בדיקטטורות כמו יש עתיד או כולנו או
ש"ס בוחר הדיקטטור את המועמדים לכנסת, 0 הוצאות על בחירות מוקדמות, אחרי כן הוא מציג לציבור את עצמו בלבד, כי ממילא כל השאר הם חבורת אומרי הן באשר נבחרו על-ידי הדיקטטור, חיסכון של עוד כמה מיליונים - וכל עוד עם ישראל בוחר בדיקטאטורים הוא יוצר עיוות מאוד גדול בין המפלגות הדמוקרטיות, שעלות הבחירות אצלן הרבה יותר גבוהה.
יש נקודת אור אחת, בבחירות המקדימות המגבלות על גיוס כסף הרבה יותר רכות, ומנגד חלה חובת שקיפות,פרסום לציבור באמצעות האינטרנט של התורמים והסכומים.
מן הראוי שכך ננהג בכל היבטי מימון הבחירות לכנסת. בואו ניקח לדוגמה את פעילות 15V והפעילות מקבילה של אייל ארד בין אם במסגרת 15V ובין אם לאו.
לכל המעיין לעומק בדוח
מבקר המדינה על עמותות ברק יקרא ניתוח מעניין של מבקר המדינה דאז בנוגע להגדרת תעמולת בחירות עליה חל חוק המימון, המבקר מצביע של על שני מבחנים:
- מבחן התוכן: האם הדברים הנאמרים הם תעמולת בחירות? וכאן אומר בפירוש המבקר שתעמולה תיחשב גם אם היא "בעד" וגם אם היא "נגד"
- מבחן הזיקה למפלגה או רשימה הרצה בבחירות, וכאן מעיר המבקר שבמקרה של תעמולה "בעד" הזיקה ברורה על פניה, ובמקרה של תעמולה נגד, הזיקה מחייבת הוכחה.
בפועל הצביע המבקר בדוחו אז על הפרצה בחוק, בבחינת אם חשוב לפלוני לעבור על החוק, עליו לוודא שלא תיווצר זהות בין מקורות מימון שלו ובין מפלגות/רשימות, ליזום תעמולה נגד, ואז הכל פתוח, מיליונים מיליארדים, הכל פתוח.
ככל שהליכוד צודק בטענותיו זוהי בדיוק הפרצה שדרכה חדרו לכאורה הנילונים בתלונת
מפלגת הליכוד, ובין אם צודק הליכוד ובין אם לאו הפרציה הזו כתובה על הקיר כבר הרבה שנים.
ימי בחירות הם ימים מרובי אמוציות, הפיצה הזאת לא בהכרח קוראת רק לגנבים, היא עלולה לקרוא גם לאנשים המתפתים לפעול דרכה, את הפרצה הזו צריך לסתום ולא באלימות כוחנית של החוק, אלא בתבונה.
- עלינו לבטל את מרבית המגבלות בהיבטי תוכן של תעמולת הבחירות, להשאיר על-כנן את חובת ההזדהות של המפלגה / רשימה (באותיות קידוש לבנה) על כל דבר תעמולה ולהעלות משמעותית את העונשים על העוברים על סעיף זה, משהו כמו 10 שנות מאסר נשמע מרתיע.
- עלינו להמשיך ולאסור תעמולה קולנית ומטרידה (רמקולים).
- עלינו לאסור כמובן תעמולה מסיתה, מתגרה, תומכת פלילים ו/או טרור
- עלינו להעלות משמעותית את רף הכספים המותרים.
על כל העוסקים בתעמולת בחירות בין אם יש להם זיקה למפלגות ובין אם לאו לפרט את הכנסותיהם על העבודה באמצעות מופעלת התעמולה מתקופה של חצי שנה לפני ההכרזה על הבחירות ועד לחצי שנה לאחר הבחירות ו/או סיום התשלומים עבור תקופת הבחירות (המאוחר מבין השניים), ומקורות ההכנסה.
חובה כזו תחול עלי ואני אכתוב, שיש לי חלק בתעמולת בחירות כי אני כותב כאן באתר ויש כאלה שאני בעדם ויש כאלה שאני נגדם, (גם הרישא של מאמר זה הוא תעמולת בחירות באשר הוא מפרט את דעתי על מספר מפלגות). על השאלה מהי הכנסתי מהכתיבה שלי אני אכתוב 0 שקלים, ולשאלה האם יש לי קשר או זיקה למפלגה כלשהי, תשובתי תהיה לא בא' רבתי וזהו.
אבל גם דן מגלית ו
נחום ברנע ו
שמעון שיפר יפרסמו את הכנסתם מתעמולת הבחירות ואת מקורות ההכנסה והזיקה, וגם העורך שלו, וגם התאגיד
ישראל היום, וגם התאגיד
ידיעות אחרונות, על כל עיתונאיו, כן, וגם אייל ארד וגם עמותת 15V.
העיסוק הציבורי בבחירות איננו חובה, הוא רשות, והוא חייב להיות נקי כפיים, בעיקר בבחינת שלילת אפשרות של תעמולה סמויה, בעיקר בבחינת מימונים עלומים ונסתרים.
אנחנו חייבים להטמיע את העובדה שלא ניתן למנוע הזרמת מימון לבחירות בהיקפים הרבה יותר גבוהים מאשר החוק מאפשר. כאשר החוק כל כך לוחץ, יימצאו פרצות, וכאשר תיסתמנה הפרצות, הלחץ ייצור פרצות חדשות, אנו חייבים להטמיע את העובדה שחוק המימון הופך את כל המפלגות לחשודות, כי על פניו לא ניתן להסתדר עם המיטה הצרה שמציע החוק, עלינו להרחיב משמעותית את גבולות החוק, להעניש באופן מאוד קשה ונחרץ את העבריינים, ולהפוך את מימון תעמולת הבחירות (הכנסות + הוצאות) לשקוף לחלוטין.
