|
ארנונה - חניה פרטית בחניון ציבורי
|
|
בית משפט המחוזי פסק: הפטור מהכללת שטחים מסוימים של הבית המשותף, לצורך חישוב "יחידת השטח" החבה בתשלום ארנונה, ניתן לשטחים המשמשים לחניית מכוניות, בין ששטחים אלה ממוקמים בבנין מגורים ובין אם יחידותיו או דירותיו משמשות כמשרדים, ובלבד ששטחי החניה ממוקמים בשטח חצר הבית שאינו מקורה, או בשטחים מקורים "פרטיים" המיועדים לחניית מכוניות פרטיות בלבד
|
|
|
|
|
החובה לזהות נהנה ספציפי וקונקרטי
|
|
האם ניתן ליצור נאמנות עפ"י סעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין לטובת נהנה שאינו ידוע? הצהרת הנאמנות חייבת לזהות נהנה ספציפי וקונקרטי, ועל-דרך זו מְקַבֵּעַ נאמן את מעמדו כנאמן עבור אותו נהנה. אין לו לנאמן אופצייה לבור לו נהנים כרצונו לאחר יום ההצהרה
|
|
|
|
|
ביטול עסקה או מכר חוזר
|
|
האם חוזה לביטול עסקת מכר מקרקעין שנחתם 5 שנים ממועד המכירה - האם לפנינו ביטול עסקה או מכר חוזר לאור סעיף 102 לחוק המיסוי? המבחן העיקרי: האם שינוי המצב העובדתי בשטח הגיע לנקודת "אל חזור"?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תכנון מס ופטור במכירת דירת מגורים
|
|
תכנון המס והשיקול הכלכלי איזה מס לשלם, האם לקבל פטור מתשלום או שלא לקבל פטור כזה, הוא בשיקולו הבלעדי של מוכר הדירה, בתנאי ששיקוליו הם בגדר אפשרות בבחירה החוקית
|
|
|
|
|
רישום עסקה במקרקעין הנוגדת
הערת אזהרה לפי חוק התכנון והבניה
|
|
ביהמ"ש העליון בחן את משמעות הדיבור "לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה" שבסעיף 221(ה) לחוק התכנון והבניה וקבע: תכלית הרישום של ההערה לפי הסעיף היא רק להגן על צדדים שלישיים, ומכאן שהדיבור הנ"ל אין לפרשו כמניעה מלרשום עסקה במקרקעין, ובלבד שהעסקה כפופה להערה; עם זאת, אין לרשום עסקה המרוקנת אותה מתוכן
|
|
|
|
|
הנהנה צריך להיות קיים וידוע
בעת עריכת עסקת מכירת מקרקעין
|
|
פסק דין: "מנוסח האמור בסעיף 74 לחוק מיסוי מקרקעין, ניתן ללמוד שבנאמנות על-פי חוק זה, הנהנה צריך להיות ידוע וקיים בעת עריכת העסקה. מדובר בסעיף זה על רכישה של מקרקעין עבור אדם פלוני. "אדם פלוני" זה הינו אדם ידוע. יכול ויאמר שאותו אדם ("אדם פלוני" שהוא קיים וידוע) אינו צריך להיות דווקא ידוע למוכר, אבל לקונה ("הנאמן") בודאי ובודאי שהוא צריך להיות ידוע"
|
|
|
|
|
עיסקה במקרקעין מקימה
נאמנות של מוכר כלפי קונה
|
|
חוזה מכר מקרקעין, הניתן לביצוע בעין, יוצר נאמנות קונסטרוקטיבית, כלומר נאמנות מכוח דין. מרגע כריתתו של חוזה מכר מקרקעין נחשב המוכר לנאמן, ואילו הקונה נחשב לנהנה, כאשר זכותו של הקונה מכוח החוזה נחשבת לא לזכות חוזית גרידא, אלא לזכות שביושר
|
|
|
|
|
בעקבות הלכת לאה צרי
|
|
זכאות לפטור מהיטל השבחה על-פי סעיף 19(ג)(2) לתוספת השלישית לחוק; פסק דין: "לאור האמור בהלכת לאה צרי, לאור התכלית הראויה של חוק התכנון והבניה וחלוקת הנטל של הציבור בעלויות תוכניות משביחות, הפרשנות הראויה של סעיף הפטור מחייבת לפרש את המילים "גמר בנייה" באופן הבא: "גמר הבניה"= גמר בניית הדירה, או גמר בניית ההרחבה, או גמר אישור התוכנית המשביחה לפי המאוחר"
|
|
|
|
|
"ההפקעת וגם ירשת"?
|
|
האם חל חוק ההתיישנות על תביעת פיצויי הפקעה? האם ניתן להחיל את קונסטרוקציית "הנאמנות הקונסטרוקטיבית" למניעת התיישנות תביעת פיצויי הפקעה? לדעת מחברי רשימה זו, אם מגיעים למסקנה כי קיימים יחסי נאמנות בין הרשות הפקיעה לבין הבעלים שמקרקעיו הופקעו, לענין הזכות לקבלת הפיצויים, לא יהיה כל קושי לקבוע, כי התביעה לא התיישנה.
|
|
|
|
|
האם מתן זכות להגדיל את קיבולת הבנייה מהווה רכישת "זכות במקרקעין"?
|
|
פסק דין: המינהל הסכים כי העוררת תנצל את המגרש לבנייה גדולה יותר מזו שנזכרה במטרת ההקצאה. בהסכמה זו הוענקה לעוררת זכות לעשות שימוש רחב יותר במקרקעין; שינוי שיעור הניצול הגדיל במידה משמעותית את היקף הזכויות שהיו בידי העוררת; בהענקת זכויות בנייה נוספות אשר לא היו בידי העוררת קודם לכן, יש לראות עסקה נוספת הבאה בגדרו של המונח "זכות במקרקעין" שבסעיף 1 לחוק המיסוי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
