|
|
|
המתנחלים הפורעים גורמים נזק אדיר
|
|
פגיעה בחפים מפשע רק משום שהם פלשתינים איננה רק בלתי מוסרית ומזיקה במישור הבינלאומי. היא פוגעת במישרין במאבק בטרור ובהכנה למלחמה
|
|
|
|
|
מזרח תיכון חדש, והפעם זה אמיתי
|
|
מעמדה של ישראל במזרח התיכון השתנה לבלי הכר: הסכמי אברהם מזרחה, שיתופי פעולה אנרגטיים מערבה, התייצבות לצד הסונים נגד אירן, תחושת המיאוס של מדינות ערב מן הפלשתינים ועוד * רבים ירצו לחבל במעמד זה ולכן על ישראל לפעול בזהירות
|
|
|
|
|
ישראל והערבים מול טורקיה ואירן
|
|
ישראל מעולם לא ציפתה שארה"ב תילחם בשבילה, ולכן הנסיגה האמריקנית מן המזרח התיכון אינה מהווה שינוי משמעותי; ניתן למנף אותה כדי לחזק את מעמדה של ישראל כתומכת היציבה היחידה של ארה"ב באזור * הנסיגה האמריקנית מחזקת את היומרות התוקפניות של אירן וטורקיה, מולן צריכות להתייצב מדינות ערב כאשר הן מלוכדות – ואפילו נעזרות בישראל
|
|
|
|
|
ארבעת מרכיבי ההחלטות במשבר הקורונה
|
|
המגיפה מחייבת את מקבלי ההחלטות להביא בחשבון ארבעה גורמים: בריאות הציבור, שימור הכלכלה, זכויות האזרח וההקשר הבינלאומי והאזורי * יעדים אלו אינם עולים בקנה אחד, והמשימה המרכזית של הממשלה היא לאזן ביניהם - תוך שינוי המשקל היחסי שלהם בהתאם להתפתחויות בשטח * לאחר שוך המגיפה יהיה צורך להפיק לקחים לעתיד, למרות שמדובר באירוע נדיר במיוחד
|
|
|
|
|
לעקוב, אבל לא לשמור
|
|
איזון נכון בין הזכות לפרטיות לבין החובה להציל חיי אדם, הוא לאפשר למשרד הבריאות להשתמש בנתוני השב"כ - אבל לחייב להשמיד אותם אחרי שבועיים-שלושה
|
|
|
|
|
ישראל מול אירן (ד')
|
|
ישראל החליטה להציב קו אדום: לא לאפשר לאירן לבנות מכונת מלחמה בסוריה שתהיה מכוונת נגדה. כדי להשיג מטרה זו, היא מוכנה להסתכן בהידרדרות לעימות כולל
|
|
|
|
|
ישראל מול אירן (ג')
|
|
אירן רוצה נשק גרעיני כדי להרתיע את ישראל מלפעול נגד התפשטותה במזרח התיכון, והיא רוצה להתפשט כדי להרתיע את ישראל מלפעול נגד תוכניותיה הגרעיניות
|
|
|
|
|
ישראל מול אירן (ב')
|
|
הרובד הגלוי של הפעילות האירנית נגד ישראל כולל בראש ובראשונה את התעצמותו של חיזבאללה, ולצידו - את המאמץ לבנות בסוריה חזית מקבילה ללבנון
|
|
|
|
|
ישראל מול אירן (א')
|
|
להתנגדות הישראלית להרחבת ההשפעה והפריסה האירנית בסוריה ובלבנון יש שני רבדים הקשורים זה בזה. האחד נועד למנוע מאירן יכולת לחנוק את ישראל תוך שימוש בשליחיה מעבר לגבול. האחר מכוון לסיכול מאמץ הגרעין וטילי הקרקע-קרקע
|
|
|
|
|
|
|
מתי תפרוץ המלחמה הבאה
|
|
בזמנו היה המודיעין הצבאי (אמ"ן) אחראי למתן התרעה למלחמה * לאחר כישלון המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים (1973) פותחה תפיסה מורכבת של "סימנים מעידים" שתכליתה לאפשר ליחידות האיסוף למקד את המאמץ, ולמחקר המודיעיני לעקוב בדקדקנות אחרי התהליך המצביע על הכנה קונקרטית למלחמה
|
|
|
|
|
המזה"ת: הסערות הבאות בדרך
|
|
אירועי המחאה באירן חשובים מאוד כי הם מצביעים על כישלונה של הנהגת אירן בתחום הכלכלי, ועל כך שיש בעקבות כישלון זה אזרחים אירנים לא מעטים שרואים ברוגז את ההשקעות האירניות במדינות רחוקות כלבנון וסוריה * לתחושתם, זה בא על חשבונם
|
|
|
|
|
כשהנפיצות הופכת ליציבות
|
|
רוסיה מנהלת את סוריה, מותירה את בשאר אסד בשלטון, מאפשרת לאירנים מרחב פעולה ומנצלת את חיזבאללה ככוח קרקע * אבל למרות הכל – היא מתחשבת באינטרס הישראלי, כי למזה"ת חוקים משלו
|
|
|
|
|
פחד מאובדן שליטה
|
|
ירי הרקטות בדרום חושף מציאות טרגית: מצד אחד לאף אחד מהצדדים אין אינטרס בהחרפת העימות, ומצד שני אין דרך לוודא שהמצב לא יידרדר * ואירן? דוחפת להחרפת המצב כמובן
|
|
|
|
|
|
|
אירן בתנופה
|
|
אירן משקיעה דמים, תרתי משמע, במימוש שאיפותיה לפרוזדור שיעי לים התיכון, בחיזוק השפעתה באזור בעזרת מיליציות לוחמות, בבניית אופציה גרעינית ובאיום על ישראל
|
|
|
|
|
אתגרי המודיעין
|
|
המודיעין הקלאסי ששאל איפה האויב? מה כוונותיו? איך הוא ערוך ומה תורת הלחימה שלו? מה הוא רוצה לעשות ומה חולשותיו? לא אבד מהעולם, נהפוך הוא, חשיבותו לא ירדה כלל. אבל נוספה למערך המודיעין הצבאי מטלה כבדה ביותר בתחום המטרות, מטלה אשר מחייבת שינוי גדול במודיעין, הן במערכת האיסופית והן במערכת המחקרית
|
|
|
|
|
קשת האיומים על מדינת ישראל
|
|
זהו עולם מעוות, אבל בו מתקיימת מדינת ישראל, ולכן במלחמות הבאות אין מנוס מלהביא בחשבון לא רק מה עושים, אלא איך זה נראה * בסופו של דבר תעמוד ישראל מול עולם שלא יקבל את מעשיה, ולכן יש חשיבות עליונה לגורם הזמן
|
|
|
|
