הפסקת האש בעזה, שחרור החטופים החיים והכנסת סיוע הומניטרי לרצועה – כל אלו צעדים ראשונים מבורכים בטיפול בסכסוך המתמשך במזרח התיכון. האם מדובר ב"שחר היסטורי חדש" כפי שאמר דונלד טראמפ – זה סיפור אחר לגמרי, מנתח וושינגטון פוסט. טראמפ זכה ובצדק לתשבחות על ההסכם, אך בנאומיו בירושלים ובשארם א-שייח (13.10.25) התעלם לחלוטין מהבעיות שנותרו. הוא דיבר על הרחבת הסכמי אברהם, אך התעלם מהתעקשות רוב העולם הערבי שלפני כן צריך להיווצר מסלול להקמת מדינה פלשתינית. במקום להתחייב לחדש את התמיכה הדו-מפלגתית בישראל, טראמפ התעקש לחזור על עלבונותיו כלפי קודמיו הדמוקרטים. "כל סיום למלחמה בעזה הוא מבורך, אבל שחר חדש למזרח התיכון הוא כאשר הכיבוש מסתיים. טראמפ כלל לא הזכיר את הפלשתינים", אומר מרוואן מועשר, לשעבר שר החוץ הירדני. "כל נשיא קודם, לאחר שהביע תמיכה בצרכיה של ישראל, מצא מקום לדבר על שאיפות הפלשתינים. הפעם – כלום". מומחים אחרים מביעים דאגה מיידית יותר לגבי 17 החלקים האחרים בתוכנית טראמפ, ובמיוחד פירוק חמאס מנשקו, מוסדות ביטחון וממשל חדשים ובנייה מחדש של הרצועה. ארה"ב אומנם הודיעה על הקמת כוח בן 200 חיילים לפקח על הפסקת האש מבסיס בישראל, אבל אף מדינה לא הודיעה פומבית שתשתתף בכוח השלום ואין ראיות לכך שהוא בהקמה. חיילים מהמדינות שהזכיר נתניהו – קטר, מצרים, איחוד האמירויות וטורקיה – אמורים לחצוץ בין צה"ל לחמאס עד שהראשון ייסוג והשני יתפרק מנשקו, והן מבקשות מנדט של מועצת הביטחון. אין לוח זמנים צפוי לנסיגה ישראלית מלאה ואין צפי לצעד של האו"ם. הצורך במנדט של האו"ם מופיע במסמך שפורסם לאחר ועידה בינלאומית למימוש פתרון שתי המדינות, אותה יזמו סעודיה וצרפת. "נפעל דיפלומטית בניו-יורק לבנות את המסגרת הבינלאומית לכוח הזה", אמר הנשיא עמנואל מקרון שלשום בשארם א-שייח. "השרים שלנו שוחחו והשגרירים שלנו [באו"ם] נמצאים בקשר". פקידים שהתלוו לטראמפ חזרו על בטחונו בכך שהגיע יום חדש. "לא מדובר רק בשיקום עזה, אלא בשינוי פני האיזור. זהו אחד האירועים החשובים ביותר לשלום העולם ב-50 השנים האחרונות", אמר שר החוץ, מרקו רוביו. לדבריו, בהסכם זה טראמפ פתר "3,000 שנות סכסוך". סטיב ויטקוף אמר כי הוא וג'ארד קושנר עמלים כעת על יישום ההסכם על-פי הנחייתו של טראמפ. רשות מבצעת של טכנוקרטים פלשתינים בלתי מפלגתיים אמורה לנהל את עזה, אך טרם פורסם שם כלשהו ורבים מאנשי ממשלת חמאס כבר חזרו לתפקידיהם הקודמים. מועצה של מנהיגים זרים אמורה לפקח על ניהול הרצועה, וגם כאן טרם מונה איש למעט טראמפ שיעמוד בראשה.

טראמפ עדיין מתעניין בפיתוח האיזור

במקומו של טראמפ – אומר אהרון מילר, שניהל מו"מ במזרח התיכון בממשלים של שתי המפלגות – הוא לא היה עוזב את האיזור, בטרם יובטח שיוקמו ארבעה צוותים בהובלה אמריקנית: פירוק חמאס מנשקו, הקמת הכוח הבינלאומי, ייצוב הממשל וגיוס המימון לשיקום הרצועה. אם לא פועלים בצורה הזאת, אני לא רואה כיצד זה יקרה". הפוסט מזכיר, כי טראמפ דיבר לפני חצי שנה על פינוי הרצועה ובניית "הריביירה של עזה", ונראה שהוא עדיין מתעניין בפיתוח האיזור. התוכנית כוללת, כאמור, גם מסלול למדינה פלשתינית. אבל בדרכו חזרה לוושינגטן אמר טראמפ: "אנחנו מדברים על בנייה מחדש של עזה. אני לא מדבר על מדינה אחת או מדינה כפולה. בנקודה כלשהי, אני אחליט מה אני חושב שנכון לעשות". טראמפ נהנה מאוד מן המחמאות, ולא השתמש בהזדמנות ובהון הדיפלומטי שצבר, כדי ללחוץ על ישראל לבצע את הוויתורים הנחוצים לשלום ארוך טווח, מציין הפוסט. "סיום המלחמה היה הצעד הקל ביותר", אומרת ברברה ליף, שהייתה עוזרת שר החוץ לענייני המזרח התיכון בממשל ביידן. "הם הדגישו יותר מדי, אולי בכוונה, את המהלך לעבר נורמליזציה והעלימו את המסלול למדינה פלשתינית". אחד החששות העיקריים הוא מאובדן המומנטום לאחר הפסקת האש. טראמפ ראה את ההסכם כסולל את דרכו לפרס נובל לשלום, אך אם לשיטתו כבר "פתר את המלחמה בעזה" – עלולה תשומת ליבו לנדוד למקומות אחרים. ויטקוף פועל עם צוות מצומצם ומטפל גם באוקראינה ונושאים אחרים. ג'ארד קושנר רוצה לחזור לעסקיו הפרטיים. רוביו הוא גם ראש המועצה לביטחון לאומי. לפיכך, גם המעורבים האחרים עשויים לנטוש.