- הילרי קלינטון, לשעבר שרת החוץ של ארה"ב, ספגה מתקפות עזות מדונלד טראמפ בבחירות 2016 בשל שימושה בדוא"ל בלתי מאובטח. במאמר לניו-יורק טיימס היא התייחסה לפרשה בה בכירי ממשל טראמפ התכתבו בצורה בלתי מאובטחת על ההתקפות בתימן, בקבוצה אליה צורף בטעות עורך העיתון "אטלנטיק". מאמרה נכתב בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.
לא הצביעות מטרידה אותי אלא הטיפשות. כולנו המומים מכך שלדונלד טראמפ וצוותו לא אכפת משמירת הסודיות והחוק, אבל כבר ידענו את זה. מה שהרבה יותר חמור הוא שבכירים בממשל מסכנים את חיילינו בכך ששיתפו תוכניות צבאיות באפליקציית מסרונית מסחרית ובטעות צירפו עיתונאי לצ'אט. זה מסוכן. וזה אידיוטי.
זוהי האחרונה בסדרה של פציעות עצמיות שהממשל גורם לעוצמתה של ארה"ב והסיכונים לבטחוננו הלאומי. גם פיטורי מאות עובדים האחראים לנשקנו הגרעיני הם אידיוטיים. כך גם ביטול הפעולות למניעת התפשטות מגיפות באפריקה. כך גם ההתקפות על גנרלים, דיפלומטים ומרגלים כאשר רוסיה וסין מנסות להרחיב את השפעתן.
בעולם מסוכן ומסובך, לא מספיק להיות חזקים; חייבים להיות פיקחים. כשרת החוץ הטפתי לכוח חכם המשולב מצבא יחד עם דיפלומטיה, סיוע, כלכלה ותרבות; כל אלו יחדיו הופכים את ארה"ב למעצמת על. הגישה של טראמפ היא כוח טיפש. במקום ארה"ב חזקה שתשתמש בכל כוחותיה כדי להוביל את העולם ולהתעמת עם יריבינו, נקבל ארה"ב עיוורת וחירשת ונטולת ידידים.
נתחיל עם הצבא, כי הוא טוען שמזה אכפת לו. שלא יעבדו עליכם: טראמפ ופיט הגסת' מרוכזים יותר במאבק בליברליזם מאשר ביריביה של ארה"ב. הפנטגון של טראמפ מחק תמונה של המטוס שהפיל את פצצת האטום הראשונה משום ששמו הוא "אנולה
גיי". אידיוטי. במקום לעבוד עם הקונגרס על מודרניזציה של תקציב הביטחון, הוא מפטר גנרלים ללא עילה. פיטורים נרחבים פוגעים בסוכנויות הביון. אידיוטי.
אם זוהי הרשלנות בכוח הקשה, לא מפתיע מה שהם עושים לכוח הרך. כשרת החוץ לשעבר, אני מודאגת במיוחד מהתוכנית לסגור שגרירויות וקונסוליות, לפטר דיפלומטים ולהרוס את הסוכנות לפיתוח בינלאומי (USAID). ביקרתי ב-112 מדינות וטסתי 1.5 מיליון ק"מ, וראיתי כמה חשובה נוכחותנו בקצווי תבל.
הן החיילים שלנו והן הדיפלומטים שלנו צריכים להיות בחזית כדי להגן על האינטרסים האמריקניים. השגרירויות הן עינינו ואוזנינו בקבלת ההחלטות בוושינגטון. הן נקודת המוצא לפעולות המבטיחות את בטחוננו ושגשוגנו. סין מבינה זאת ויש לה כיום יותר שגרירויות וקונסוליות מאשר לארה"ב; טראמפ ישאיר לה את המגרש.
דיפלומטים מביאים לנו חברים, כך שאיננו לבדנו בעולם תחרותי. כך יכולנו להטיל עיצומים הרסניים על אירן ולבלום את תוכנית הגרעין שלה, מה שטראמפ לא הצליח לעשות. דיפלומטיה הרבה יותר חסכנית מאשר צבא; מניעת מלחמות זולה יותר מאשר ניהולן. הסיוע שלנו הוא חלקיק מהתקציב הפדרלי, אך יש לו השפעה עצומה על היציבות הבינלאומית. אנו זוכים בלבבות ובמוחות, שאחרת יפנו לטרוריסטים או לסין. אנחנו מחזקים ממשלות ידידותיות שאחרת יפלו.
אני לא מעמידה פנים שכל זה קל או שאין טעויות במדיניות החוץ האמריקנית. קשה להנהיג. אבל הסיכוי הטוב ביותר שלנו לפעול כשורה ולהבטיח את בטחוננו, הוא לחזק את ממשלתנו, לא להחליש אותה. עלינו להשקיע בפטריוטים המשרתים את ארצנו, לא להעליב אותם.
רפורמות חכמות יכולות להפוך גופים ממשלתיים, כולל משרד החוץ ו-USAID, ליעילים יותר ומועילים יותר. בזמן ממשל קלינטון, יוזמת "המצאת הממשל מחדש" של בעלי [ביל קלינטון], בראשות אל גור, עמדה עם הקונגרס על בחינה מעמיקה של הביורוקרטיה, מודרניזציה של שירות המדינה וחיסכון של מיליארדי דולרים. כיום הם הורסים את הממשל.
כל זה אידיוטי ומסוכן, וזה בלי לדבר על הנזק שטראמפ גורם בהסתחבקות שלו עם רודנים כמו ולדימיר פוטין, פיצוץ הבריתות שלנו ורמיסת השפעתנו המוסרית בחתירתו תחת שלטון החוק. או כיצד הוא מדרדר את הכלכלה שלנו ומנפח את החוב הלאומי. אם ארה"ב נשלטת כמו רפובליקת בננות, עם שחיתות גואה ומנהיג השם את עצמו מעל החוק, אנחנו מפסידים בוויכוח על יתרונות הדמוקרטיה. אנחנו גם מאבדים את האיכויות שהפכו את ארה"ב למספר אחת.
אם יש כאן אסטרטגיית-על, אני לא יודעת מהי. אולי טראמפ רוצה לחזור לאיזורי ההשפעה של המאה ה-19. אולי הוא מונע על-ידי טינה אישית. הוא הוביל לפשיטת רגל של קזינו באטלנטיק סיטי; כעת הוא מהמר על בטחונה הלאומי של ארה"ב. אם זה יימשך, סיפור הצ'אט יהיה הבעיה הכי קטנה שלנו.