|
|
|
הרחוב ביו"ש שומר על שקט
|
|
אין גילויים עממיים של הזדהות עם חמאס ותושבי הרצועה, למרות הסיפוק מן המכה הקשה שספגה ישראל. הדבר נובע בין היתר ממאמצי הרשות למנוע הזדהות פומבית שכזאת
|
|
|
|
|
אבו מאזן מקבל זריקת עידוד מפתיעה
|
|
הפלגים הפלשתינים העיקריים נענו לקריאתו של אבו מאזן והתכנסו במצרים * אחדות לא יצאה משם, אך הופגנה תמיכה ברשות הפלשתינית מול צעדיה של ישראל
|
|
|
|
|
ישראל מול חמאס: הידברות, לא הסדרה
|
|
הסדרה עם החמאס ברצועת עזה, במתכונת עליה נוהגים לדבר, אינה מעשית כיום. ייטב לישראל אם תמשיך להתמודד עם המצב הביטחוני באמצעות הידברות שקטה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סיר הלחץ ביהודה ושומרון מבעבע
|
|
קריסת "גוב האריות" ו"גדוד ג'נין" היא רק פסק זמן * הפלשתינים מתוסכלים, ישראל אינה מספקת להם תקווה והממשלה החדשה תידרש להערכה ביטחונית מעמיקה
|
|
|
|
|
חמאס לא הצליח ליצור את ההסלמה לה קיווה
|
|
הגורם המרכזי בהסלמה הנוכחית איננו פיגועי הבודדים, אלא העימות ההמוני בין הפלשתינים לכוחות הביטחון – במיוחד בהר-הבית * חמאס רצה להוכיח שהוא מהווה חלופה לרשות הפלשתינית המתפוררת, אך לא השיג את העימות אליו כיוון
|
|
|
|
|
לפתוח מחדש מול הפלשתינים תהליך שיציג אופק ברור
|
|
האיום הקיומי על הרשות הפלשתינית, המצויה במצוקה חסרת תקדים מהווה סכנה מבחינת ישראל והאזור * לכן לישראל צריך להיות אינטרס בצעדים שישמרו על הלגיטימיות והרלוונטיות של הרשות – גם אחרי עידן אבו מאזן המתקרב לסיומו
|
|
|
|
|
הרש"פ במצוקה - לא בנפילה
|
|
הביקורת על אבו מאזן וממשלתו הולכת וגוברת, אך נכון לעכשיו אפילו החמאס מבין שהקרקע אינה בשלה להפיכה; השאלה היא מה יקרה ביום שאחרי הנשיא הנוכחי
|
|
|
|
|
התקרבות בין פתח לבין חמאס
|
|
ישראל צריכה לשים לב למהלך הנרקם בין רמאללה לעזה, העשוי להביא להקמת ממשלת אחדות פלשתינית, ולהבטיח שהוא לא יוביל להכרה בחמאס
|
|
|
|
|
חמאס מאותת - ומסתיר את חולשתו
|
|
13 ארגונים השתתפו בתרגיל בסוף דצמבר, שמטרתו העיקרית הייתה לאותת - גם לאוכלוסייה המקומית, גם לישראל וגם למצרים - שהארגון עודנו רלוונטי * אבל זה גם היה ביטוי לחולשתו המתמשכת של חמאס מול האוכלוסייה המקומית, ולסיכוי לנצל אותה לצורך הרגעה ממושכת
|
|
|
|
