|
כיצד להבטיח את המשך השקט במגזר הערבי
|
|
שמירת השקט בין יהודים לערבים היא אינטרס עליון של כל הצדדים, החייבים למנוע התדרדרות על-רקע המלחמה. שיקול זה צריך להוביל כל החלטה בנוגע למיעוט הערבי וליחסיו עם הרוב היהודי
|
|
|
|
|
משבר אמון הרסני בין הדרג הצבאי והמדיני
|
|
החוק קובע ש"הצבא נתון למרות הממשלה", אך היחס בין כפיפות למרות אינו ברור * בעוד הרמטכ"ל ובכירי צה"ל פועלים בהתאם לכללים המחייבים אותם, הדרג המדיני עושה כרצונו * אין מנוס מהסדרה מפורטת של היחסים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איום מחמיר מצד כלי הטיס הבלתי-מאוישים
|
|
חיזבאללה עולה מדרגה בהפעלת כטב"מ נגד ישראל; האיום האסטרטגי האמיתי הוא מכיוונה של אירן * ישראל צריכה לפתח מענה מקיף, אשר יכלול פיתוח טכנולוגיות מתקדמות, מודיעין ושת"ם בינלאומי
|
|
|
|
|
נחוץ מענה אסטרטגי ללקחים מ"שומר החומות"
|
|
דגשים והמלצות בעקבות דוח המבקר על טיפול המשטרה, משמר הגבול והשב"כ במהומות בערים המעורבות בחודש מאי 2021 * הבעיות הן שורשיות ואין די במענה טקטי ונקודתי כזה או אחר; השינוי חייב להיות שורשי
|
|
|
|
|
"צבא העם, צבא ממלכתי" - מה משמעות הדברים
|
|
הרמטכ"ל אביב כוכבי הוביל את הוספת ערך הממלכתיות למסמך "רוח צה"ל" - מושג עמום * הדברים מתבהרים יותר מהאיגרת שפרסם כוכבי בעקבות השינוי: האמון בצה"ל צריך להיות התודעתי של הציבור, האמור לתרום לאיכות המקצועית והאתית של הצבא
|
|
|
|
|
זהו חיזוק חשוב של מג"ב, לא "משמר לאומי"
|
|
חיזוקם של משמר הגבול, המשטרה וצה"ל כלקח מאירועי מאי 2021 הוא מהלך חיוני וראוי. אולם, לא ניתן לדבר על הקמת משמר לאומי אמיתי. מה שנחוץ באמת הוא מענה מדינתי הולם לכל האיומים בתווך האזרחי בישראל בהשתתפות כל הגורמים העוסקים בקשת המלאה של תרחישי החירום הלאומי
|
|
|
|
|
דאעש אינו פועל בישראל; הערבים מתנגדים לו
|
|
למרות שני הפיגועים שיוחסו לתומכי דאעש, אין לו פעילות מאורגנת בישראל והרוב המכריע של ערביי ישראל מסתייגים ממנו * תפקידה של המדינה הוא לפעול בנחישות לחיזוק הרוב הפרגמטי, תוך בלימה נחושה של הקבוצות הקיצוניות האלימות בכל דרך שהחוק מאפשר
|
|
|
|
|
דרוש רקע חברתי-תרבותי לתעסוקת חרדים
|
|
אם המדינה מבקשת שהחרדים ישתלבו בחיי המעשה, עליה לוודא וליצור רקע חברתי-תרבותי הולם, שילווה את מאמצי ההשתלבות בתחושות ביטחון של הפרט החרדי שאורח חייו הייחודי לא ישתנה * ניסיון של הרוב לכפות שילוב על קבוצת המיעוט עלול לגרור תגובה של התנגדות חריפה ולהעמיק עוינות
|
|
|
|
|
שירות החובה הנכון: 30-28 חודשים
|
|
קביעת אורך שירות החובה לגברים תלויה במשתנים רבים, ולא יכולה להתבסס רק על שיקולים כלכליים או רק על צרכיו של צה"ל * ניתוח ושקלול של שיקולים אלו מוביל למסקנה, שהשירות הבסיסי הנכון הוא 30-28 חודשים, לצד חיזוק מערכי הליבה בחיילי קבע קצר - ובמסגרת פיתוח כולל של כוח האדם הצעיר
|
|
|
|
|
שינוי מבני עמוק למניעת האסון הבא
|
|
ישראל מעדיפה את תרבות ה"סמוך" על פני התכנון המעמיק הדרוש להתמודדות עם אסונות המוניים – טבעיים ומעשה ידי אדם * לכך מצטרפת עובדת קיומן של מובלעות – בעיקר החרדית והערבית – שאינן רואות עצמו כחלק מן המרקם החברתי * הימנעות מטיפול יסודי בשני כשלים אלו תבטיח שהם ימתינו לאסון הבא
|
|
|
|
|
לטפל מיד באלימות במגזר הערבי
|
|
המנהיגות הערבית והממשלה הציגו תוכניות לטיפול שורש באלימות, אך הן מחייבות תקציבים וחקיקה – ובינתיים מספר המתים הולך ועולה * יש מה לעשות כבר כעת
|
|
|
|
|
ישראל מול מפת הסיכונים
|
|
פורום דאבוס מציג מדי שנה את מפת הסיכונים הגלובליים, והשנה בולטים סיכוני הטבע – בעוד ישראל מתמקדת בסיכונים ביטחוניים * על ישראל להשתלב בקדימויות העולמיות, וגם תוכל לצאת נשכרת מהם
|
|
|
|
|
האם הערבים מתקרבים לשותפות בשלטון
|
|
הציבור הערבי מתמקד בשאיפה לחולל שיפור יסודי במעמדו ובמצבו, גם באמצעות השתתפות פוליטית אקטיבית בתהליכי קבלת ההחלטות, בעוד חלק מן הח"כים שלו - בעיקר ראשי הרשימה המשותפת - דבקים בתפיסות המרחיקות את בוחריהם משותפות בשלטון
|
|
|
|
|
משטרה חדשה לקורונה - וגם לאחר מכן
|
|
סקר שנערך בסגר השני העלה, כי הרוב המכריע של הציבור איבד את אמונו במשטרה בכלל ובפעולותיה בקורונה בפרט * הבעיות העיקריות נובעות מהתמודדות עם ציבור נורמטיבי - הן במישור הקורונה והן בהפגנות * תיקון המצב מחייב מינוי מפכ"ל וחלוקה מחודשת של המשימות בין המשטרה לגורמים אחרים * בטווח הארוך יש להתאים את המשטרה למשימות חדשות
|
|
|
|
|
לא להעביר לצה"ל הטיפול בקורונה
|
|
למרות רצונו הברור של הציבור ולמרות הנטייה הטבעית להטיל את ניהול המשבר על צה"ל, הדבר נוגד תפיסות יסוד בדבר מקומו של הצבא בחיים האזרחיים ועלול לגרום בעיות קשות במשבר הנוכחי * הדרך הנכונה היא לגייס את צה"ל למשימות נקודתיות, כמו למשל הבדיקות האפידמיולוגיות
|
|
|
|
|
ודאי צבא העם - אך מהם הגבולות
|
|
צה"ל השתתף במאבק בקורונה בצורה רחבה במיוחד, עשה זאת בהצלחה וזכה לתשבחות רבות * המשבר מעלה את השאלה כיצד יש לקבוע את גבולות מעורבותו של הצבא בתווך האזרחי - במיוחד בעיתות אסון - תוך שמירה על עקרונות היסוד של הפעלתו במדינה דמוקרטית * הקורונה מלמדת שמן הראוי לענות על שאלות אלו בחקיקה ברורה ומפורטת
|
|
|
|
|
תפקידו של הצבא במלחמה נגד הנגיף
|
|
מדינות רבות משתמשות בצבאותיהן לצורך המאבק בקורונה. ניתן לאפיין חמש דרגות של שימוש כזה, וישראל מצויה בשלוש הראשונות * מעבר לשתי העליונות אפשרי רק במצבים קיצוניים ביותר
|
|
|
|
|
תובנות ולקחים מגל השרפות
|
|
למרות המספר הנמוך של נפגעים, ראוי שנושא אירועי הדליקה הרבים שהתרחשו בסוף נובמבר – גם ללא קשר לשאלה בדבר חלקן של הצתות מכוונות בכלל המקרים – יעורר דיון ציבורי ויביא לחשיבה מחודשת ולקבלת החלטות מערכתיות אשר ליכולותיה של מדינת ישראל להתמודד בהצלחה עם אסונות המוניים, גם מהטבע
|
|
|
|
|
אירועי נובמבר בראיית הציבור הערבי בישראל
|
|
ב-8 בנובמבר נורה למוות בכפר כנא הצעיר ח'יר אל-דין חמדאן בידי כוח יס"מ של משטרת ישראל. הזעם והמחאה שהתעוררו בציבור הערבי חשפו שוב את השסע בין אזרחים יהודים וערבים בישראל. נראה כי הסכנה להידרדרות הצטמצמה. עם זאת, הרקע ליחסים בין יהודים לערבים בישראל נותר נפיץ
|
|
|
|
