X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
אריה דרעי / Aryeh  Deri
● כללי    ● רשימות    ● פרופיל    ● פורום    ● אירועים/חשיפות    ● מסמכים
יומן ראשי  /   אישים

דרעי אריה מכלוף

Deri Arye Makloof
[צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
 
פרשות
כנסת 20
ממשלה 34
 
תאריך לידה: 17/2/1959
ארץ לידה: מרוקו
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי + 8
תואר/מקצוע: פוליטיקאי
תפקיד/עיסוק: שר
טלפון: 02-6701405
פקס: 0774448800
כתובת: קפלן 2 
ירושלים 

אריה מכלוף דרעי, (נולד: 17 בפברואר 1959), פוליטיקאי ישראלי. חבר כנסת, שר הפנים בממשלה ה-34. יושב-ראש מפלגת ש"ס.
פרטים אישיים
נשוי ליפה כהן העוסקת בפעילות פילנתרופית בעמותות שונות. לזוג שמונה ילדים.
מידע אישי כללי
יליד העיר מקנס במרוקו. השני מבין חמשת ילדיהם של אליהו דרעי ואסתר אזוגי. בשנות ילדותו במרוקו ניהלה המשפחה אורח חיים מסורתי-מודרני בהשפעת תרבות צרפת והשתייכה למעמד הבינוני-גבוה. למד בבית ספר יהודי ברשת "אוצר התורה", הצטיין בלימודיו והוקפץ מספר כיתות.
בשנת 1968 עלתה משפחת דרעי לישראל והשתקעה בבת ים. קשיי הקליטה הובילו לירידה משמעותית במעמדה הכלכלי וברמת החיים שניהלה המשפחה. את לימודי בית הספר בישראל התחיל דרעי בבית הספר הממלכתי-דתי "סיני" בראשון לציון, אולם כעבור חודש שכנע את הוריו כי עליו לעזוב את בית הספר בטענה כי רמת הלימודים בו אינה גבוהה. מספר חודשים לאחר מכן שוכנעו הוריו על-ידי פעילי ארגון חרדי לשלוח אותו ואת אחיו הגדול לפנימייה חרדית בחדרה בשם "מתיבתא".
במהלך לימודיו בפנימייה בחדרה החל דרעי לנהל אורח חיים חרדי. בשנת 1973 הפסיקה הפנימייה את פעילותה ודרעי המשיך את לימודיו בישיבה החרדית-ספרדית "פורת יוסף" בירושלים. בשנת 1975 עבר ללמוד בישיבה "קול יעקב" בירושלים וממנה המשיך ללימודים בישיבת חברון הליטאית בירושלים, במהלכם הוסמך לרבנות.
במהלך כל שנות לימודיו זכה להערכה כתלמיד מצטיין המקדים בידיעותיו את בני גילו. במהלך הלימודים בישיבת חברון נוצרה היכרות בין דרעי ובין דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף. ההיכרות בין השניים הובילה לכך שבשנת 1977 החל דרעי לשמש כמורה פרטי לבנו הקטן (משה) של הרב והפך לבן-בית במשפחת יוסף.
בשנת 1980, בעקבות נישואיו, עבר אריה דרעי מישיבת חברון לכולל לימוד תורה (שויך לישיבת מיר) עבור אברכים. זמן לא רב לאחר מכן עבר עם רעייתו מירושלים לישוב חרדי חדש בשם מעלה עמוס (בגוש-עציון) והחל ללמוד בכולל במקום. בזכות היותו אברך קיבל דרעי פטור זמני משירות צבאי.
ניסיון בעבודה
פעילות ציבורית והקמת ש"ס
את פעילותו הציבורית החל דרעי ברמה המוניציפלית: שימש כמזכיר היישוב מעלה עמוס, וכחבר המועצה האזורית גוש-עציון. בשנת 1983 שב עם משפחתו להתגורר בירושלים, היה לאברך בישיבת לב בנים וזמן קצר לאחר מכן מונה למנהל האדמיניסטרטיבי של הישיבה. באותה תקופה חידש את קשריו עם הרב עובדיה יוסף.
בשנת 1984 סייע בידם של הרב עובדיה יוסף והרב אליעזר מנחם מן שך בהפיכתה של תנועת ש"ס (ספרדים שומרי תורה) למפלגה אשר תתמודד בבחירות לכנסת. כחלק מתהליך בנייתה הפוליטית של ש"ס הוקמה מועצת חכמי התורה ודרעי מונה למזכיר המועצה. בבחירות לכנסת ה-11 (1984) התמודדה ש"ס לראשונה כרשימה וזכתה בארבעה מנדטים.
התקדמותו של דרעי כאיש צעיר בעולם הפוליטי הוגדרה לא פעם כמטאורית: בשנת 1985 מונה ליועץ בכיר לשר הפנים ואיש ש"ס יצחק פרץ, בסוף אותה שנה מונה גם למזכ"ל ש"ס, ובשנת 1986, בגיל 27 בלבד, מונה למנכ"ל משרד הפנים. טרום מינויו למנכ"ל משרד הפנים גויס דרעי לשירות צבאי מקוצר בן 3 חודשים.
שר הפנים
בבחירות לכנסת ה-12 (1988) זכתה ש"ס ב-6 מנדטים והצטרפה לקואליציה. בדצמבר 1988 מונה דרעי לשר הפנים בממשלה בראשות יצחק שמיר (ממשלת אחדות לאומית). בהיותו בן 29 בלבד היה דרעי לשר הצעיר ביותר בתולדות המדינה. מילוי משרת שר הפנים כמו גם סימונו כמנהיגה בפועל של תנועת ש"ס זיכו את דרעי בסיקור תקשורתי נרחב בו הוכתר לא פעם כ"נער הפלא" של הפוליטיקה הישראלית וכאחד האנשים החזקים במערכת הפוליטית.
בשנת 1990 היה מרוקמי מהלך פוליטי (שהוכתר בכינוי "התרגיל המסריח") משותף למפלגת העבודה ולמפלגות החרדיות להפלת ממשלת האחדות ולהקמת ממשלה צרה תחתיה. התרגיל כשל ולאחר הפלת ממשלת האחדות הרכיב מנהיג הליכוד יצחק שמיר ממשלה צרה בראשות הליכוד בשותפות עם המפלגות החרדיות. גם בממשלתו החדשה של שמיר המשיך דרעי לכהן כשר הפנים.
בבחירות לכנסת ה-13 (1992) זכתה ש"ס ב-6 מנדטים ודרעי הושבע לראשונה כחבר כנסת בסיעת המפלגה. לאחר הבחירות הצטרפה ש"ס לממשלתו של יצחק רבין וגם הפעם זכה דרעי במשרת שר הפנים.
בתפקידיו השונים במשרד הפנים נודע דרעי בעיקר בזכות שינויים שערך במדיניות התקצוב של המשרד לטובת אוכלוסיות שלא זכו לתקצוב יתר עד לאותה עת, בעיקר הציבור החרדי והציבור הערבי.
פרשיות פלילים
בשנת 1990 החלו העיתונאים מרדכי גילת ומלי קמפנר בפרסום סדרת תחקירים בעיתון ידיעות אחרונות אשר התמקדו בפעילות של דרעי במשרד הפנים (כשר וכמנכ"ל) והעלו חשדות על קבלת שוחד וביצוע עבירות נוספות.
בעקבות הפרסומים פתחת המשטרה בחקירה פלילית נגד דרעי, חקירה אשר נמשכה מספר שנים והתגבשה לבסוף לשני תיקים נפרדים: "התיק האישי" - חקירת חשדות לקבלת שוחד ועבירות דומות, "התיק הציבורי" - חקירת חשדות כי דרעי ביצע עבירות לטובתה של תנועת ש"ס. במהלך חקירתו במשטרה השתמש דרעי להשתמש בזכות הנחקר לשתיקה ועל כך ספג ביקורת ציבורית ופוליטית חריפה.
בשנת 1993 הוגש נגד דרעי כתב אישום בעבירות "התיק האישי": 2 עבירות שוחד, 3 עבירות מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בנוגע לחקירת "התיק הציבורי" החליטה פרקליטות המדינה להמתין עם החלטתה לתום משפט "התיק האישי". לאחר הגשת כתב האישום, קבע בג"ץ בעתירה שהוגשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון, כי דרעי אינו יכול להמשיך בכהונתו כשר הפנים. בעקבות קביעת בג"ץ פרש דרעי מן הממשלה.
משפטו של דרעי עורר מחלוקת ציבורית חריפה כאשר מצד אחד של המתרס ניצב ציבור מצביעי ש"ס ונציגיו אשר ראו בהאשמתו של דרעי כפעולה מכוונת של "האליטות הישנות" נגד מנהיג ש"ס בשל היותו ממוצא מזרחי, חרדי וכוחו הפוליטי הגובר. מצידו השני של המתרס ניצבו אישי ציבור, אנשי תקשורת, פוליטיקאים וכו' אשר ראו במשפט פעולה נדרשת במערכה למען טוהר מידות ציבורי.
בשנת 1996, בעוד משפטו מתנהל, הוביל דרעי את רשימת ש"ס בבחירות לכנסת ה-14. בבחירות זכתה רשימת ש"ס בהישג משמעותי - 10 מנדטים. על-פי הערכה מקובלת אחת הסיבות המרכזיות להישג זה הייתה הצבעה כאקט מחאה נגד האשמתו של דרעי בפלילים.
משפטו של דרעי החל בשנת 1994 והסתיים רק כ-5 שנים לאחר מכן. במרס 1999 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את דרעי בעבירת שוחד, ב-3 עבירות מרמה והפרת אמונים ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וגזר עליו- 4 שנות מאסר וקנס בגובה רבע מיליון שקלים. בעקבות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון הופחת עונש המאסר שנגזר עליו ל-3 שנים.
בסוף שנת 2000 החל בריצוי עונש המאסר, כניסתו לבית הכלא לוותה בקמפיין מחאה סוער של ציבור מצביעי ש"ס בסלוגן שטבע פטרונו הרב עובדיה יוסף – "הוא זכאי". במסגרת פעולות המחאה נערכות הפגנות המוניות בסמוך לכותלי בית הכלא. ביולי 2002 שוחרר מבית הכלא לאחר שנוכה שליש מהעונש שנגזר עליו. לאחר שחרורו הגיש דרעי בקשה לדיון נוסף בהרשעתו בבית המשפט העליון, בקשתו נדחתה.
זמן קצר לאחר שחרורו הוגש נגד דרעי כתב אישום נוסף על עבירות "התיק הציבורי" שעיקרן תקציבים שהעביר דרעי בתפקידיו במשרד הפנים לגופים בשליטת ש"ס. בנובמבר 2013 זיכה בית משפט השלום בירושלים את דרעי ממרבית כתב האישום והרשיע אותו בעבירת הפרת אמונים. גזר הדין שנפסק לאחר ההרשעה- 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 שקלים.
בשנת 2003, במקביל לסיום משפט "התיק הציבורי", החליט היועץ המשפטי לממשלה על שינוי החלטה קודמת ביחס למעורבותו של דרעי בפרשת בר-און חברון והודיע כי אין בכוונתו להעמיד לדין את דרעי על מעורבותו בפרשה.
פעילות עסקית
הרשעותיו של דרעי היו כרוכות בקלון ועל כן נמנע ממנו לשוב למערכת הפוליטית במשך 7 שנים. בשנת 2003 פנה דרעי לפעילות עסקית פרטית והקים את חברת ייעוץ. חברת "ד.ר.א.ר שירותי ייעוץ" העניקה שירותים לכמה מהחברות הגדולות במשק: אפריקה ישראל, כלל תעשיות, איי.די.בי ועוד. על-פי מספר כתבות שפורסמו בעניין זה הכנסותיו החברה בשנות פעילותה עמדו על כמה מיליוני שקלים.
לצד פעילותו העסקית השתתף דרעי בתוכנית הטלוויזיה "מועצת החכמים" בערוץ 10.
החזרה לש"ס
בשנת 2011 החל דרעי להיערך לחזרה לפעילות פוליטית. באמצע אותה שנה הודיע על הקמת תנועה ציבורית חדשה בשם "תיקון" ועל כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת.
באוקטובר 2012, לקראת הבחירות לכנסת ה-19 סיכם עם הרב עובדיה יוסף על שובו להנהגת ש"ס, לצד מי שהחליפו בעמדת ההנהגה - אלי ישי. שובץ במקום השני ברשימת ש"ס. בבחירות עצמן זכתה המפלגה ב-11 מנדטים ודרעי היה לחבר בסיעת המפלגה בכנסת ה-19. כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון.
שובו של דרעי למפלגה יצר מאבק כוחות חריף בינו ובין אלי ישי. במאי 2013 הכריע הרב עובדיה יוסף בסוגיה והשיב את דרעי לתפקיד יושב-ראש ש"ס. ההחלטה הובילה לפרישתו של ישי מן המפלגה.
בבחירות לכנסת ה-20 הוביל דרעי את ש"ס בקמפיין בחירות שזכה לכינוי "קמפיין השקופים" אשר ביקש לעמעם את צביונה החרדי של המפלגה ולהציג את מחויבותה למען אוכלוסיות חלשות בישראל. בבחירות זכתה המפלגה ב-7 מנדטים והצטרפה לקואליציה שהרכיב הליכוד.
בממשלת ישראל ה-34 בראשות בנימין נתניהו מונה דרעי לשר הכלכלה ולשר לפיתוח הנגב והגליל. במהלך כהונתו סירב להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, כאמצעי לאישור מתווה הגז. בלחץ ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התפטר ב-1 בנובמבר 2015 מתפקידו כשר הכלכלה (ונותר בתפקידו כשר לפיתוח הנגב והגליל), כדי לאפשר לנתניהו להפעיל את הסעיף.
בינואר 2016, לאחר התפטרותו מן הממשלה של סילבן שלום, מונה דרעי לשר הפנים. מינויו של דרעי למשרד הממשלה במסגרתו ביצע את העבירות בהן הורשע, גרר ביקורת תקשורתית וציבורית לא מעטה. נגד המינוי הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ, אולם זו נדחתה.
אחת הסוגיות הבולטות בהן התמודד דרעי כשר הפנים הייתה תיקון לחוק עזר עירוני שהעבירה עיריית תל אביב אשר קבע מדיניות גמישה יותר לגבי פתיחת עסקים בשבת במתחמים מסוימים בעיר. כשר הפנים הוטלה על דרעי האחריות לאשר או לפסול את חוק העזר, אולם הוא התמהמה מלקבל החלטה בעניין עד שלבסוף באפריל 2017 הכריע בג"ץ בעתירה בעניין וקבע כי חוק העזר יישאר בתוקף.
בנובמבר 2016 הכריע דרעי סופית כי כל אזרחי ישראל יחויבו לשאת תעודת זהות ביומטרית וכי נתוניהם יישמרו במאגר ביומטרי.
חקירה משטרתית
במרס 2016, נודע כי משטרת ישראל מנהלת בדיקה בנוגע לחשדות לביצוע עבירות על-ידי דרעי. זמן קצר לאחר מכן הורה למשטרה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לפתוח בחקירה פלילית נגד דרעי, ככל הנראה בחשד לביצוע עבירות מס והלבנת הון.
במסגרת עבודת המשטרה נחקרה באזהרה גם רעייתו של דרעי.

- תאריך עידכון: 14/06/2017 21:08:43
שתף:
אירועים:
אריה דרעי הורשע בשנת 1996 בקבלת שוחד, מירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ונדון בבית המשפט המחוזי בירושלים לארבע שנות מאסר. דובר בעיקר על 150,000 דולר שקיבל מאנשי ישיבת "לב בנים", תמורת העברת תקציבים ממשלתיים במאות אלפי שקלים. בשנת 2000 דחה בית המשפט העליון את רוב ערעורו של דרעי על הרשעתו, אך הפחית את עונשו לשלוש שנות מאסר בפועל. ציבור תומכי דרעי וש"ס טען שמדובר ברדיפה ועלילה, בבחירות שהתקיימו לאחר פסק הדין במחוזי זכתה ש"ס בראשותו ל-17 מנדטים ועם כניסתו לכלא התקיימו הפגנות תמיכה גדולות.
אריה דרעי הואשם, במה שכונה "התיק הציבורי", בהעברת כספים בלתי תקינה ממשרד הפנים למוסדות שהקימה ש"ס. הוא טען, כי מדובר היה באפליה מתקנת. בתיק זה זוכה דרעי בשנת 2003 מארבעה מתוך חמשת האישומים והורשע בהפרת אמונים בגין העברת כספים לעמותה בראשות אחיו. דרעי נדון לשלושה חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 10,000 שקל.
אריה דרעי היה היחיד מבין המעורבים בפרשת בר-און-חברון אותו התכוונו להעמיד לדין היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, ופרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. זאת, לנוכח ממצאי החקירה לפיהם בחש במינויו של רוני בר-און ליועץ המשפטי בינואר 1997, במטרה להבטיח לעצמו הקלות בעבירות שיוחסו לו או חנינה כללית ביום העצמאות ה-50. לבסוף לא הועמד דרעי לדין, לאחר שהמדינה הודיעה שאין בכך עניין בעקבות הרשעתו בתיק השוחד.
 
תגיות / מי ומי בפרשה:
 אבי גבאי / Avi  Gabay  אבי דיכטר / Avi Dicter  אביגדור (איווט) ליברמן / Avigdor  Liberman  אברהם נגוסה / Avraham Neguise  אוסמה סעדי / Osama Saadi  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אורי מקלב / Uri Maklev  אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אורן חזן / Oren Hazan  אחמד טיבי / Ahmad  Tibi  איוב קרא / Ayoob Kara  איילת נחמיאס-ורבין / Ayelet Nahmias-Verbin  איילת שקד / Ayelet Shaked  איימן עודה / Eiman Ode  אילן גילאון / Ilan Gilon  איתן ברושי / Eitan Broshi  איתן כבל / Eitan Cabel  אכרם חסון / Akram Hasson  אלי אלאלוף / Eli Alaluf  אלי כהן / Eli Cohen  אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan  אלעזר שטרן / Elazar Shtern  אראל מרגלית / Erel Margalit  אריה דרעי / Aryeh  Deri  באסל גטאס / Basel  Ghattas  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  בצלאל סמוטריץ' / Bezalel  Smotrich  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  ג'מאל זחאלקה / Jamal  Zahalka  דוד אזולאי / David Azulai  דוד יוסף / Davud Yosef  דני דנון / Dani Danon  דני עטר / Danielle Attar  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin  זוהיר בהלול / Zohir Bahalul  ז'קי לוי / jackie Levy  חיים ילין / Haim Yalin  חיים כץ / Haim Katz  חיליק (יחיאל) בר / Yehiel Bar  חמד עמאר / Hamad Amar  חנין זועבי / Haneen  Zoabi  טלי פלוסקוב / Tali  Ploskov  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יגאל גואטה / Igal  Guetta  יהודה גליק / Yehuda Glick  יואב בן-צור / Yoav Ben-Tzur  יואב גלנט / Yoav Galant  יואב קיש / Yoav Kish  יואל חסון / Yoel Hason  יואל קוסטנטין רזבוזוב / Yoel Konstantine  Razvozov  יובל שטייניץ / Yuval  Steinitz  יוליה  מלינובסקי / Yuliya Melinovsky  יוסף גריף / Yosef Garif  יוסף תיסיר ג'בארין / Yousef Taysir Jabareen  ינון מגל / Yinon  Magal  יעל גרמן / Yael  German  יעל כהן-פארן / Yael  Cohen Paran  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יעקב מרגי / yaakov Margi  יעקב פרי / Yaakov  Perry  יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton  יצחק כהן / Yitzhak  Cohen  יצחק (איציק) שמולי / Itzik  Shmuli  ירון מזוז / Yaron Mazuz  יריב לוין / Yariv Levin  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כ"ץ / Yisrael  Katz  ישראל כץ / Israel  Katz  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מייקל אורן / Michael Oren  מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli  מיכל בירן / Michal Biran  מיכל רוזין / Michal Rozin  מיקי לוי / Mickey  Levy  מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari  מירי  רגב / Miri Regev  מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar  ממשלת ישראל / Israel Government  מנואל טרכטנברג / Manuel Trajtenberg  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  מרדכי (מוטי) יוגב / Mordhay  Yogev  משה גפני / Moshe Gafni  משה כחלון / Moshe Kahlon  משה (בּוֹגי) יַעלון / Moshe  Ya'alon  משולם נהרי / Meshulam Nahari  נאוה בוקר / Nava Boker  נורית קורן / Nurit Koren  ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סופה (סופיה) לנדבר / Sofa  Landver  סילבן שלום / Silvan  Shalom  סעיד  אלחרומי / Said Elharumi  סתיו שפיר / Stav Shafir  עאידה  תומא-סלימאן / Aida  Touma-Suleiman  עבד אל-חכים חאג' יחיא / Abd al-Hakim  Hajj Yahya  עבדאללה אבו-מערוף / Abdullah  Abu Ma'aruf  עובדיה יוסף  עודד פורר / Oded Forer  עיסאווי פריג' / Issawi Frej  עליזה לביא / Aliza Lavi  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  עמר בר-לב / Omer  Bar-Lev  עפר שלח / Ofer  Shelah  פנינה תמנו-שטה / Pniba Tamno-Shata  צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi  ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely  ציפי לבני (שפיצר) / Tzipi  Livni  קסניה סבטלובה / Ksenia Svetlova  רוברט אילטוב / Robert Ilatov  רויטל סויד / Revital Swid  רועי פולקמן / Roei Folkman  רחל עזריה / Rachel  Azaria  ש"ס  שולי מועלם-רפאלי / Shuli  Mualem-Refaeli  שי  פירון / Shai  Piron  שלי רחל יחימוביץ' / Shelly  Yachimovich  שרון גל / Sharon Gal  שרן השכל / Sharren Haskel  שרן השכל / Sharren Haskel  תמר זנדברג / Tamar Zandberg
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il