היום, י' בטבת, חל יום הולדתו ה-141 של המשורר ח.נ. ביאליק. זאת הזדמנות לספר לכם סיפור משעשע על שירתו. או במלים אחרות: סיפור על מתיחה ספרותית שבה כיכבו שירי ביאליק.
ב-1977 היה המשורר טובי סופר נער בן 17, ששימש כתב נוער של "מעריב לנוער". באותה עת ביקש סופר לברר לעצמו מה הם שיקולי העריכה של עורכי המדורים הספרותיים בעיתונים. הוא בחר בשירו הנודע של ח.נ. ביאליק "ברכת עם" ( המוכר גם בשם "תחזקנה ידי כל אחינו"), שלח אותו למערכות העיתונים וביקש מהעורכים לפרסמו. במקרה שיחליטו שלא לפרסמו, ביקש מהם סופר להסביר לו מדוע. מיותר לציין כי הוא העמיד פנים שהוא מחברו של השיר...
כדי להקשות על זיהויו של השיר השמיט סופר את שם השיר ואת הבית הראשון שלו.
את כל זה הוא הכניס למעטפות דואר ושלח למערכות העיתונים "על המשמר", "דבר", "הצופה", "במחנה גדנ"ע" וכתב העת לספרות "פרוזה".
סופר המתין בנחת, התשובות הגיעו ובשעתו הוא פרסם אותן בעיתון הנוער.
מ"במחנה גדנ"ע" השיבו לו כי החליטו שלא לפרסם את השיר משום שהם אינם מפרסמים "שירי קוראים", ועודדו אותו: "אין צורך להתייאש. אולי תמצא במה אחרת לפרסם בה את יצירותיך".
מ"על המשמר" קיבל סופר מכתב-תשובה מפורט שקבע, בין היתר: "אמנם יש לך 'ניצוץ של כשרון', אך דבריך עדיין אינם ראויים לדפוס...כדאי לך להמשיך ללמוד, ללמוד ספרות ולשון, דקדוק ומדעי-רוח כלליים, כי אלה הם היסודות הנדרשים, ואפילו הכרחיים, לכל מי שרוצה לעסוק בספרות".
מכתב העת לספרות "פרוזה", שניהל בשעתו סדנאות לכתיבה יוצרת, ביקש סופר, שלא כקודמיו, לקבוע על-פי השיר האם כדאי לו להצטרף לסדנאות הכתיבה של כתב העת.
בתגובה נמסר לסופר מכתב העת כי על-פי שיר אחד לא ניתן לקבוע אם הצטרפותו לסדנאות כדאית. לכן הוזמן סופר למשרד מערכת כתב העת והוא נתבקש להביא עימו שירים נוספים שלו, כדי שניתן יהיה להחליט על פיהם האם יש סיבה להצטרפותו לסדנאות.
טובי סופר לא התבלבל. הוא הגיע למערכת כתב העת עם שלושה שירים נוספים של... ביאליק, כמובן.
עורך כתב העת קרא את שלושת השירים שהביא עימו סופר, התרכז בשיר "לילה", והחל בקטילתו:
"אני חושש שהצטרפותך לסדנאות תגרום להפסקת כתיבתך כי האנשים בסדנא יקטלו כל קטע בשיר... השירים שהבאת עמך שונים מן השירים שנכתבים היום...זה שיר בנאלי. ניסית לחרוז, אך החריזה אינה מוצלחת...כבר לא כותבים כך".
כשביקש סופר לדעת האם זהו שיר, השיב לו העורך: "שיר?? זהו בסיס לשיר - ולא יותר"...
אבל לא כולם נכשלו בבחינה. העורך היחיד שזיהה את תעלולו של טובי סופר היה איתן בן-נתן, עורך "משא" - מוסף הספרות של עיתון "דבר".
בן-נתן כתב לטובי סופר את התשובה הבאה:
"שלום רב שובך חיים נחמן סופר,
מארץ - מתים אל חלוני.
אל קולך כי ערב מה נפשי כלתה,
עתה שוב נשמע הוא במעוני.
את שירך הנחמד חזרתי ואקרא,
וזה לך דברי ונאומי:
אם תמשיך להליץ מליצות כאלה -
עוד תהיה משורר לאומי".
"גם במרחק השנים, תשובתו של בן-נתן שזיהה את התעלול - משמחת אותי", אומר היום טובי סופר, שספר שיריו "עם כל הכבוד לגשם" ראה אור לפני חודשים אחדים. "אני תמיד שמח לפגוש אנשים שמבינים דבר שירה. אין לי מושג אם עורכי המוספים של היום היו נכשלים בבחינה. אני מאוד מבקש להאמין שהם לא היו נופלים בפח".