בפרשת קצב ספג מני מזוז ביקורת חריפה מכיוונים רבים. היא החלה כאשר חתם על הסדר הטיעון ממנו הושמטו עבירות האונס, אם כי בג"ץ אישר את ההסדר ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה. לאחר שמשה קצב חזר בו מן העסקה, החליט מזוז להאשימו גם במעשי אונס - וכאן נטען, בעיקר בידי ההגנה, שהוא דיבר בשני קולות, לאחר שבבג"ץ הצביע על חולשת הראיות לגבי האונס. מזוז טען, כי בזמן שחלף בין האירועים התחזקו הראיות; קצב אכן הורשע בעבירות אלו. ביהמ"ש המחוזי ואחריו ביהמ"ש העליון מתחו ביקורת קשה על ראיונות שהעניק מזוז בעיצומה של הפרשה, ובהם קבע קטיגורית את אשמתו של קצב.

השופטים מרים נאור, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן דחו פה אחד את ערעורו של משה קצב על הרשעתו באונס, מעשים מגונים והטרדה מינית ועל חומרת עונשו - שבע שנות מאסר. נאור כתבה את החלק העיקרי בפסק הדין, ארבל עסקה בשאלת עדויות השיטה וג'ובראן - בשאלת העונש. השופטים קבעו שהמתלוננות היו אמינות, דחו את גירסתו של קצב ואת האפשרות שהתקיימו יחסים בהסכמה, ודחו את טענותיו בנוגע להתנהלות היועץ המשפטי והתקשורת - אם כי מתחו עליהם ביקורת.

ג'ורג' קרא (אב בית הדין), מרים סוקולוב ויהודית שבח היו השופטים במשפטו של משה קצב בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הם הרשיעו אותו פה אחד בעבירות אונס, מעשים מגונים והטרדה מינית. קרא וסוקולוב גזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל, בעוד שבח הציעה להסתפק בארבע שנים. בית המשפט העליון קיבל במלואה את הכרעת הדין של המחוזי וסמך את ידיו על דעת הרוב בנושא העונש.

חיים רמון הורשע בשנת 2007 במעשה מגונה ללא הסכמה, בכך שביולי 2006 - ערב ישיבת הממשלה שהחליטה על היציאה למלחמת לבנון השנייה - נישק קצינה צעירה תוך החדרת לשונו לפיה. בית המשפט דחה את גירסתו של רמון, לפיה הנשיקה הייתה מרצון, וגם אם פירש את התנהגותה לא נכון, הנשיקה איננה מצדיקה הליך פלילי. רמון נדון ל-120 שעות עבודה לתועלת הציבור ולתשלום פיצוי של 15,000 לקצינה, אך בית המשפט קבע שבמעשיו לא היה קלון.

אהוד אולמרט הורשע שבהיותו שר התמ"ת ביצע מעשים של הפרת אמונים, כאשר דן בענייני לקוחותיו של ידידו, פרקליטו ושותפו הכלכלי, עו"ד אורי מסר. במיוחד בלט הדבר כאשר אולמרט קיבל את עמדת חברת שמן, שיוצגה בידי מסר, והעלה את ההיטל על שמן מיובא. ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע, כי מערכת היחסים בין אולמרט למסר - ובמיוחד הערבות עליה חתם מסר לטובת הקמפיין של אולמרט, והקופה הסודית בסך 350,000 דולר שהחזיק עבורו - יצרה מצב בו טיפולו של אולמרט בלקוחות מסר היווה עבירה פלילית.

עו"ד אורי מסר, שהיה נאמנו ופרקליטו וידידו האישי של אהוד אולמרט, נחשד במסגרת פרשת הולילנד כמי שפעל עבור יזמים וחברות עסקיות לקידום פרויקטים בנדל"ן, וזאת תוך ניצול מעמדו וקשריו האישיים עם אולמרט. מסר נעצר על-ידי המשטרה לשישה ימים. הוא נחקר בחשד שביצע עבירות שוחד ותיווך לשוחד. הוא טען לחפותו ושאינו מעורב בפרשה. בסופה של החקירה נקבע על-ידי המשטרה והפרקליטות: אין די ראיות להגשת כתב אישום. מלבד פרשה זו מעורב עו"ד מסר בשורה של פרשות פליליות הקשורות כולן באולמרט.