|
מי ומי בממשלת אבראהים ראיסי
|
|
ב-25 באוגוסט 2021 אישר הפרלמנט האירני את מועמדותם של מרבית שרי הקבינט (למעט שר אחד) ובכך ניתן אות הפתיחה למימוש מדיניות הנשיא הנבחר אבראהים ראיסי. רקעם של המועמדים ועמדותיהם הפוליטיות לא מותיר ספק רב באשר לאופי התנהלות הממשלה העתידית
|
|
|
|
|
האופוזיציה בבחריין וכינון היחסים עם ישראל
|
|
כינון היחסים הדיפלומטים בין בחריין לבין ישראל מהווה הישג מרשים הטומן בחובו הזדמנויות רבות לשינוי במאזן הכוחות האזורי. עם זאת, המבנה הדמוגרפי העדין השורר באמירות מחייב את העוסקים בעשייה הדיפלומטית להכיר היטב את מאזן הכוחות השברירי בין מוסד המלוכה לבין שלל גורמי האופוזיציה, שחלקם נתמכים על-ידי אירן
|
|
|
|
|
אירן והסכם השלום בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות
|
|
הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות מציב בפני המשטר בטהרן דילמה הנובעת משיקולי פנים וחוץ כאחד: חשש מהתגבשות גוש חוסם לשאיפותיו האזוריות שמעוז פעולתו הוא במפרץ הפרסי, והצורך להוכיח לאזרחיו שהקו המהפכני הננקט מעל לארבעים שנה מניב פירות
|
|
|
|
|
טהרן והמחאות האזרחיות בעירק
|
|
המחאה החברתית בעירק, שתבעה עד כה מאות הרוגים ואלפי פצועים, מערערת את שיווי המשקל הרצוי מבחינתו של המשטר בטהרן הרואה בהיחלשות השפעתו בעירק פגיעה באינטרס הלאומי האירני
|
|
|
|
|
המשטר האירני ומחאת הדלק
|
|
עליית מחירי הדלק באירן הובילה למחאות רחבות היקף שגבו קורבנות ניכרים. אירנים רבים תולים את האשמה למצבם הכלכלי בשליטיהם, המעדיפים לקדם מדיניות חוץ התפשטותית על חשבון רווחת נתיניהם. בדומה לעבר נתקלה המחאה בתבנית שפיתח הממסד הביטחוני להתמודדות עם הפגנות, המיושמת אף במדינות אחרות הנתונות להשפעתה של טהרן
|
|
|
|
|
המתקפה על הכורדים בסוריה מנקודת מבטה של אירן
|
|
מתקפת הצבא הטורקי על כורדיסטן הסורית הובילה לתגובות נזעמות מצד בכירי המשטר האירני שהפצירו בארדואן לשקול מחדש את צעדיו * במבט ראשון נראה כי תקיפות הצבא הטורקי מציבות בפני קובעי המדיניות ברפובליקה האיסלאמית אתגרים ויתרונות כאחד * אולם מבחינתה של טהרן מנעד הרווחים עולה לאין ערוך על האתגרים הנגזרים מהמציאות הנוכחית
|
|
|
|
|
שימור תודעת היריב כמוטיב בסיסי במדיניות הממסד האירני
|
|
אידאולוגיה מהפכנית עושה שימוש נרחב בתיאור היריב והסכנות הנשקפות ממנו כתנאי הכרחי להצדקת דרכה וערכיה. יצירת קו אפולוגטי המבליט את היריב החיצוני, המאיים והבלתי לגיטימי, לשם חיזוק האחדות מבית אינו חדש בהוויה האירנית בפרט ובשיעה בכלל. נראה כי העיסוק הנרחב של בכירי הממסד המהפכני בהבניית מסגרת היריב הפכה עם הזמן לסימן היכר בהתנהלותה של הרפובליקה האסלמית
|
|
|
|
|
ביקור רוחאני בעירק: מאמץ אירני בעידן של סנקציות
|
|
לראשונה מאז כניסתו לתפקיד ערך הנשיא רוחאני ביקור מתוקשר בעירק השכנה. נראה כי מטרת הביקור כרוכה במישרין בסנקציות הכלכליות שהטיל ממשל טראמפ וברצונה של אירן ליצור מסדרון כלכלי שיאפשר לה לעקוף את הסנקציות. עם זאת, הביקור נועד לשרת מכלול רחב יותר של אינטרסים אירניים הנובעים מהרצון לשמר את עירק תחת מרחב השפעתה מחד-גיסא וצבירת הישגים אל מול מתנגדים מבית, מאידך-גיסא
|
|
|
|
|
האיבה לישראל כמנוף לקידום אינטרסים אירניים
|
|
לפני ארבעה עשורים הפילה התנועה המהפכנית, בהנהגת אייתוללה ח'ומיני, את בית המלוכה הפּהלוי וכוננה על הריסותיה את הרפובליקה האיסלאמית של אירן. בפרק הזמן שחלף מאז, חלו תמורות משמעותיות בשיח ובתפיסות היסוד של ההנהגה בטהרן. אולם אחד הנושאים הבודדים שעליהם לא חל וויכוח בקרב הממסד הפוליטי האירני הוא האיבה הבלתי מתפשרת לישראל
|
|
|
|
|
נפט על מדורת הסרבנות
|
|
הפטור החלקי שנתן ממשל טראמפ לשמונה מדינות מהעיצומים על הנפט האירני, מהווה מקור עידוד לממשל בטהרן ויפגע במטרת העיצומים: הסכם גרעין חדש ומשופר
|
|
|
|
|
דילמות אירניות בצל 'מבצע עמוד ענן'
|
|
תגובתה של התקשורת באירן נוכח העלייה במעמדה האזורי של מצרים בכלל ושל הנשיא מורסי בפרט קשורה במישרין לתחושה של "אובדן דיבידנדים חיוניים" במוקדי ההשפעה באזור, השוררת בצד האירני מאז תום העימות. לא בכדי הדגישו כלי התקשורת האירנים את תמיכתה ההיסטורית של אירן בתנועת החמאס במישור הצבאי, הכלכלי והאידיאולוגי
|
|
|
|
