדיה המתאר את הסיפור:
" לאחר שהעיתונאי
קלמן ליבסקינד חשף את הפרשה בסדרת כתבות בשבועון"
מקור ראשון" ב-6 במאי 1999 העלה חבר הכנסת
מיכאל איתן חשדות כי גיוס התרומות באמצעות העמותות השונות עמד בניגוד לחוק מימון מפלגות וכי חלק גדול מהעמותות היו "עמותות קש", כלומר עמותות פיקטיביות אשר מטרתן היחידה הייתה גיוס כספים לקמפיין הבחירות והן פעלו בניגוד למטרותיהן המוצהרות(1).
ב-27 בינואר 2000 פרסם
מבקר המדינה את הדוח המנדטורי שלו בדבר חריגות מחוק מימון מפלגות, כפי שנעשה לאחר כל מערכת בחירות. בדוח כלל המבקר פירוט נרחב באופן יוצא דופן, על חריגות של סיעת "ישראל אחת". לסיכום כתב המבקר:
החקירה העלתה, כי במטרה לתרום למאמצים לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, מר אהוד ברק, ננקטה שיטה, שלפיה הוזרמו כספים לעמותות, אשר היה בפעילותן לתרום, אם במישרין, ואם בעקיפין, לקמפיין הבחירות. כספים אלה לא היו חלק מהמסגרת התקציבית הרשמית, החוקית והמדווחת של הסיעה. מבין העמותות, היו כאלה שהוקמו בתקופת הבחירות או לקראתה, ולנגד עיני מייסדיהן עמד, לפחות כאחד היעדים, הסיוע למר ברק להיבחר. עמותות אחרות הוקמו קודם לכן, ולא מלכתחילה למטרה זו, אך "גויסו" למטרה לקראת הבחירות. עוד היו עמותות, שערכו פעולות תעמולה עצמאיות, אך משראו ב"ישראל אחת", כי יש תועלת בפעילותן לקידום מועמדותו של מר ברק לראש הממשלה, דאגו לתמיכה כספית בהן(2)."
מה שלא נחקר אז, הם פעולות של כנופיות הבריונים במהלך מערכת הבחירות 1999 שנשכרו במימון הכספים שאדון הרצוג העביר לעמותות ברק על-מנת להשתלט על הצמתים, לדכא כל פעילות ציבורית אחרת במהלך הבחירות. הם היו מתנפלים על פעילי מפלגות הימין ומכים אותם כדי לאלץ אותם לברוח מהמקום. המשטרה מעולם לא התערבה, במערכת הבחירות ההיא נהרג על ידם פעיל ליכוד - ואיש לא הועמד לדין בתירוצים שונים - מערכת אכיפת החוק אצלנו תמיד ידעה להבדיל בין אלה שחייבים לשמור על החוק ואלה שמותר להם להפר אותו.
קיימת סכנה ממשית שגם במערכת בחירות הזו אדון הרצוג ינצל את ניסיונו מהעבר הלא רחוק וישתמש באותן השיטות על-מנת לנצח. דוגמה טרייה לפנינו: בפרסומו בפייסבוק רונן שובל מספר על התרגילים החדשים של "גיבורנו" שהספיק כבר להתחבר ל
קרן לישראל החדשה . רק קטע קצר מהסיפור והקישור:
"... כעת מתברר, לפי תחקיר באתר "מידה", שפרויקט המסונף לקרן החדשה נשכר על-ידי מפלגת העבודה לקדם קמפיין נגד ראש הממשלה נתניהו. ברור לחלוטין מדוע מפלגת העבודה רוצה להחליף את נתניהו, לא ברור ולא מוסרי שלשם כך מפלגת העבודה בוחרת לעבוד דווקא עם גוף אנטי-ציוני רדיקלי.
הארגון איתו עובדת מפלגת העבודה הוא ארגון שנקרא "מולד". מייסד הארגון, הוא ח"כ לשעבר אברום בורג, שמשמש כיום כאחד מבכירי הקרן החדשה, שהתנער כזכור מכל שמץ של ציונות. בורג, ממליץ לישראלים להוציא דרכון זר, וטוען בתוקף שהוא "מתיוון גאה". בין שאר חברי הצוות ניתן למצוא למשל גם את פרופ' אלון הראל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פעיל שמאל קיצוני, שהסביר בהפגנה בשמעון הצדיק כי "התנ"ך בתחת שלו". מי שמשמש כיום כמנכ"ל הארגון הוא מיכאל מנקין, ממייסדי ארגון "שוברים שתיקה".... (תודה לפורום הסקופים של רוטר נט).
ולסיום. בכתבה "התנועה לאיכות השלטון:
לא למנות את יצחק הרצוג לשר" של נועם שרביט (News1, 12.2004) מתוארת פנייה של תנועה לאיכות השלטון לראש הממשלה דאז
אריאל שרון. קטע קצר מהכתבה:
"... התנועה למען איכות השלטון בישראל פנתה (יום ג', 28.12.04) לראש הממשלה, אריאל שרון, ולמי שעומד להיות שותפו העיקרי בממשלה,
שמעון פרס, בדרישה שלא למנות את חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג ממפלגת העבודה לשר בממשלה, בשל מעורבותו בפרשת עמותות ברק. התפקיד המיועד להרצוג הוא שר הבינוי והשיכון. במכתבה, מזכירה התנועה כי בחודש ינואר 2000 פרסם מבקר המדינה,
אליעזר גולדברג, דוח חסר-תקדים בחומרתו ובו ממצאים קשים ביותר בנוגע להפרת חוק מימון מפלגות, כמעט על-ידי כל הסיעות שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-15 ולראשות הממשלה. עם זאת, במרכז הביקורת עמדה סיעת 'ישראל אחת', בראשה עמד אז אהוד ברק, אשר הפרה את חוק מימון מפלגות באופן בוטה ביותר אשר כונה על-ידי המבקר "השיטה". "שיטה" זו, אומרים בתנועה, "הביאה לדברי המבקר ל'רמיסת החוק ברגל גסה', באופן המאיים לפגוע ביסודות המשטר הדמוקרטי בישראל. המבקר קבע, כי בלב "השיטה" עמד ח"כ יצחק הרצוג. הביקורת כלפיו הייתה מפורטת, וממנה עלה כי הרצוג היה האחראי המרכזי להתנהלות החמורה שתוארה בדוח..."
כידוע שרון התעלם מהפנייה והקים עם אהוד ברק ויצחק הרצוג ממשלה שמאוחר יותר קיבלה את הכינויים: "ממשלת המושחתים" ו"ממשלת ההינתקות".
בחשוב מאוד להדגיש: לכל איש זכות לפרטיות, לאי התערבות בחייו, אפילו לפושע, אך אם האיש רוצה להיות איש ציבור, ראש המפלגה, חבר בבית המחוקקים המשפיע על גורל רבים אחרים - זכותנו גם חובתנו להביע את דעתנו עליו, להדגיש נקודות אפלות בחייו ולהזהיר, זה המעט שאנו האזרחים יכולים לעשות.
